בגידה

קליספרה

New member
הכל סדר של עדיפויות בחיים

אני באמת שמחה בשבילך שהצליח לך, לא זה לא מתאים כי לא מתאים לי להשקיע רגשות ולהתאהב באחרים שאני יכולה להתאהב במקום זה בבעלי בכל פעם מחדש


כמו כל אדם, בוודאי שהיו לי תקופות שמצאתי את עצמי נמשכת אל אחרים - לרוב זה היה נחמד - כשזה הלך והסתבך ונכנסו רבדים שהם מעבר ל"משיכה מינית" הדבר הביא לישיבה ארוכה שלי עם עצמי ואז לפתיחת העניין בין שנינו כדי להבין מה קורה כאן ומה חסר במערכת בנקודת הזמן הנוכחית - זה אף פעם לא היה רק סקס.
את האנרגיה שאת בחרת להעביר החוצה אני השקעתי פנימה -
אבל ללא כל ספק נקודת המוצא שלנו היא אחרת, בעיני הסקס ממש לא עומד בראש פרמידת הצרכים
 


רק להגיד שבמקרה שלנו, הספציפי לחלוטין ולא מקרין על אף אחד אחר, הזוגיות שלנו השתדרגה פלאים בעקבות הפתיחה. בהרבה מאוד מובנים ובאופן ברור כתוצאה מהפתיחה, ממה שלמדנו וקיבלנו בחוץ ומהמשברים שעברנו. הם יכלו לפרק אותנו אבל הם הצמיחו אותנו ואני מודה לאל על כך. הבחירה שלך להשקיע את הכל פנימה היא יותר מלגיטימית.
 
זה כי את לא שמה את האצבע במקום הנכון

והמקום הנכון הוא הבגידה באמון, להבדיל ממערכת יחסים שהיא לא מונוגמית בהגדרה (נישואים פתוחים או מה שזה לא יהיה, בהסכמה).
לפרק או לא לפרק אחרי בגידה באמון לא קשור בהכרח לאספט של סקס. זו יכולה גם להיות בגידה באמון במישור כלכלי וכד'.
 
אני מסכימה לחלוטין שהקושי האמיתי הוא בגידה

באמון. השאלה היא איך בכלל אפשר להימנע משקר ובגידה באמון.
למען הסר ספק אני לא שם, אבל דווקא ממקום של זוגיות פתוחה אני מבינה עד כמה פתיחת הזוגיות היא לא טריוויאלית ומטלטלת ולא פשוטה לביצוע ולתחזוקה. ודווקא מהמקום הזה אני מתחילה להיות יותר טולרנטית כלפי בוגדים. לא נראה לי שהם מאושרים במיוחד. זה ממש להיות לכוד בין רע אחד לרע אחר. לא יודעת. בעיה.
 
על סמך מה הנתונים שאת מביאה?

אני מסיקה ממה שכתבת שאת נוהגת למצוא את מאהבייך הנשואים בפורומים כאלה?
אם ככה, הגיוני שנראה לך שכולם בוגדים.
לא כולם בוגדים. מעניין מאיפה הנתון של 50%. על סמך מה הוא?
זה לא סבל לא לבגוד.
מונוגמיה היא לא "גזירה".
וציפיה לשמירת אמונים לא אומרת שבן הזוג הוא רכוש. מה זה קשור?
נראה לי שההתפלספות הזו היא פשוט אוסף של הצדקות לזה שאת שוכבת עם גברים אחרים בלי שבן זוגך יידע (אני משערת, לא מכירה את ההסטוריה שלך ובניגוד לחיפושית לא זכורים לי שרשורים איתך).
אם את עושה משהו שהוא מאה אחוז בסדר בעינייך - למה את משקרת בקשר אליו?
אם את צריכה לשקר ולהסתיר משהו או לחילופין מי שאת עושה את זה איתו משקר ומסתיר את זה, אז כנראה שמדובר במעשה די מטונף.

