בדידות ומחיר המודעות..

את זוכרת את משה?

ואללה. עכשיו אני מסתכל על ההודעות שלך קצת אחרת.... :) בצורה יותר אישית. באהבת הגיל. איש.
 
התובנה העשירית :cool:

היי איש אחד!!! בחייך הספר יושב בכל חנות סטימצקי. כן כן התובנה העשירית כבר לדעתי כמעט בת 4 שנים. מאז יצא הספר המדריך לנבואה השמימית והמדריך החוויתי לתובנה העשירית. אם אהבת את הספרים כדאי לך לרכוש את ספרי ההמשך ולהתחיל לבצע את התרגילים הרשומים שם. אם יש קושי לבצע זאת לבד אני מוכנה להיות המפעילה. ניתן לעבוד בזוגות או בקבוצות. המרחק ממה שקורה לנו בפורום וממה שהספרים מציאים הוא עניין של מילימטרים ספורים. אז זרקתי את הכפפה. ב-ה-צ-ל-ח-ה. חג שמח לכל החוגגים את ל``ג בעומר ואת ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי. הרבה אור ואהבה אין סופית. מיכל
 
עכשיו.... עכשיו אני הולך לקנות

את התובנה. גם את הספר בעצם. מיכלללללללללללל מאז שכתבתי לנוגעת וגם חטפתי על הראש מאילה, אני חושב על כמה הספר הזה קולע בול. לא ברור לי מה התרגילים ומה זה המפעילה... אווווו... זה נשמע מסתורי.. מזכיר לי את התרגילים שעשה עולה הרגל בספר ההוא של פאולו קואלו.... תודה תודה מיכל.... ו... נאלמת לנו? שלום בלב שמח. איש אחד. שצעק לכלב שלו ``אתה בא או לא?`` אז הוא בא או לא.
 
היי איש :cool:

שלום לך ובקר טוב!!! אז יש לך את הספר? אם כך אתה רואה ימבה תרגילים. מכוון שבבת אחת הם מהווים עומס אז אם אתה בנאדם פרקטי ומסודר אתה יכול לבחור תרגיל אחד וללכת אתו כל השבוע. אחלה סשן. לגבי מפעילה אני אשתמש במילה אחרת: המורה המנהיגה, כלומר אם אתה רוצה לבצע את התרגילים בקבוצה אז צריכים את זה שינהל את המהלך ולזה קראתי מפעילה. כן ואתה צודק זה מזכיר את התרגילים שעשה עולה הרגל רק הרבה הרבה יותר עשיר מבחינת כמות המשימות. מתאים יותר לאדם המערבי שחייב להספיק מקסימום משימות בפרק זמן ספציפי. אני לא נאלמתי לכם ולא נעלמתי פשוט הייתי באותו מצב רוח מדוכדך שדברתם עליו. לי היתה סיבה מאד רצינית: חברה קרובה שלי אבדה את בעלה. הוא מת לה בידיים מדום לב. מכוון שהיינו כל כך קרובים אני לקחתי את זה כל כך אישי שלא יכולתי לדבר, לרשום או לכתוב. הרי רק לפני חודשיים קמתי משבעה על אבא שלי. פה הכל חזר לי בפלש בק כל סידורי הקבורה והשבעה האבל הכה חזק ומכוון שהרגשתי כבת משפחה פשוט הפעם לקחתי את העניין קשה. אז סליחה על חוסר תשומת הלב אליך ואל כולם. הרבה אור ואהבה ללא תנאי וללא גבול. מיכל
 
אוי הזכרונות

מיכל יקרה שלנו. את יודעת - כל החיים שלי הייתי רחוק מאד מאד מהדת. גם היום. לפני כמה שנים הייתי בביקור בבית אצל הבוס שלי בבוסטון - קתולי מאמין, שפעם ראשונה רואה ישראלי מול העיניים - והוא שאל אותי אם אני מאמין. אמרתי שאני בעצם אתאיסט. נכון... יש חגים, מסורת - אבל אני לא מאמין באלהים, כפי שהוא מיוצג בתנ``ך. הם עד היום לא יודעים איך לאכול אדם כמוני - יהודי, שמה לעשות... - לא מאמין באלוהות. בקיצ - מה שכן לקחתי מהדת, או יותר נכון מהמסורת שהדת כפי שהיא היום מתיימרת לייצג - זה את מנהגי האבלות. ככל שאני מתרחק מהאבל שלי הפרטי, אני מבין איזו חוכמת חיים נסכו במנהגי השבעה, שלושים והשנה. אתה עובר מטרמורפוזה כזו, שמצד אחד אתה נשען על המנהגים האלו, על עצם הקיום שלהם, ומצד שני הם הרי מותאמים כל כך לתהליכים הפנימיים שלך... לא ידעתי שאת קרובה כ``כ למותו של אביך. תנחומי. עוד משהו קטן. גם על האבל. ביום רביעי טיפלתי בשיאצו במישהי. הרגשתי שהיא לא כמו תמול שלשום. כאב לה בכל מיני מקומות בגוף, שהעידו שהיא לא בדיוק בקו של שקט. כששאלתי אותה לאחר הטיפול איך היא מרגישה ואם יש משהו שהיא רוצה לחלוק, פרצה בבכי ואמרה שלי שבבוקר אותו יום השתתפה בלוויה של חברת ילדות. בגיל 30 נפטרה מסרטן - וספרה לי על ההספדים של האחיות בבי``ח שסיפרו עד כמה היא היתה מלאך, אפילו בימים האחרונים שלה. וכמו תמיד, אבל של מישהו אחר מושך החוצה את האבל הפרטי שלך. וכמעט כמעט בכיתי יחד איתה. אבל לא. ואת התרגילים -שאגב יש לי עכשיו - של הנבואה השמימית - נשאיר לפאזה אחרת.. ש``ש ואהבה. איש.
 
ואמא שלי היתה אומרת....

שלא נתת לעצמך זמן לנוח מהמחלה הקודמת ושבטח לא שתית מספיק. אז שאלה לי אלייך.... עוד לא נולדה המחלה שתהייה כזו קשה שתמנע ממני להכנס לפורום. או...הממ..... אממממ.. א... שזו היא המחלה שגורמת לי להכנס לפורום... שנייה... אני חייב לחשוב על העניין... מייד חוזר את שומעת? אל תזוזי.. :) איש.
 
למעלה