בגדי המלך החדשים...
``הרחק הרחק אי-שם, חי לו לפני ימים ושנים חייט נודד שמצא את עצמו בארץ לא מוכרת. חייטים הנודדים ממקום למקום נשמרים בדרך כלל לנפשם, ונזהרים שלא לחרוג מכללי הטעם הטוב המקומיים. אך החייט הזה היה חברותי באורח מוגזם, ובעל נימוסים בלתי מושלמים. במהרה התיישב לו בפאב המקומי, משחית אלכוהול, פולש למרחב הפרטי של העובדות ממין נקבה ומספר סיפורים לא-נאורים על מצחצחי נעליים, עובדי ניקיון ובעלי מקצוע אחרים. בעל המסבאה התלונן במשטרה, שתפסה את החייט והביאה אותו בפני המלך. כמו שניתן היה לצפות, חיים של אמונה בלגיטימיות המוחלטת של המלוכה, ובעליונות המובנת מאליה של הגברים, הפכו את המלך לעריץ גאוותן ומאוים-תבונתית. החייט הבחין בתכונות האלו והחליט לנצל אותן לתועלתו. המלך שאל: ``האם יש לך איזה שהן בקשות אחרונות, לפני שאני מגרש אותך ממלכתי לנצח?`` החייט ענה: ``רק זה, שהוד מלכותו יזכה אותי בכבוד שבהכנת מלתחה מלכותית חדשה. וזאת מפני שהבאתי אתי בד מיוחד, נדיר מאוד ומעולה. מין בד כזה, שרק אנשים מסויימים מסוגלים לראותו. סוג האנשים שהיית רוצה שיתגוררו בממלכה שלך. אנשים שהם פוליטיקלי-קורקט, נאורים, מוסריים, חריפי-שכל, סובלניים תרבותית, שאינם מעשנים, אינם שותים, אינם צוחקים מבדיחות סקסיסטיות, אינם צופים יותר מדי בטלוויזיה, לא שומעים מוזיקה מתוך מחזות זמר או עושים מנגל.`` אחרי רגע של מחשבה הסכים המלך לבקשה. הוא הוקסם מהרעיון הפאשיסטי וטעון הטסטוסטרון שהממלכה שלו ותושביה נועדו אך ורק כדי לגרום לו להיראות טוב. זה יהיה כמו להתחתן עם אשה ייצוגית, כשההרגשה מוכפלת 100,000 פעם. בד כה נדיר כמובן שאינו קיים. אבלשנים של חיים מחוץ לשולי החברה הנורמלית כפו על החייט לפתח קוד אתי משלו, שחייב אותו להונות ולהוביל באף את המלך בשם חופש העיסוק וזכויות בעלי המלאכה העצמאיים בכל מקום. וכך, תוך כדי עבודה במלוא המרץ, הצליח החייט לשכנע את המלך שהוא עוסק בגזירה ובתפירה של פיסות בד אשר במובן הצר והאובייקטיבי של המציאות לא התקיימו. כשהחייט הכריז שהמלאכה תמה, נעמד המלך ובחן את בגדיו החדשים מול הראי. וכשהוא ניצב שם, עירום כביום היוולדו, ניתן היה לראות כיצד שנים ארוכות של ניצול איכרים הפכו את גופו למסה מכוערת של בשר לבן רופס. המלך הבחין בזה גם הוא, כמובן, אבל ציווה על עריכת מצעד ביום שלמחרת. בבוקר היום החדש מילאו הנתינים את הרחובות לקראת התהלוכה הגדולה. השמועה התפשטה במהרה: בגדי המלך החדשים, רק אנשים נאורים עם סגנון חיים בריא יכולים לראותם. כולם היו נחושים בדעתם להיות נאורים יותר משכניהם ומשכנותיהם. התהלוכה החלה בתרועה גדולה, והמלך הצעיד את גוויתו החיוורת, הנפולה והפטריארכלית במורד הרחוב. כולם הביעו את השתוממותם והתפעמותם וקראו קריאות גיל למראה הבגדים החדשים. כולם, חוץ מילד אחד קטן שצעק ``המלך הוא עירום``. התהלוכה עצרה. המלך היסס. שקט נפל על הקהל. עד שאיכר מהיר מחשבה אחד צעק: ``לא. הוא לא. המלך פשוט מאמץ תרבות חיים שבה לבוש הוא ברירה אחת מני רבות.`` תרועת הידד עלתה מן הקהל ואנשים קרעו מעליהם את בגדיהם ורקדו בשמש נענים לקריאתו של הטבע. המדינה הפכה לחברה בה לבוש הוא ברירה אחת מני רבות. והחייט, שנושל ממלאכתו, ארז את מחטיו ואת סלילי חוטיו, ולא שמעו ממנו עוד.`` (ג`יימס פין גארנר- פוליטיקלי קורקט) הייתם מתים לחיות שם אה?????
