בא לי קצת "לקטר" - מותר ?
ואענה לעצמי - כן , מותר - הרי בשביל זה קיים הפורום ... טוב , אולי זה לא בדיוק "לקטר" - אלא , לומר מה אני חושב על העבודה ובכלל . הגיע הזמן לעשות זאת , וזהו הזמן . מיום רביעי (שלשום) התחיל אצלי איזשהו חוסר ודאות בעניין העבודה הנוכחית - כי אני מסיים בימים אלה את הפרוייקט (למעשה הפרוייקט כבר מסתיים ממש) - ואינני יודע מה הלאה . מצד שני , הממונה ציין באופן כלשהו (כפי שזה השתמע מהנאמר) שאנו מתרחבים . שני אנשים שאלו אותי לאחרונה - ואחד מהם שאל אותי אתמול - מה אעשה אחרי פרוייקט ה - XYZ . לא היתה לי ממש תשובה לזה ... גם כשהשכן שאל אותי באותו ערב-של-חוסר-ודאות (שלשום בערב) לגבי העבודה , אמרתי שאינני יודע מה קורה איתי בימים הקרובים . בנוסף , מדי פעם אומר לי האיש (ששאל אותי אתמול מה אעשה אחרי פרוייקט ה - XYZ - להלן "הבחור") "אתה מבוזבז כאן , חבל-על-הזמן ..." - אבל אין לו משהו טוב יותר בשבילי - ואני יודע שכרגע אין לי אלטרנטיבה אחרת . בואו נחשוב יחדיו : מהו הסיכוי שאתקבל לעבודה בתחום (בתכנות) , לאחר שלא עבדתי בכזו מאוקטובר 2001 ? בערך אותו סיכוי כמו להתקבל לעבודה שלא בתחום , לאחר תקופה כ"כ ארוכה . בקיצור , סיכוי חיידקי (בגודל של חיידק זעיר) - אלא אם יתמזל המזל - אבל אל לי לסמוך על זה , אני צריך ביתר מרץ לחפש עבודה (מה שבד"כ אינני עושה) . כאן יש לי התלבטות : אולי לחכות עם חיפוש העבודה עד סוף החודש ? בסוף החודש אני חייב להצליח בבחינת סוף הסמסטר . שהרי אם אחפש עבודה עכשיו - אז סביר להניח שייפלט לי העניין של הבחינה בסוף החודש - וגם אם יקרה ה "בלתי-יאומן" ואתחיל לעבוד במקום אחר , הרי איך בדיוק יתנו לי יום חופש כאשר בקושי התחלתי ? האם בגלל העניין של הבחינה אני *חייב* לשרוד עד סוף החודש בעבודה הנוכחית ? מי ייתן לי את התשובות לשאלות האלה (חוץ מאני ואנוכי) ? במוקדם או במאוחר אדע את התשובות - אם לא לכל השאלות שמופיעות כאן , אז לפחות לחלק מהן . דבר אחרון בינתיים , הוא העניין שבעבודה הנוכחית אני נוהג לסרב - לפעמים אף בתוקף - לאכול עם הבחורים שעובדים איתי : אנו נוהגים לאכול בשעות שונות (טוב , לא כולם רעבים באותה שעה - וגם יש תנאים מסויימים נוספים, לא כולם בצוות "מורשים" לאכול יחדיו) - וחוץ מזה , אני הרי מרגיש "שייך ולא שייך" - בעת ובעונה אחת (שכן פיזית אני שם , אבל העבודה איננה בתחום) . הרי זו בדיוק ההזדמנות להכיר עובדים אחרים שאוכלים שם - את יתר הצוות אני צריך "לסבול" במשך כל השבוע . אז בערך חצי שעה ביום - או , בחישוב פשוט , שעתיים וחצי בשבוע (0.5*5) - אני יכול לדבר עם , או לפחות להקשיב לאנשים שונים שאוכלים באותו המקום . לפעמים אני אוהב "להתבודד" - לאכול בשולחן שלא יושבים בו עוד אנשים , ואז אני מהרהר על הקורס הנוכחי - באו"פ - ובכלל , על החיים , גברים ונשים ועוד ועוד ... אני אוהב לפעמים להרגיש איש חשוב - וחושב
עד כאן להפעם , ליאור .
