לא אמרתי שלגבר מותר לבגוד
אמרתי שכשגבר מקיים יחסים עם אחרת הוא אינו בוגד. הסבר החילוק הוא פשוט, אצל גבר זה תאווה כמו שיש תאווה לאכול ויש תאווה לעשן יש לו תאווה לסקס, משא"כ אצל אשה כל הקטע של הסקס זה אהבה. אתה מבין שאדם שאוכל פיתה הוא לא מאוהב בפיתה אלא יש לו תאווה לאכול? יפה, אותו דבר גם סקס, הוא פשוט אוהב את הסקס ולכן הוא עושה את זה עם אחרת. מה שאין כן אצל אשה, היא מבצעת סקס עם מי שהיא אוהבת, עם מי שיש לה קשר נפשי. ההוכחה היא פשוטה, במדינתנו לא מעטים עם האנסים ותסכים איתי שאם החוק היה מתיר לאנוס וכך היה מקובל חברתית וכל אז מספר המקרים היה גודל בלי שיעור וכמעט כל אדם היה נכנס לקטגוריה זו, נכון? האם כל האנסים אכן אוהבים את אלו שהם אונסים? ודאי שלא, יש להם תאווה לענין כמו כל תאוה אחרת, אמנם יותר חזקה אולם זה תאווה. משא"כ נדיר מאוד לשמוע על נשים שאונסות, על כמה פדופיליות שמעת? המספר הוא אפסי, מדוע? כי נשים אוהבות גבר וכל הקע של הסקס מונע מכח האהבה. מכאן, החילוק ברור: בוגדנות פירושה שאדם קשר אימונים - אהבה - עם מישהו אחר והוא לא נאמן לו - הוא מיפר את האהבה - הוא אוהב מישהו אחר, זה בגידה. אבל כשבן אדם הולך ונהנה זה לא בגידה, כשם שאדם אוכל משהו טעים הוא לא בוגד כך אם הוא מקיים יחסים עם אחרת הוא אינו בוגד. אולם אשה, אם היא מקיימת יחסים עם מישהו אחר זה מראה שהיא אוהבת אותו במקום את בעלה (לא ניתן לטעון שהיא אוהבת גם את בעלה וגם את מישהו אחר שכידוע אהבה אחת היא תמיד על חשבון השניה) ומכן מגיע המסקנא שהיא בוגדת. למסקנה, הבאתי נקודות הגיוניות ומוסברות שראיות לצידם, יתכן והם אינם מקובלות, אולם אם מאן דהוא סובר אחרת, אין די בכך שכך גישת ההמונים, עליו לנמק את דבריו. מי שרוצה להמשיך לנהות כעדר אחר ההמונים זה זכותו. בשולי הדברים, 1. יש לזכור שתמיד יש לשים לב שגבר שבוגד עם אשה נשואה גורם לה בעצם לבגוד בבעלה, כך שבהחלט במצב זה מעשהו חמור כמסייע לבוגדנות, ודינו קרוב להיות כדינה, מ"מ אשמתו היא בהכשלתה ולא במעשהו עצמו. 2. מאמר זה התייחס לאשה נשואה, קיום יחסים של אשה שאיננה נשואה עם גבר אסור מסיבות אחרות אולם לא זה נדון ויכוחנו, על כן לא אכנס אליו. בברכה נחום אדלר