תתבעי את המדינה על היותה
מעסיק לא שוויוני - זאת התחלה, תפגיני מול פוקס עם פתקאות שאומרות "נערה היא לא בובה יא שועלים", תרכיבי תאים פוליטיים באקדמיה בקרב סטודנטים\סטודנטיות, תכנסי לדירקטוריונים דרך נשים שכבר נמצאות שם, תהיי ערה לכל מכרז על כל משרה בכל רשות ציבורית, ובוודאי גם על פרטית, תנהלי מעקב אנושי על נשים שעשויות להתאים למכרז והעבירי להן את המידע אודות המכרז. תציעי הצעות חוק , מממממ... למשל - כל קבלן\ית (אגב בחיים שלי לא שמעתי על קבלנית) שיבנה קניון יהיה מחוייב לבנות את פינת ההחתלה כמתקן ניפרד (רוב הקניונים בונים את פינות ההחתלה בשירותי הנשים...) - אגב זה חוק שאני אקדם. עוד - היתעקשי על גיוס נשים שווה בחברה היהודית (אגב אם את לא חושבת כך זה בסדר - אפשר לנסח משהו פלורליסטי יותר כמו שירות לאומי לכולן ולא פטור אוטומטי לטוענות להיותן דתיות - גם פה יש סבירות שאין ביני ובינך תמימות דעים). בואי נראה מה עוד... דיי - נגמרו לי הרעיונות, מחר אולי יהיו לי עוד. אז מה עם יש מקובעים בעולם ? אם אני קבלן מקובע ויש חוק שאני צריך לבנות פינת החתלה (את יודעת מה - בכל מוסד ציבורי ופרטי) אז אבנה אותו כך. תתארי לך - את הולכת לקניון החדש שנבנה באזור עם התינוק\ת ובפינת ההחתלה את רואה גבר שאומר לתינוק שלו "קושקוש , שוב חירבנת באמצע הטיול, בוא ננקה אותך" את לא רואה אחד, את רואה חמישה וגם עוד שלוש נשים - והם רואים אותך, והילדים\ות בקניון רואים פינת החתלה משותפת... כדי לשנות צריך להיתמודד עם המציאות לא רק לבקר אותה.