ואוסיף - זה שאת או שותפייך למיטה מזדיינים עם אחרים מאחורי גבם של בני הזוג שלכם, לא אומר שהם "לא מצליחים לחיות לפי המודל המונוגמי", אלא יותר אומר שהם מעדיפים לבגוד ולשקר, מאשר להתאמץ להפוך את הנישואים שלהם לראויים לחיי אדם.
אני משערת שרק מיעוט זעיר מתוכם מנהלים יחסים פתוחים בהסכמה, נכון?
לא הם ולא את חיים בצורה פוליאמורית בגלוי,
לא הם (בטוח) ולא את (אולי) לא מעוניינים שבני הזוג שלהם ישכבו עם אנשים אחרים.
זה רק אומר שהם מעדיפים לשקר ולרמות את בני הזוג שלהם מאשר להיות כנים עם מה שקורה להם בתוך הקשר. צורת התנהגות לא מקסימה במיוחד בעיני.
אז לשאלתך - למה הו למה להעניש מישהו שבסך הכל רצה לזיין מהצד בלי לשאת בתוצאות (ואני ממשיכה להיות משוכנעת לחלוטין שלאשתו הוא לא מפרגן את אותו חופש)
התשובה היא כי:
א) זו התנהגות מגעילה
ב) ככה זה כשמשקרים ומרמים. לפעמים תופסים אותך והתוצאות יכולות להיות די מבאסות.
ג) אם מונוגמיה היא גזרה נוראית, מה הבעיה להגיד לבנזוג שלך שאת אוהבת אותו ורוצה להזדיין עם אחרים או לחילופין, ליידע אותו לפני שאתם מתחתנים כדי שיוכל לבוא לענין הזה מתוך בחירה? זה לא קצת יותר הגון?
 
Hold your horses


אני כן בזוגיות פתוחה. ובעלי שוכב עם אחרות ואני שוכבת עם אחרים ברשות.
הנתונים לגבי בגידות באמת לא ברור לי מהיכן הם כי אני לא יודעת איך בדיוק אוספים אותם אבל אלו הנתונים שנזרקים לאוויר במדיה. נכונים או לא אני באמת לא יודעת. לגבי גירושין יש סטטיסטיקות.
אני מדברת דווקא ממקום שהיה מונוגמי המון שנים ועכשיו בזוגיות פתוחה. ודווקא מהמקום הזה אני מתחילה להבין את הבוגדים. כי גם שתי האופציות הראשונות מאוד לא קלות בלשון המעטה.
אני נתקלתי בתקופה הזו בהרבה בוגדות ובוגדים שניסו לפתוח את הנישואין ונענו בשלילה. כן אני מסכימה שאולי זה לא הגון או לא נכון אחרי שקיבלת את ה"לא" ללכת לבגוד, אבל כשמתחילים להיות מודעים לצורך מאוד מאוד קשה לחזור אחורה ולוותר על הצורך הזה. והחיים מורכבים. ולפרק משפחה ולהיפרד מאדם שאת כן אוהבת כדי להיות "הגונה" ולפגוע לשם כך בילדיך גם זו ראיה קצת של שחור ולבן.
שלא יהיה ספק. אין לי תשובות ואין לי דרך ואין לי אור. אבל הסוגיות הללו מאוד מטרידות אותי ויותר מטריד אותי שהחברה שלנו מאוד לא טולרנטית וסבלנית כלפי הנושא. ואגב בעיקר כלפי חוץ כי כלפי פנים המספרים של הבוגדים והבוגדות מאוד גדולים. כך או אחרת.
 
כן. אולי זה לא הגון.

דגש על האולי.
אני בטוחה שאת היית מתה משמחה אם בעלך היה מתייעץ איתך אם להשתמש בהון המשפחתי כדי לרכוש מכונית פורש חדישה, את היית אומרת "לא" והוא היה קונה בכל זאת ומחזיק אותה במוסך סודי.
אולי היית כועסת. אולי היית מרגישה שהוא רימה אותך. כל כך הרבה אולי יש בעידן הפוסט מודרניסטי הזה.
בסדר נו, לאנשים נורא מתחשק לעשות מה שמתחשק להם ואז הם מופתעים שיש לזה תוצאות.
אישית, אני נוטה להיות לא מופתעת מהתוצאות של שקרים ורמאות, אבל אולי זו רק אני.

