בשנים הראשונות למדינה, ישר אחרי סיומה של מהעה"ש,
עלו לארץ המון פולנים ניצולי שואה ופליטי מלחמה. אף אחד לא בדק את יהדותם וכולם נרשמו כיהודים, עך אף שליהודים התפלחו לא מעט פולנים אתניים שברחו מזוועות המלחמה, וגם רבים מיהודים שבהם (כפי שציינתי, אף אחד לא בחן את יהדותם וסביר להניח שהיו הרבה יהודים מצד אבא שהתרגלו להזדהות כיהודים בפולין והמשיכו ככה גם בארץ) שהרגישו יותר פולנים מיהודים, התגעגעו לארץ מולדתם וביקשו משלטונות ישראל לחזור לפולין, אך סורבו כדי לא לגרוע מהמאזן הדמוגרפי. לא נותרה להם ברירה אלא להמשיך להזדהות כיהודים עד סוף חייהם וילדיהם חונכו ברוח הציונות הסוציאליסטית כצברים יהודים חלילונים.