אני אנסה
הצב עומד 10 מטרים לפני אכילס. אכילס מנסה לתפוס את הצב, על ידי ביצוע צעד אחד כל פעם - אכילס צועד למקום בו עמד הצב. בזמן שאכילס מתקדם בצעד האחד שלו, זז הצב לפנים 1/10 מהמרחק שאכילס עבר, כך שכשאכילס משלים את הצעד, הוא מגלה שהצב מצוי מטר אחד ממנו. לפיכך, אכילס מתקדם צעד נוסף של מטר אחד. הצב בזמן זה מתקדם 1/10 מ'. אכילס מתקדם עוד 1/10 מ' - הצב מתקדם 1/100 מ'. וכו'. האם יתפוס אכילס את הצב? השאלה, כמובן, היא כמה זמן לוקח לאכילס לעבור צעד. אם כל צעד לוקח פרק זמן קבוע, לא יתפוס אכילס את הצב לעולם (למרות שהמרחק ביניהם ילך ויקטן). אם כל צעד לוקח לאכילס זמן פרופורציוני לאורכו (וזוהי כנראה כוונת המשורר), אכילס עדיין יהיה זקוק למספר אינסופי של צעדים. אלא מה? ניתן לראות שהמרחק אותו יעבור אכילס יתכנס אקספוננציאלית, ואם אכילס מתקדם בקצב קבוע, גם פרק הזמן יתכנס אקספוננציאלית, כך שלאחר פרק זמן חסום יפגשו אכילס והצב לאחר 11.1111111... מ'. מאחר ומושגי התכנסות סדרות היה זר ליוונים הקדמונים, פרדוקס זה מתח את מושגי המתמטיקה של תקופתם. הזמן כפונקציה של הצעדים והמרחק כפונקציה של הצעדים התכנסו שניהם, אולם העובדה שיש צורך במספר בר-מניה של צעדים על מנת להגיע ליעד הקשה עליהם. תיקונים? טל.