יאללה, שחור-לבן.
בואי תראי לי את גווני האפור שהיית חווה במקרה ההיפותטי שתארתי למעלה. איך עוד היית מפרשת את זה חוץ מהפרת אמון חמורה.

מה יש לך להיות מוטרדת? אצלך הכל על השולחן, אז מה הבעיה?
 
מטריד אותי ברמה החברתית לא הפרטית

חיפושית צודקת אני מדברת על זה די הרבה. לא כי אני חושבת שזוגיות פתוחה זה הפתרון אלא כי אני חושבת שיש בעיה גדולה במוסד הזוגיות והמשפחה בכלל ואני מחפשת פתרונות אפשריים. האג'נדה שלי, כפי שהיא טוענת, היא להציף את הנושא, לנסות לפרק את התפיסות הנורמטיביות והטבעיות לכאורה, להצביע על כך שמדובר בהבנייה חברתית תרבותית. מדנה לי שממקום כזה קל יותר להיות יותר סבלני לא רק לתפיסות אלטרנטיביות של זוגיות אלא גם למעידות של אנשים, שבסוף, מה לעשות, הם רק אנשים.
התפיסות שלי של שחור ולבן ושל שקר ואמת היו כמו שלך במשך הרבה מאוד זמן. אני יותר מתונה היום כי אני רואה איך אנשים נקלעים למקום בלתי אפשרי או קרוב לבלתי אפשרי. ויש מחיר לשלם בכל בחירה שלהם. כל מה שאני מנסה להגיד הוא לא להיות כל כך שיפוטיים. קל מאוד להיות שיפוטי מכל צד. אני רואה את זה כל הזמן. הבוגדים שיפוטיים כלפי המונוגמיים. אלו שבחילופי זוגות שיפוטיים כלפי אלו בזוגיות פתוחה שמצידם שיפוטיים כלפי הבוגדים והמונוגמיים שיפוטיים כלפי כל האלטרנטיבות...

התשובה לשאלה שלך היא את צודקת. זה לא אולי. זה לא הגון. אני רק אומרת שכשאת מגיעה למקום בו זה בוער בך בצורה מעוורת עיניים זה מקום מענה. מה שלא תבחרי יהיה מקום שקשה מאוד לחיות איתו. גם להתגרש, גם לבגוד וגם לוותר.
היום אני נחרדת למחשבה שלא הייתי פותחת את הזוגיות. המחשבה שהייתי יכולה למות בלי הגילויים שגיליתי על עצמי היא בלתי נסבלת ממש. אז אין לי עצות. ואין לי מחשבה מה טוב ומה רע ומה נכון ומה לא. לוותר על הגילויים הללו מבחינתי בדיעבד זה גרוע במידה לא פחותה כמו בגידה. זה היה לגמרי לוותר על עצמי. על חלק מהותי בי. אז לי היה מזל והיה לי בעל שהסכים להתנסות איתי ולאפשר לי. אבל אם לא? אז הייתי נשארת ממורמרת ומתוסכלת והאם זה כן טוב לזוגיות? אני שואלת ברצינות. אני מציפה דיון.
 
לך יש בעיה במוסד הזוגיות והמשפחה.

לי אין שום בעיה איתו.
נראה לי שמה שאת מנסה לפרק זה את הצורך להתנהג כמו בני אדם אחד לשני.
כאילו "הבניה חברתית תרבותית" היא מן סרח עודף שצריך להשיל מול הקידמה ולטובת מה צריך להשיל אותה? לטובת קירבה יותר גדולה לטבע? כי בעיני זה לא בהכרח גליק גדול.
יש הבניה חברתית גם נגד אונס, שהוא דבר מאוד טבעי וקורה המון פעמים בטבע, אצל חיות ובני אדם. אז בא לך על זה?
כנ"ל גניבה, מעילה בכספים, הכאת ילדים ועוד ועוד דברים.
באופן אישי, אני די אוהבת את ההבניות החברתיות האלו.

