בא לי למותתתת...
אוף אני כבר לא יודעת מה לעשות אני ממש בדיכאון... יש לי היסטוריה של מריבות עם בן זוגי, אנחנו יחד שנה ו8 חודשים, גרים יחד 5 חודשים, אני כל כך אוהבת אותו ואני רוצה אותו איתי לתמיד לנצח אבל לא יודעת מה לעשות המצב הולך ורק מסתבך... לחבר שלי חשוב את החגים לעשות עם משפחתו, ולא מוותר בשביל אף אחד ואחרי המון מריבות החלטנו שרק אחרי חתונה עושים חגים יחד, פעם אצלי ופעם אצלו,אבל לא דיברנו על חגים קטנים-מועדים כמו פורים,יום עצמאות וכו... והנה הגיע חג פורים ויצא ששבת אנחנו עושים אצלו(כיוון שאנחנו עושים שבת אצלי ושבת אצלו), וההורים שלו גרים בעיר אחרת רחוקה מהעיר של ההורים שלי שזו העיר שאנחנו שוכרים דירה, בד"כ במוצ"ש אנחנו חוזרים לביתנו רגיל ואתמול חבר שלי רצה שנישאר לישון גם במוצ"ש כיוון שיום ראשון(היום) הוא גם ככה בא להורים שלו וחוגגים יחד את פורים, אחרי בלאגן שעשיתי לו כי וואלה כל פעם כל חג וכל הזדמנות אנחנו אצלו (אני כן עושה אצלו חגים כי אחרת לא ניהיה יחד אנחנו שומרי שבת וחג). רבנו כל השבת על זה שבסה"כ גם אני רציתי להיות עם משפחתי בפורים,ויחד איתו והוא לא מבין אותי הוא מבחינתו עם ההורים שלו ואם אני רוצה להיות איתו אזז סבבה ואם אני רוצה להיות עם הוריי אז לא אכפת לו שאלך אבל הוא נשאר עם הוריו וזה לא פררררר אני רוצה שגם הוא יכבד אותי ואת משפחתי ויהיה איתנו בחגים או מועדים כמו פורים, אז רבנו מלא ובסוף נשארתי איתו במוצאי שבת בבית משפחתו, ותנחשו מה קרה אח"כ? אני לא מאמינה שזה מה שהוא תמיד עושה לי ואני תמיד נפגעת ממנו וזה לא משתנה, הוא לא משנה את ההתנהגות שלו: בת דודה שלו באה אלינו וביקשה שנבוא איתה ועם חבר שלה לאיזה מקום כי היא צריכה טובה קטנה, וזו בחורה שאני אישית מאוד אוהבת ומעריכה ואני מרגישה שאני חייבת לה כי היא תמיד עמדה לצידי ותמיד עזרה לי כשהייתי צריכה אותה וכך גם המשפחה של חבר שלי חווה תודה לה ולהורים שלה, למרות שאני חווה לה תודה גדולה לא רציתי ללכת איתם כי גם ככה כל היום אני וחבר שלי רבנו וכאב לי הראש וכל היום לא הרגשתי טוב, רציתי להישאר לנוח ואפילו לישון, וחבר שלי העמיד אותי במצב מאוד לא נעים מולה כי הוא אמר אפילו שאני לא אבוא הוא יילך איתה ועם חבר שלה, ולא היה אכפת לו שאני ישאר לבד בבית הוריו- ושוב פעם התחלנו לריב אלא שהפעם היה מאוד לא נעים מבת דודתו היא "ויתרה" ולא רצתה שיבוא איתה והוא הרגיש לא נעים כי אמר לה שכן יבוא איתה ואניי באמצע כל הבלגן כי כאילו בגללי הוא לא הלך איתה, ואני יצאתי הלא בסדר. וחבר שלי מתחיל לריב איתי ואמר שיש לי הרבה מה להתבייש בעעצמי וכן אני לא בסדר אני חרא, והוא לא מבין אותיייי בכללל !! נשארתי אצל ההורים שלו איתו יחד ווויתרתי ללכת להוריי בשבילו אז מה אתה תקום תילך ותשאיר אותי לבד בבית של ההורים שלך? איפה ההחלטות כזוג? הוא החליט שהוא הולך איתה בלי קשר לכך שאבוא איתם או לא,שם עליי פס וכשראה שאני ממש מתעצבנת והיתי מוכנה לזרוק את כל הקשר לפח אם היה הולך איתם ומשאיר אותי שם לבד, אז הוא נשאר איתי אבל בדרך של כוח? בדרך של כאילו אני הכרחתי אותו להישאר איתי?