בבקשה...

W a r r i 0 r

New member
../images/Emo119.gif שניצ.

אולי אתה צודק - אולי. אבל ראבבק אחי, קצת הגיון! א-ס-ו-ר להגיד למישהו שרוצה את זה - שהוא בורח, חלש, מוג לב! אתה רק תכניס אותו לפלונטר יותר חזק עם עצמו.
 
מה?אני לא אמרתי את כל הדברים האלו.

כל אחד בחר לו משפט מדבריי והוציא אותו מהקשרו.קראתי את מה שכתבתי וכן נכון זה ניראה כאילו התיוונתי לזה,אבל מה שהתכוונתי הוא שונה לגמרי.ולא אמרתי לו מוג לב חלילה,להפך אמרתי לו שהוא כן אדם אמיץ וכן יעבור גם את זה.מי אני שיגיד מוג לב לאדם כלשהוא,אפילו שאני עצמי כתבתי את זה לא ברור,בכול מקרה התכוונתי למשהוא אחר,ביחוד שאני עצמי לא פעם הייתי עם יוונות דומות לאותם כוונות של אותו אדם,ואני מאמין שרוב רובו הגדול של הפורום היה במצב דומה,בתקופה זאת או אחרת.להבא אל תתקפו כך סתם מישהוא אלה תבררו זאת לפני.
 
עכשיו קראתי את זה שוב

ואני מצטער, באמת לא קראנו את זה נכון.... סולחה?
 

B666ME

New member
חייב לומר...

להיות גיי זה קשה. אין ויכוח אם יש מישהו שאומר אחרת הוא פשוט משקר... אבל מה שאני באמת רוצה לומר ובגלל זה אני כותב זה הארה שהייתה לי לאחרונה: אנשים חיים בלי אהבה לבן זוג!! יש הורים אחים חברים ידידם וכל כך הרבה אנשים שאוהבים!!! ובגיל 18 כל כך לא צריך למהר שזה פשוט טעות כן למהר... בנוסף יש קטע שלא הרבה מבינים... הקרתי כמה אנשים שמישהו קרוב להם התאבד אנשים לא מעריכים אדם שהתאבד הם בזים לו ובצדק! כל כך הרבה (וזה מידע כללי) אנשים לא קוראים את מכתב ההתאבדות כי הם פשוט חושבים שלא מגיע לאותו אדם שמישו יעריך אותו כי הוא לא העריך אותם! לי היה הרבה שנים מחשבות אל התאבדות ובדרכי שלי אפשר לומר שניסיתי וכל הזמן במחשבה שהסיבה היחידה שאני לא זה בגלל הפחד מהכאב.. לאחרונה מצאתי שיטה חסרת כאב מחומרים בייתים והדבר רק הבהיר לי כמה אני לא רוצה! כמה אני שמח כמה אני מאושר שלא עשיתי את מה שרציתי בעבר ובקיצור תפסול קליל את האפשרות חסרת השכל הזו של התאבדות תחייך כשאתה קם, אנשים יחיכו אליך ואט אט החייוך יעשה את דרכו אליך (פנימה) (וכולנו פלוץ אחד של אלוהים.. אפשר לעשות את הפלוץ הזה לריח נהדר של שקיע באביב)
 

W a r r i 0 r

New member
../images/Emo119.gif שלום לך ידידי הצעיר

אין לי כלים או נסיון מקצועי לעזור לך, אלה רק מנסיוני האישי והאינדיבידואלי, תבין, אתה רק בן 18, כל החיים עוד לפניך, האהבה עוד תגיע, אתה רק צריך לקוות. אסור לאבד תקווה, אסור. אסור שההרגשה הרעה והמגעילה תשתלט לך על החיים, אסור. רחמים עצמיים מוצדקים רק כאשר הם באים בצורה פרופורציונלית והגיונית, ולא פוגעים יותר מדיי בתחומים אחרים בחיים. תבין, אני אישית גם עברתי הרבה יחסית בחיים, וגם אני כבר הייתי קרוב למה שאתה דיברת, אבל אתה חייב להפסיק לחשוב על זה! חייב! החיים זה הדבר הטוב ביותר שיש לנו בעולם הזה. אתה רק צריך לשנות את קו המחשבה משלילי לחיובי, לחשוב שיהיה בסדר - ובאמת יהיה בסדר. תקרא את סיפורי אישי במאמרי הפורום, שם מפורט היטב איך אני מתמודד עם עצמי. ואם בא לך, אם אתה רוצה עזרה כלשהי, אל תתבייש לפנות אליי בפרטי או במסרים. איגור.
 
למעלה