כולנו אנשים.
לא כולנו אנשים שמשקרים ומרמים בכלל או את בני הזוג שלהם בפרט.
ואת שוב מפספסת את הנקודה שלי - הזדייני עם מי שאת רוצה כאוות נפשך. אני לא משטרת המוסר ולא אכפת לי.
אם "בוער בך באופן מענה" לשכב עם מישהו אחר, האם זו בקשה כה מוגזמת לעדכן את הבן זוג שלך?
לא להיות שותפה ברמאות ושקר של אישה זרה שבעלה נקלע למצב הבלתי אפשרי של צורך עצום לזיין אחרת?

אני שיפוטית כי זה פשוט לא בסדר. לא בסדר לשבור באופן חד צדדי וחשאי את חוזה הנישואים. הרגשי והערכי, אני מתכוונת.
את לא שיפוטית כי את משתתפת במעשי הנבלה האלה על בסיס קבוע וברור שאת צריכה איכשהו לחיות עם עצמך. זה אנושי. (הנה, את רואה כמה אני מבינה?)

יופי שגילית את מיניותך המתעצמת בסביבה מכילה, אני מקווה שאם בעלך היה מתנגד אז פשוט היית נפרדת ממנו ולא הופכת אותו לקורבן ואת עצמך לשקרנית מלוכלכת.
זה הדבר ההגון היחיד לעשות והאמת שאין פה שום דבר מסובך.
את באמת לא מסוגלת להבין שלא כל דבר מותר לך לעשות, כי נורא-נורא בא לך?
או יותר נכון, שיש תוצאות לדברים כאלה?
למשל שנורא-נורא יכעסו עלייך וירצו להתגרש ממך או שיקראו לך זונה.
אני בטוחה שאדם ששואף לפירוק החברה התרבותית או ההבניה החברתית או משהו כזה, לא צריך להיות מוטרד מקטנות כאלו.
 
אני לא מבינה למה את מדברת בצורה כל כך מגעילה

את גם באופן עקבי ממשיכה ליחס לי מעשים שאני לא עושה כמו בגידה. ומה הקשר בין מישהו שכן בוגד לבין זונה? את פשוט נהיית שיפוטית ונחרצת יותר ויותר מתגובה לתגובה. אני מנסה לקיים איתך דיון תרבותי ואני מרגישה ממך יריקה בפרצוף. לא ברור לי למה. מה כל כך מאיים עליך במה שאני אומרת?
ומה הקשר לאונס? לא אין לי צורך לחזור לטבע או כל מה שטבעי. גם פולאוריה לא בהכרח טבעית. אני אומרת שיש פה הבנייה חברתית שאנחנו לא מערערים עליה. היא נראית לנו טבעית ונכונה. אבל כשבודקים את הדברים לעומק מגלים שבמקרים רבים היא לא עובדת. ולכן אולי צריך לחשוב על אלטרנטיבות לזוגיות המונוגמית כפי שהיא קיימת היום. אפשר לעצום עיניים ולהגיד לי זה לא יקרה ולא קורה ואפשר לפקוח אותן ולהבין שליותר מדי אנשים זה כן קורה, ואם זה כן קורה למרות האיסורים ולמרות שהחברה מענישה על בגידה במגוון אמצעים, כנראה שהצורך בקרב אנשים רבים קיים והוא חזק. הליבידו והמיניות הם צרכים מאוד מאוד בסיסיים וחזקים כמעט כמו אוכל ושינה. ברמה מסויימת הם הישרדותיים. ולכן הניסיון לאלף אותם ולכבול אותם והניסיון להגביל את המיניות לאדם אחד לחמישים שישים שנה הוא ניסיון בעייתי. כאמור, יש אנשים שזה עובד עבורם וזו האופציה העדיפה על כל היתר. זה בסדר גמור. אבל צריך להבין שיש הרבה אנשים שעבורם זה לא באמת עובד. זה הכל. למה צריך להגיב בכזו תוקפנות?
 