למה היחס שלו אליי מעוות? במקום שירצה להישאר איתי?במקום שירצה שלא אשאר לבד?הרי אני כיבדתי אותך ונשארתי בשבילך שם אז למה אתה תקום ותשאיר אותי לבד? כל כך כואב לי!!! כואב לי שאני יצאתי בסוף לא בסדר מבחינת משפחתו ומבחינתו...כשבעצם מלכתחילה הוא העמיד אותי במצב הלא יפה הזה...הוא שם אותי כאוויר או כתמונה וחושב שאני לא אתעצבן? תגידו לי מה אתם חושבים?אני הייתי באמת לא בסדר? אני כל כך מבולבלת לא יודעת מה לחשוב, מה עשיתי משהו רע? מצד שני אני מבינה גם אותו הוא מרגיש חייב לבת דודה שלו שאף פעם לא ביקשה ממנו כלום אז עד שהיא מבקשת טובה קטנה הוא לא יכול לעזור לה?אני מבינה אותוווו אבל הכל כל כך מסובךךךך הסדרי עדיפויות שלו לא טובים, במקום שהזוגיות והקשר שלנו יהיה במקום ראשון אז כל הזמן כל גורם חיצוני שיהיה אם זה משפחה,בת דודה, או חברים הם תמיד יהיו במקום ראשון זאת אומרת כל מה שמשפחתו או חבריו יבקשו ממנו תמיד הוא יעשה בלי לחשוב עליי או על הזוגיות שלנו-זה לא פר!!! אז מה אעשה? מה נשאר לי לעשות? האם אני לא בסדר? תעזרו לי בבקשה אני מבולבלת...
אוף אני כבר לא יודעת מה לעשות אני ממש בדיכאון... יש לי היסטוריה של מריבות עם בן זוגי, אנחנו יחד שנה ו8 חודשים, גרים יחד 5 חודשים, אני כל כך אוהבת אותו ואני רוצה אותו איתי לתמיד לנצח אבל לא יודעת מה לעשות המצב הולך ורק מסתבך... לחבר שלי חשוב את החגים לעשות עם משפחתו, ולא מוותר בשביל אף אחד ואחרי המון מריבות החלטנו שרק אחרי חתונה עושים חגים יחד, פעם אצלי ופעם אצלו,אבל לא דיברנו על חגים קטנים-מועדים כמו פורים,יום עצמאות וכו... והנה הגיע חג פורים ויצא ששבת אנחנו עושים אצלו(כיוון שאנחנו עושים שבת אצלי ושבת אצלו), וההורים שלו גרים בעיר אחרת רחוקה מהעיר של ההורים שלי שזו העיר שאנחנו שוכרים דירה, בד"כ במוצ"ש אנחנו חוזרים לביתנו רגיל ואתמול חבר שלי רצה שנישאר לישון גם במוצ"ש כיוון שיום ראשון(היום) הוא גם ככה בא להורים שלו וחוגגים יחד את פורים, אחרי בלאגן שעשיתי לו כי וואלה כל פעם כל חג וכל הזדמנות אנחנו אצלו (אני כן עושה אצלו חגים כי אחרת לא ניהיה יחד אנחנו שומרי שבת וחג). רבנו כל השבת על זה שבסה"כ גם אני רציתי להיות עם משפחתי בפורים,ויחד איתו והוא לא מבין אותי הוא מבחינתו עם ההורים שלו ואם אני רוצה להיות איתו אזז סבבה ואם אני רוצה להיות עם הוריי אז לא אכפת לו שאלך אבל הוא נשאר עם הוריו וזה לא פררררר אני רוצה שגם הוא יכבד אותי ואת משפחתי ויהיה איתנו בחגים או מועדים