Raindrop23
New member
בא לי לפרוק/לספר
הזמנתי לי סוג של חולצה של חנונים של מחשבים מחו"ל והיא הגיעה אתמול, היום מדדתי אותה לראשונה והיא ממש הולמת אותי. אני חושבת שזה סמלי. תמיד התביישתי בעובדה שאני חנונית ואוהבת מחשבים.
בתיכון הייתה איזה ילדה אחת פקצה בכיתה שלי שכל פעם הייתה יורדת עלי ושואלת "כמה שעות את על המחשב כל יום" כאילו כדי לעשות ממני צחוק והתביישתי לענות לה, אז זה היה בושה אז פשוט לא עניתי לה.
והיום הייתי עונה לה "אני כל היום על המחשב, כיף?" "Geeks rule, yo - חנונים שולטים"
אולי זה נשמע לכם טפשי אבל בשבילי זה ממש חשוב כי המחשב הוא החבר הכי טוב שלי והוא יד ימיני, כשאין לי מחשב (נגיד אם הוא מקולקל ו/או במעבדה) אני מרגישה כאילו ניתקו לי את זרם החיים. ממש כך.
ובתקופה של התיכון בכיתה ט' כשלא היו לי חברות וכל הזמן נטפלו אלי והציקו לי המחשב הציל אותי, הוא היה שם בשבילי, החבר היחיד שלי והוא עזר לי איכשהו לשמור על השפיות.
עכשיו אני יודעת שזאת אני ואני מקבלת את עצמי כמו שאני ואם למישהו יש בעיה עם זה שאני חנונית ואוהבת מחשבים, Tough luck. זבש"ו. זאת אני, Take it or leave it.
אתול נסעתי לדואר לקחת חבילות והחולצה הייתה שם. אחרי זה לקחתי את שמש החתולה שלי לוטרינר לחיסון השנתי ולגזירת ציפורניים ושילמתי במזומן שזו כבר התקדמות;
כי אם הייתי מתכננת לקנות משהו עם הכסף, לא הייתי "מבזבזת" אותו על הוטרינר. אבל זה טוב ששילמתי מהכסף המזומן על הוטרינר כי ככה זה לא יכביד עוד יותר על חשבון הבנק.
וגם ככה צריכות להגיע עוד 2 חבילות (עוד חולצה של חנונים ועוד משהו שהזמנתי עוד מקודם).
זהו נראה לי. אם אזכר בעוד משהו שרציתי להגיד, אוסיף את זה בעוד תגובה.
הזמנתי לי סוג של חולצה של חנונים של מחשבים מחו"ל והיא הגיעה אתמול, היום מדדתי אותה לראשונה והיא ממש הולמת אותי. אני חושבת שזה סמלי. תמיד התביישתי בעובדה שאני חנונית ואוהבת מחשבים.
בתיכון הייתה איזה ילדה אחת פקצה בכיתה שלי שכל פעם הייתה יורדת עלי ושואלת "כמה שעות את על המחשב כל יום" כאילו כדי לעשות ממני צחוק והתביישתי לענות לה, אז זה היה בושה אז פשוט לא עניתי לה.
והיום הייתי עונה לה "אני כל היום על המחשב, כיף?" "Geeks rule, yo - חנונים שולטים"
אולי זה נשמע לכם טפשי אבל בשבילי זה ממש חשוב כי המחשב הוא החבר הכי טוב שלי והוא יד ימיני, כשאין לי מחשב (נגיד אם הוא מקולקל ו/או במעבדה) אני מרגישה כאילו ניתקו לי את זרם החיים. ממש כך.
ובתקופה של התיכון בכיתה ט' כשלא היו לי חברות וכל הזמן נטפלו אלי והציקו לי המחשב הציל אותי, הוא היה שם בשבילי, החבר היחיד שלי והוא עזר לי איכשהו לשמור על השפיות.
עכשיו אני יודעת שזאת אני ואני מקבלת את עצמי כמו שאני ואם למישהו יש בעיה עם זה שאני חנונית ואוהבת מחשבים, Tough luck. זבש"ו. זאת אני, Take it or leave it.
אתול נסעתי לדואר לקחת חבילות והחולצה הייתה שם. אחרי זה לקחתי את שמש החתולה שלי לוטרינר לחיסון השנתי ולגזירת ציפורניים ושילמתי במזומן שזו כבר התקדמות;
כי אם הייתי מתכננת לקנות משהו עם הכסף, לא הייתי "מבזבזת" אותו על הוטרינר. אבל זה טוב ששילמתי מהכסף המזומן על הוטרינר כי ככה זה לא יכביד עוד יותר על חשבון הבנק.
וגם ככה צריכות להגיע עוד 2 חבילות (עוד חולצה של חנונים ועוד משהו שהזמנתי עוד מקודם).
זהו נראה לי. אם אזכר בעוד משהו שרציתי להגיד, אוסיף את זה בעוד תגובה.