אני אנסה לדבר בצורה פחות מגעילה

אלטרנטיבות - סבבה. זה לא שהמצאת את החופש המיני. למיטב זכרוני שנות השבעים היו משופעות בנסיונות להמציא מחדש צורות התארגנות מינית מרובת משתתפים.

לשקר - לא סבבה.

למה אני מגיבה בתוקפנות - כי בעיני לשבור אמון במקום כל כך בסיסי ואנושי היא התנהגות זבל ואני מקבלת תחושה מאיך שאת כותבת שאת מחפשת להצדיק אותה.
ולא ברור לי מה יש להבין כאן ומה יש להיות מופתעים כשמשלמים מחיר יקר על התנהגות זבל.

אמרתי למישהי לא לחקור את מיניותה הבוערת?
בסה"כ הבעתי דעה שלעשות את זה תוך כדי שהיא מרמה את האדם שאיתו היא בחרה להקים משפחה והבטיחה לו שורה של הבטחות שונות, הוא מעשה נבלה.
וגם, בעצימות נמוכה יותר, לשתף פעולה עם מישהו שעושה זאת לאדם שלישי.
אם מישהו שינה את דעתו בנוגע לחוזה, אז שיתכבד ויציף זאת. זה הכל.

לדעתי מה ש"לא עובד" בשביל אנשים רבים הוא לא הזוגיות המונוגמית, אלא עצלות ופינוק רגשיים ורוחניים, אבל זה נושא לדיון אחר.

ואת יכולה להיות בטוחה שאני לא תמימה ואף רחוק מזה, אני בסה"כ חושבת שחוזים צריך לכבד או לשנות במשא ומתן גלוי.
מה מסובך בזה כל כך? מה מעורפל פה? נדמה לי שאמרתי את זה נורא ברור -
אין לי בעיה עם נישואייך הפתוחים או הפוליאמוריות או כל הגדרה אחרת שבחרת כדי לתאר זאת.
אין לי בעיה עם אף גבר או אישה בעולם ששוכבים עם מי שהם רוצים בין אם נישאו לו או לא.
יש לי בעיה, שלא לאמר תיעוב יוקד, כלפי אנשים שעושים זאת תוך שהם משקרים לבן זוגם, מרמים אותו ומפרים את הבטחותיהם. זו התנהגות מגעילה ולא מוסרית.
 
או קיי אז בואי קודם כל נסכים על זה שאני לא

בוגדת ולא בגדתי ואני לא מנסה להכשיר פה שום שרץ. את כל הדיבור בגוף שני עלי בהקשר הזה לא רלוונטי ומעליב סתם.
כאמור אני בזוגיות פתוחה בהסכמה בצורה גלויה כי אני חושבת בבסיס כמוך ואני לא אוהבת שקר.
אני כן מנסה להציג את הצד של הבוגדים כי מה שאת דורשת, הגילוי והפתיחות הללו לגבי הרצון או הצורך בגיוון מיני ורגשי מחוץ לבית הוא טאבו. מרבית האנשים לא יכולים להציף את זה. לא יכולים לדבר על זה. לא יכולים אולי אפילו להעלות על הדעת את האופציה שאפשר לקבל מבן זוג אישור לדבר כזה. מרבית האנשים אם רק יעלו את הסוגיה יפגעו בעצם העלאתה מבן הזוג שלהם בצורה קשה. זה מצחיק אבל אני גולשת בפורום בוגדים, אלוהים יודע למה, הקשר שלי הוא עם גבר בזוגיות פתוחה. הכל פתוח וגלוי מכל הכיוונים. מכל מקום אני גולשת שם וזה כל פעם מדהים אותי מחדש שאנשים שבוגדים בעצמם לא פתוחים לכך שבת או בן הזוג שלהם יקיימו קשרים דומים מהצד בעצמם. זה מדהים עד כמה האגו הוא דרייב חזק. הם בעצמם יבגדו וזה בסדר אבל שבת הזוג? הם לא יסלחו על זה!!