``הרחק הרחק אי-שם, חי לו לפני ימים ושנים חייט נודד שמצא את עצמו בארץ לא מוכרת. חייטים הנודדים ממקום למקום נשמרים בדרך כלל לנפשם, ונזהרים שלא לחרוג מכללי הטעם הטוב המקומיים. אך החייט הזה היה חברותי באורח מוגזם, ובעל נימוסים בלתי מושלמים. במהרה התיישב לו בפאב המקומי, משחית אלכוהול, פולש למרחב הפרטי של העובדות ממין נקבה ומספר סיפורים לא-נאורים על מצחצחי נעליים, עובדי ניקיון ובעלי מקצוע אחרים. בעל המסבאה התלונן במשטרה, שתפסה את החייט והביאה אותו בפני המלך. כמו שניתן היה לצפות, חיים של אמונה בלגיטימיות המוחלטת של המלוכה, ובעליונות המובנת מאליה של הגברים, הפכו את המלך לעריץ גאוותן ומאוים-תבונתית. החייט הבחין בתכונות האלו והחליט לנצל אותן לתועלתו. המלך שאל: ``האם יש לך איזה שהן בקשות אחרונות, לפני שאני מגרש אותך ממלכתי לנצח?`` החייט ענה: ``רק זה, שהוד מלכותו יזכה אותי בכבוד שבהכנת מלתחה מלכותית חדשה. וזאת מפני שהבאתי אתי בד מיוחד, נדיר מאוד ומעולה. מין בד כזה, שרק אנשים מסויימים מסוגלים לראותו. סוג האנשים שהיית רוצה שיתגוררו בממלכה שלך. אנשים שהם פוליטיקלי-קורקט, נאורים, מוסריים, חריפי-שכל, סובלניים תרבותית, שאינם מעשנים, אינם שותים, אינם צוחקים מבדיחות סקסיסטיות, אינם צופים יותר מדי בטלוויזיה, לא שומעים מוזיקה מתוך מחזות זמר או עושים מנגל.`` אחרי רגע של מחשבה הסכים המלך לבקשה. הוא הוקסם מהרעיון הפאשיסטי וטעון הטסטוסטרון שהממלכה שלו ותושביה נועדו אך ורק כדי לגרום לו להיראות טוב. זה יהיה כמו להתחתן עם אשה ייצוגית, כשההרגשה מוכפלת 100,000 פעם. בד כה נדיר כמובן שאינו קיים. אבלשנים של חיים מחוץ לשולי החברה הנורמלית כפו על החייט לפתח קוד אתי משלו, שחייב אותו להונות ולהוביל באף את המלך בשם חופש העיסוק וזכויות בעלי המלאכה העצמאיים בכל מקום. וכך, תוך כדי עבודה במלוא המרץ, הצליח החייט לשכנע את המלך שהוא עוסק בגזירה ובתפירה של פיסות בד אשר במובן הצר והאובייקטיבי של המציאות לא התקיימו. כשהחייט הכריז שהמלאכה תמה, נעמד המלך ובחן את בגדיו החדשים מול הראי. וכשהוא ניצב שם, עירום כביום היוולדו, ניתן היה לראות כיצד שנים ארוכות של ניצול איכרים הפכו את גופו למסה מכוערת של בשר לבן רופס. המלך הבחין בזה גם הוא, כמובן, אבל ציווה על עריכת מצעד ביום שלמחרת. בבוקר היום החדש מילאו הנתינים את הרחובות לקראת התהלוכה הגדולה. השמועה התפשטה במהרה: בגדי המלך החדשים, רק אנשים נאורים עם סגנון חיים בריא יכולים לראותם. כולם היו נחושים בדעתם להיות נאורים יותר משכניהם ומשכנותיהם. התהלוכה החלה בתרועה גדולה, והמלך הצעיד את גוויתו החיוורת, הנפולה והפטריארכלית במורד הרחוב. כולם הביעו את השתוממותם והתפעמותם וקראו קריאות גיל למראה הבגדים החדשים. כולם, חוץ מילד אחד קטן שצעק ``המלך הוא עירום``. התהלוכה עצרה. המלך היסס. שקט נפל על הקהל. עד שאיכר מהיר מחשבה אחד צעק: ``לא. הוא לא. המלך פשוט מאמץ תרבות חיים שבה לבוש הוא ברירה אחת מני רבות.`` תרועת הידד עלתה מן הקהל ואנשים קרעו מעליהם את בגדיהם ורקדו בשמש נענים לקריאתו של הטבע. המדינה הפכה לחברה בה לבוש הוא ברירה אחת מני רבות. והחייט, שנושל ממלאכתו, ארז את מחטיו ואת סלילי חוטיו, ולא שמעו ממנו עוד.`` (ג`יימס פין גארנר- פוליטיקלי קורקט) הייתם מתים לחיות שם אה?????