בדד

מולוקו

New member
בדד

איכה ישבה בדד , מבכה את גורלה , מריר הוא היום והלילה קשה מנשוא. בדידותה גדולה ורבה בדידות של חית השדה , חיה נרדפת ופצועה שמבקשת רק מיסתור לנפשה הדוממה. הגורל פצע את בשרה גזם עוללות ביד אכזר , אגמיה הדליח והשחיר אחרוני ימיה. הלב נטוש ובלי כוחות , ממש כמו חול המדבר , ללא מחסה ובלי מנוחה נע ונד לרצונה של הרוח. אין תקוה , הסיכוי קלוש להשיג פרוסה של נחמה , צריך להתחיל הכל מהתחלה עם לב שבור ורסיסי תקוה.
 

שמים1

New member
והוא אהב אותה ../images/Emo79.gif

היא נשבה אליו כמו רוח אביבית קול פנימי לחש לה "לכי אליו" ניגנה לו מנגינה רועדת שזרה לו כל אות, כל מילה על מחרוזת רוטטת של דמעות מליבה. פסעה אליו עת החושך ירד הנר הבוער מליבו האיר את דרכה ליבו פעם כצלצול פעמונים. הזמן שטף המילים, לכד רגשותיה בכפות ידיו ואהב. כן, הוא אהב אותה בשקט ללא צליל ומנגינה הוא אהבה אותה עד כלות בדממה.
 
למעלה