זה רק מצביע לדעתי על ההפנמה והקושי בקבלת מסגרת אחרת, בטח מסגרת פתוחה.
 
לדעתי זה מצביע על זה שהם ממש לא נגד

מונוגמיה. רק לא ספציפית בשביל עצמם המיוחדים ויוצאי הדופן שנורא מתחשק להם ואגב, זה היה ברור לי לחלוטין מההודעה הראשונה שלך.
כמו שיש אנשים שהם מאוד בעד זכויות הפליטים, רק לא בשכונה שלהם.
כאלה שחושבים שצבא ומילואים הם סלע קיומנו, רק לא יצא להם להגיע בחמש עשרה שנים האחרונות כי כל פעם היה להם משהו נורא חשוב בעסק.
וכו וכו.
למיטב זכרוני המילה העברית לזה היא "צבועים"?
אין שום דבר חתרני או אלטרנטיבי במה שהם עושים, רק נבזי ולא מוסרי.

עדין לא ברור לי מה את מנסה להציג מהצד של הבוגדים ואיזו אמפתיה את מנסה לגייס עבורם.
בואי נראה - הם נורא רוצים לעשות משהו שהוא אסור ופוגע (לפי ערכיהם) ושהם בשום אופן לא רוצים שיעשו אותו להם.
אין להם אומץ לנהל על זה שיחה גלויה ומשא ומתן, אז הם הולכים ועושים את מעשיהם במסתרים. כי כאמור נורא מתחשק להם ואם הם לא יעשו את זה הם ימותו.
כנראה שמלשקר לאדם שבחרו להקים איתו משפחה הם לא ימותו, אז את זה אין להם בעיה לעשות.
במה הם שונים ממישהו שמהמר על ההון המשפחתי ומפסיד אותו / גונב תיק מעצבים יקר כי אין לו כסף לקנות אותו?
בחירות שגם בהן אין שום דבר אלטרנטיבי או חתרני, יש לציין.
 
ובכן אני אנסה להציג לך סיפור של קרובת משפחה

היא התחתנה עם הראשון שלה. היא אוהבת אותו. הם חברים טובים ויש להם משפחה לתפארת. אבל היא אישה מאוד מאוד מינית ויצרית והיא קמלה במערכת היחסים הזו. היא ניסתה לדבר איתו על זוגיות פתוחה אבל היה ברור שאין מה לדבר. הוא לא מוכן בשום פנים ואופן אפילו לחשוב על זה. אז כן היא חשבה על להתרגש אבל היא לא מוכנה לפרק על זה את המשפחה עם הילדים הקטנים. והיא לא מסוגלת לא לממש את עצמה מינית. אז היא בוגדת. זה קשה לה. קשה לה עם ההסתרה והשקר והפטונציאל של פירוק המשפחה אם הוא יתפוס אותה וקשה לה עם זה שהיא תכאיב לו עם הוא יגלה, אבל היא לא מסוגלת לוותר על חלק כל כך מהותי בה (ספיציפית הבנתי שלא לכולם המיניות כל כך חשובה אבל זה המצב אצלה).
אני לא מרגישה שאני במקום לשפוט אותה. אני יודעת איך זה מרגיש כשאישה מדכאת את מיניותה כי עשיתי את זה הרבה מאוד שנים. ואני יודעת איך זה מרגיש כשזה מתפרץ החוצה כמו צונאמי. ואני מבינה למה היא לא רוצה לפרק את המשפחה. זה סוג של דד אנד. כל פניה שתקחי מובילה אותך למקום רע. ואני שואלת למה זה חייב בכלל להגיע למקום הזה שלא משנה מה האדם בוחר הוא או פוגע או נפגע. ואני חושבת שזה כי אמרו לנו תמיד שזו הדרך היחידה. שאם נאפשר גם חשיבה אחרת אולי נהיה יותר סבלניים גם כלפי אחרים וגם כלפי עצמנו וגם קצת יותר חומלים.
 