כמו פורים, אז רבנו מלא ובסוף נשארתי איתו במוצאי שבת בבית משפחתו, ותנחשו מה קרה אח"כ? אני לא מאמינה שזה מה שהוא תמיד עושה לי ואני תמיד נפגעת ממנו וזה לא משתנה, הוא לא משנה את ההתנהגות שלו: בת דודה שלו באה אלינו וביקשה שנבוא איתה ועם חבר שלה לאיזה מקום כי היא צריכה טובה קטנה, וזו בחורה שאני אישית מאוד אוהבת ומעריכה ואני מרגישה שאני חייבת לה כי היא תמיד עמדה לצידי ותמיד עזרה לי כשהייתי צריכה אותה וכך גם המשפחה של חבר שלי חווה תודה לה ולהורים שלה, למרות שאני חווה לה תודה גדולה לא רציתי ללכת איתם כי גם ככה כל היום אני וחבר שלי רבנו וכאב לי הראש וכל היום לא הרגשתי טוב, רציתי להישאר לנוח ואפילו לישון, וחבר שלי העמיד אותי במצב מאוד לא נעים מולה כי הוא אמר אפילו שאני לא אבוא הוא יילך איתה ועם חבר שלה, ולא היה אכפת לו שאני ישאר לבד בבית הוריו- ושוב פעם התחלנו לריב אלא שהפעם היה מאוד לא נעים מבת דודתו היא "ויתרה" ולא רצתה שיבוא איתה והוא הרגיש לא נעים כי אמר לה שכן יבוא איתה ואניי באמצע כל הבלגן כי כאילו בגללי הוא לא הלך איתה, ואני יצאתי הלא בסדר. וחבר שלי מתחיל לריב איתי ואמר שיש לי הרבה מה להתבייש בעעצמי וכן אני לא בסדר אני חרא, והוא לא מבין אותיייי בכללל !! נשארתי אצל ההורים שלו איתו יחד ווויתרתי ללכת להוריי בשבילו אז מה אתה תקום תילך ותשאיר אותי לבד בבית של ההורים שלך? איפה ההחלטות כזוג? הוא החליט שהוא הולך איתה בלי קשר לכך שאבוא איתם או לא,שם עליי פס וכשראה שאני ממש מתעצבנת והיתי מוכנה לזרוק את כל הקשר לפח אם היה הולך איתם ומשאיר אותי שם לבד, אז הוא נשאר איתי אבל בדרך של כוח? בדרך של כאילו אני הכרחתי אותו להישאר איתי?למה היחס שלו אליי מעוות? במקום שירצה להישאר איתי?במקום שירצה שלא אשאר לבד?הרי אני כיבדתי אותך ונשארתי בשבילך שם אז למה אתה תקום ותשאיר אותי לבד? כל כך כואב לי!!! כואב לי שאני יצאתי בסוף לא בסדר מבחינת משפחתו ומבחינתו...כשבעצם מלכתחילה הוא העמיד אותי במצב הלא יפה הזה...הוא שם אותי כאוויר או כתמונה וחושב שאני לא אתעצבן? תגידו לי מה אתם חושבים?אני הייתי באמת לא בסדר? אני כל כך מבולבלת לא יודעת מה לחשוב, מה עשיתי משהו רע? מצד שני אני מבינה גם אותו הוא מרגיש חייב לבת דודה שלו שאף פעם לא ביקשה ממנו כלום אז עד שהיא מבקשת טובה קטנה הוא לא יכול לעזור לה?אני מבינה אותוווו אבל הכל כל כך מסובךךךך הסדרי עדיפויות שלו לא טובים, במקום שהזוגיות והקשר שלנו יהיה במקום ראשון אז כל הזמן כל גורם חיצוני שיהיה אם זה משפחה,בת דודה, או חברים הם תמיד יהיו במקום ראשון זאת אומרת כל מה שמשפחתו או חבריו יבקשו ממנו תמיד הוא יעשה בלי לחשוב עליי או על הזוגיות שלנו-זה לא פר!!! אז מה אעשה? מה נשאר לי לעשות? האם אני לא בסדר? תעזרו לי בבקשה אני מבולבלת...