אכן,כשאני כותב הדבר בא מתוכו
לגבי היטלר - הוא רצה עולם אחיד, כך שכל דיעה תהיה אחידה. אני לא רואה חיוב באחידות , גם אם נדמה לנו כי היא אחידות מושלמת, אוטופית. היות המנחה אישה ולא גבר לא שינה את דעתי או את תגובתי או את דעותיי. דעתי היא שיש להפוך את המאבק בסנקציות שנכפות על נשים למאבק אקטיבי-פוליטי, דרך שיתופי פעולה עם כל כח פוליטי שמכוון בדבריו ומעשיו לכיוון שיוויוני.(המטרה מקדשת- (לא תמיד...)). עלי לא הועברה ביקורת , פשוט הועברה קיטונת של סרקזם משולב בציניות. תראי, קראתי באחת מההודעות הקודמות דיעה מופלאה שממש מבקרת את התנהגות הגברים (החארות) בעיני הכותבת - נכתב על סקר שבירר את הסכמתם של גברים לקיים יחסי מין עם בחורה מזדמנת היה ותציע זאת להם בעוד הגברים ענו ב 100% - כל הגברים שנשאלו אמרו כן, בעוד מעל 80% מהנשאלות השיבו בשלילה. הכותבת פשוט הראתה והקישה באינטונציה - "רואות איזה חארות הם". אני מנסה להסביר כי זה לא שאנחנו חארות אנחנו בנויים בצורה שונה - גם גופנית וגם נפשית ולכן על הדברים האלו אין מה לעבוד, אני הצעתי לעבוד עם סטטיסטיקות, עם טבלאות שכר עובדי\ות מדינה - את יודעת למשל שהמדינה היא מעסיק לא שיוויוני - את זה צריך לשנות, את יודעת מה אחוז הדירקטוריות בחברות הממשלתיות - זניח. קראתי בגלובס שהוא משהו כמו מתחת ל10% (אל תתפסי אותי במילה) טענתי המרכזית היא שתנסו מה שכבר עובד - למשל : בתי המשפט - בעשר השנים האחרונות אפשר להגיד שהייתה מיני-מהפיכה שם אך עדיין לא בהיקף הראוי, וכל זה מנקודת מוצא שגברים (אצל נשואים המספרים היו מתמעטים בסקר) הם שונים מנשים ולכן אני לא מבין למה הם חוטפים ביקורת על המבנה שלהם (הנפשי) וההתנהגות הטבעית הנובעת ממנו - לי אין בעיה אם מישהי ברחוב תגיד לי - שמע בא לך לעלות אלי לסקס (זה בחיים לא קרה) - את שואלת אותי למה - לא יודע, אין לי בעיה - התאווה\יצר מיני\יצר כיבוש whatever היא חלק ממני וזה חלק שאני מאוד אוהב - הוא מניע אותי להתקדם, להיות טוב יותר מאחרות ומאחרים, לבסס את המשפחה שלי. נו באמת שתלך ותהיה מנכ"לית או\ו דירקטורית ושתצליח ושיהיה לה כל מה שהיא רוצה בעולם ושתנאי התחרות יהיו שווים. אבל אין לזה קשר למבנה-הנפשי הטבעי של הגבר. אז חטפתי ממישהי אחרת על זה שאם התנאים השוויוניים היו אז אולי הצרכים הטבעיים היו משתנים (או משהו כזה) וטענתי כי לא מעניין אותי הטבע כי אולי המבנה הנוכחי של החברה הוא הטבעי ביותר, והסברתי כי לאדם יש יכולת להתעלות מעל הטבע. בטבע החזק שורד - תיסתכלי על אפגניסטאן. הביקורת שלי היא , יותר נכון האכזבה שלי היא שכל כך הרבה רצון ויכולת אישית מתועלים רק למהלכים פאסיביים\אקטיביים שקטים ופחות מידי לכיוון של מימוש אקטיבי שיטתי כלפי החברה הישראלית באמצעות השיטה הפוליטית בישראל. אי אפשר לשנות מציאות ללא היכנסות לפוליטיקה. אפשר גם דרך בתי המשפט וגם זה הוכיח את עצמו אצל אליס מילר, אבל ראי מה קרה עם יצחק מרדכי (כלומר - בית המשפט הוא עדיין גברי מידי גם באיוש העמדות וגם ברוח החלטותיו. בקיצור - פול-גאז-בניוטרל. אה כן - הקלישאה : תמיד יש פעם ראשונה.