AlicePJ

New member
אבל היא כן פירקה את המשפחה שלה

רק שבעלה והילדים עוד לא יודעים את זה עדיין. אבל הם יגלו, תהיי בטוחה, ואז זה יהיה מכוער והיא תתחרט על כל רגע שבו היא בחרה להיות שקרנית רמאית שבגדה במשפחה שלה כי היא כזאת חלשת אופי וכנועה ליצרים שלה כמו אחרוני החרקים שלא מסוגלים להרחק מהאור של המנורה למרות שהוא הורג אותם.
את מסתכלת עליה בנקודת זמן אחת. אני מקווה שהקרמה שלה תגיע אליה בסופו של דבר. ואני מרחמת על הילדים שלה, על בעלה. איך היא מלמדת את הילדים שלה ערכים? מלמדת אותם להתיחס יפה לחברים שלהם, לא לשקר, להתנהג בצורה תרבותית, והיא בעצמה עושה מעשים כאלה? איך היא חיה עם הצביעות והשקר? כי היא מפחדת להתגרש, אבל היא לא מפחדת לפגוע בכל המשפחה שלה ולשקר?
 
אני לא יודעת זה נמשך כבר הרבה שנים והוא

לא גילה. אני אגיד לך משהו. לדעתי הרבה פעמים אנשים יודעים אבל מעדיפים לא לדעת. יש גם זוגות שמגיעים לסוג של תובנה של don't ask don't tell.
אני חושבת שמיניות עבור חלק מהאנשים היא דרייב מאוד חזק ולוותר עליו מאוד מאוד קשה להם. והסיבה לוויתור עליו מראש לא לגמרי ברורה לי. אני מתקשה נניח להבין את הנזירים הנוצריים שמוותרים על מין מרצונם. מצד שני אני לא מעבירה עליהם ביקורת. זו החלטה שלהם.
לא ברור לי למה החברה מחליטה עבורנו איך לנהל את הזוגיות והמשפחה שלנו ומה לגיטימי ומה לא בנושא שהוא כל כך אינטימי ואישי כמו סקס. הבעיה היא שאחרי שאנחנו גדלים לתוך ההתניות הללו מאוד קשה לנו לחשוב בצורה אחרת. לצאת מהקופסה. כשמכנים מראש סקס מחוץ לנישואין כ"בגידה" בשם כל כך טעון אז איך אפשר להתחיל בכלל לנהל על זה שיח?
ושוב מותר לי ולך לא להסכים זה בסדר גמור.
 

AlicePJ

New member
לא ברורה לי ההגדרה שלך

סקס מחוץ לנישואין מכונה "בגידה", רק כשהוא בגידה. במקרה שלך, זאת לא בגידה. כשזה נעשה בשקרים מאחורי הגב תוך כדי מעילה באמון, אז זאת ההגדרה המילונית של בגידה ולא ברור לי למה זה צריך להיות מכונה משהו אחר.
אף אחד לא אמר לה לוותר על המיניות שלה. שתהנה! אבל היא לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. היא רוצה לעשות הרבה סקס עם אנשים אחרים? אחלה! אבל שתגיד לבעלה, ואם לא מתאים לו, שתישא בתוצאות. מה שהיא עושה זה עצלני ונצלני, היא לא רוצה לוותר על כלום אז היא רומסת את בעלה ואת הילדים כדי לממש את הרצונות שלה, ואף אחד לא יגיד לה מה לעשות. כמו ילדה בת שנתיים. היא רוצה מה שהיא רוצה ולא אכפת לה מה אחרים מרגישים ואיך זה משפיע עליהם. היא רוצה לקבל הכל ולא רוצה לשאת בתוצאות של הבחירות שלה, נשמע לי שהיא נתקעה בגיל שנתיים הנורא ולא הצליחה להתבגר ממנו.
 
למעלה