בבקשה עזרתכם :)

בבקשה עזרתכם :)

מה דעתכם על המשפט הבא? האם צריך לשים פסיק או ו' אחרי המילה אהבה?

"המרכיב העיקרי שלנו בתפריט הינו הפסטה העשויה חיטת דורום ומיובאת מאיטליה. אותה אנו עוטפים באהבה ברטבים שונים ומגוונים הנעשים מידיי יום ביומו"
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תלוי במשמעות הרצויה

ללא הפסיק המשמעות "באהבה" תיאור אופן (פעולה העטיפה מתבצעת באהבה) ו"ברטבים שונים" הוא מושא (העטיפה היא ברטבים שונים). כלומר עוטפים ברטבים שונים ועושים זאת באהבה. בעיניי זו האפשרות ההגיונית מבין השתיים.

פסיק או וי"ו החיבור יהפכו גם את "באהבה" למושא (כולל), כלומר עוטפים ברטבים וגם באהבה. זו כמובן מטאפורה, בעיניי היא מיותרת ודביקה מדי, שלא לומר פלצנית. קצת כמו חברות מסחריות שמנסות לפרוט על נימי הנפש שלנו ע"י התייחסות ללקוחות כאל "משפחה"
(בפרסומות, רק בפרסומות...
) ובפועל מעוררות (ובצדק) תגובות ציניות ומיאוס.

הערת הגהה: מדי יום ביומו (שאר היו"דים מיותרות).
הערה סגנונית: אין צורך בשני שמות תואר. אם הרטבים מגוונים ברור שהם שונים...

לגבי "הנו" (ללא יו"ד) במקום "הוא", אפנה את הבמה לאקדמיה ללשון:
http://hebrew-academy.org.il/2011/12/14/הנו-בתפקיד-אוגד/
 

chello20

New member
וגם: זה נשמע שלא ממש החלטת אם לכתוב משפט אחד או שני משפטים.

אמנם כתובים שניים, אך זה נשמע לא טוב בעיני.
או שהמשפט השני יתחיל ב"את הפסטה אנו עוטפים....".
או להפוך למשפט אחד -- "פסטה העשויה.... שאנו עוטפים...".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
התחביר לגיטימי; אבל לדעתי מוטב להזיז את "אותה" לאחר הפועל

כלומר המשפט השני יהיה: "אנו עוטפים אותה ...".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
למה?

"המרכיב העיקרי שלנו בתפריט הוא הפסטה, העשויה חיטת דורום ומיובאת מאיטליה. אנו עוטפים אותה באהבה ברטבים מגוונים הנעשים מדי יום ביומו."

נשמע לי בסדר גמור. יש כאן שני משפטים, המשפט השני מתקשר לקודמו תוך שימוש במאזכר ("אותה" במקום "את הפסטה"). לגיטימי ביותר.
 

chello20

New member
לצערי אין לי הסבר או נימוק כאן מלבד "האוזן שלי". :) תחבירית

ופורמלית זה בוודאי תקין ולגיטימי. משהו במשפט השני ובחיבור הכולל בין שני המשפטים נשמע לי פחות טוב מאשר לחזור על "הפסטה".
 

אבו זקן

New member
על דעטפת...

"לעטוף באהבה" הוא מטאפורה מקובלת למדי, אבל לעטוף ברוטב? במרוף הערות אחרות שהעירו כאן דומני שהכי טוב לנסח את כל זה מחדש.
למשל: "המרכיב העיקרי שלנו בתפריט הוא פסטה שעשויה מחיטת דורום ומיובאת מאיטליה, אותה אנו עוטפים באהבה ומשרים ברטבים מגוונים המבושלים מדי יום ביומו." ועוד יותר טוב: "המרכיב העיקרי שלנו בתפריט הוא פסטה שעשויה מחיטת דורום ומיובאת מאיטליה, אותה אנו עוטפים באהבה ומשרים ברטבים מגוונים המבושלים מדי יום ביומו. הנחה של 50% למשתתפי פורום השפה העברית בתפוז"
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בעיניי לא טוב...

  • השמטת את שי"ן הזיקה (לפני "אותה");
  • הפכת שני משפטים קצרים למשפט ארוך ומסורבל יותר;
  • הורדת את המשלב ע"י החלפת ה"א הזיקה בשי"ן הזיקה;
  • בחרת בפועל לא רלוונטי... פסטה לא משרים ברוטב. זה לא בשר במרינדה... 'עוטפים' אולי אינו הפועל האידאלי, אבל הוא הרבה יותר נאמן לפעולה מהשריה.

בתור התחלה:
"המרכיב העיקרי שלנו בתפריט הוא פסטה העשויה מחיטת דורום ומיובאת מאיטליה, שאותה אנו עוטפים באהבה ומשרים ברטבים מגוונים המבושלים מדי יום ביומו."

ולדעתי מוטב לוותר על "אותה":
"המרכיב העיקרי שלנו בתפריט הוא פסטה העשויה מחיטת דורום ומיובאת מאיטליה, שאנו עוטפים באהבה ומשרים ברטבים מגוונים המבושלים מדי יום ביומו."

ולמען האמת אני מעדיפה את הניסוח הקודם של שני משפטים קצרים יותר על פני משפט מורכב ארוך. ובעצם לא צריך את "עשויה". פסטה מחיטת דורום מספיק. ומי אמר שעוטפים אותה באהבה? כאמור, לדעתי אהבה כאן היא תיאור אופן ולא מושא... ועוד ועוד... אני אוהבת טקסט קצר ומהודק. אז בקיצור:

"המרכיב העיקרי בתפריט שלנו הוא פסטה איטלקית מחיטת דורום. אנו מגישים אותה באהבה ברטבים מגוונים המוכנים במקום מדי יום."
 
הצעת הגשה נוספת:

המשפט המקורי:
"המרכיב העיקרי שלנו בתפריט הינו הפסטה העשויה חיטת דורום ומיובאת מאיטליה. אותה אנו עוטפים באהבה ברטבים שונים ומגוונים הנעשים מידיי יום ביומו".

ההצעה שלי:
"המרכיב העיקרי בתפריט שלנו הנו הפסטה העשויה חיטת דורום ומיובאת מאיטליה, שאותה אנו עוטפים בקפידה מרובה ברטבים שונים ומגוונים שאנו מכינים מדי יום ביומו".
 
למעלה