ואענה לעצמי - כן , מותר - הרי בשביל זה קיים הפורום ... טוב , אולי זה לא בדיוק "לקטר" - אלא , לומר מה אני חושב על העבודה ובכלל . הגיע הזמן לעשות זאת , וזהו הזמן . מיום רביעי (שלשום) התחיל אצלי איזשהו חוסר ודאות בעניין העבודה הנוכחית - כי אני מסיים בימים אלה את הפרוייקט (למעשה הפרוייקט כבר מסתיים ממש) - ואינני יודע מה הלאה . מצד שני , הממונה ציין באופן כלשהו (כפי שזה השתמע מהנאמר) שאנו מתרחבים . שני אנשים שאלו אותי לאחרונה - ואחד מהם שאל אותי אתמול - מה אעשה אחרי פרוייקט ה - XYZ . לא היתה לי ממש תשובה לזה ... גם כשהשכן שאל אותי באותו ערב-של-חוסר-ודאות (שלשום בערב) לגבי העבודה , אמרתי שאינני יודע מה קורה איתי בימים הקרובים . בנוסף , מדי פעם אומר לי האיש (ששאל אותי אתמול מה אעשה אחרי פרוייקט ה - XYZ - להלן "הבחור") "אתה מבוזבז כאן , חבל-על-הזמן ..." - אבל אין לו משהו טוב יותר בשבילי - ואני יודע שכרגע אין לי אלטרנטיבה אחרת . בואו נחשוב יחדיו : מהו הסיכוי שאתקבל לעבודה בתחום (בתכנות) , לאחר שלא עבדתי בכזו מאוקטובר 2001 ? בערך אותו סיכוי כמו להתקבל לעבודה שלא בתחום , לאחר תקופה כ"כ ארוכה . בקיצור , סיכוי חיידקי (בגודל של חיידק זעיר) - אלא אם יתמזל המזל - אבל אל לי לסמוך על זה , אני צריך ביתר מרץ לחפש עבודה (מה שבד"כ אינני עושה) . כאן יש לי התלבטות : אולי לחכות עם חיפוש העבודה עד סוף החודש ? בסוף החודש אני חייב להצליח בבחינת סוף הסמסטר . שהרי אם אחפש עבודה עכשיו - אז סביר להניח שייפלט לי העניין של הבחינה בסוף החודש - וגם אם יקרה ה "בלתי-יאומן" ואתחיל לעבוד במקום אחר , הרי איך בדיוק יתנו לי יום חופש כאשר בקושי התחלתי ? האם בגלל העניין של הבחינה אני *חייב* לשרוד עד סוף החודש בעבודה הנוכחית ? מי ייתן לי את התשובות לשאלות האלה (חוץ מאני ואנוכי) ? במוקדם או במאוחר אדע את התשובות - אם לא לכל השאלות שמופיעות כאן , אז לפחות לחלק מהן . דבר אחרון בינתיים , הוא העניין שבעבודה הנוכחית אני נוהג לסרב - לפעמים אף בתוקף - לאכול עם הבחורים שעובדים איתי : אנו נוהגים לאכול בשעות שונות (טוב , לא כולם רעבים באותה שעה - וגם יש תנאים מסויימים נוספים, לא כולם בצוות "מורשים" לאכול יחדיו) - וחוץ מזה , אני הרי מרגיש "שייך ולא שייך" - בעת ובעונה אחת (שכן פיזית אני שם , אבל העבודה איננה בתחום) . הרי זו בדיוק ההזדמנות להכיר עובדים אחרים שאוכלים שם - את יתר הצוות אני צריך "לסבול" במשך כל השבוע . אז בערך חצי שעה ביום - או , בחישוב פשוט , שעתיים וחצי בשבוע (0.5*5) - אני יכול לדבר עם , או לפחות להקשיב לאנשים שונים שאוכלים באותו המקום . לפעמים אני אוהב "להתבודד" - לאכול בשולחן שלא יושבים בו עוד אנשים , ואז אני מהרהר על הקורס הנוכחי - באו"פ - ובכלל , על החיים , גברים ונשים ועוד ועוד ... אני אוהב לפעמים להרגיש איש חשוב - וחושב
עד כאן להפעם , ליאור .
