לא מסובך - פשוט לוקח זמן:
 
א. המראיינים עושים עוד דברים, חוץ מלראיין מועמדים ולתכנן ראיונות, ולסכם ראיונות.
בפועל, מהנדס תוכנה סביר - לא יראיין יותר מ2-4 אנשים בשבוע (2 זה סביר. 3 זה גבולי. 4 זה כבר מפריע לעבודה השוטפת).
גם לראש הצוות יש עוד הרבה עבודה (יש לו צוות לנהל) ולכן יש גבול לכמות האנשים שהוא יראיין בשבוע.
 
ב. ההחלטה, במרבית המקרים, מאוד לא חדה. יש מעט מקרים שברור שלא. יש מעט מקרים שברור שכן. יש הרבה מקרים עם סימני שאלה, ולפעמים צריך "לישון על זה" לפני שמגבשים דעה. זה נכון במיוחד מבחינת דרוג המועמדים - יש כמה מרואיינים, שרואיינו על ידי אותם מהנדסים (או על ידי מהנדסים שונים) וצריך לברור בין כולם את מי להעבכיר הלאה. להעביר את כולם הלאה מאוד יקר - זה אומר שהמראיין של השלב הבא כמעט שלא יוכל לעבוד על משימות אחרות שלו (ולרוב השלב הבא זה מישהו ספציפי - בזמן שבשלב ראשון הראיונות יכולים להתפזר על פני כמה מהנדסים שונים). התוצאה תהיה שיצטרכו לתאם ראיונות לעוד הרבה זמן (שבוע או שבועיים) - והמועמדים הבאמת טובים מתוכם, ימצאו כבר, כנראה, עבודה במקום אחר (משך הזמן של מרואיין למצוא עבודה, על פי נתוני חברות השמה שונות, הוא קצת יותר מחצי ממשך הזמן לאיוש משרה פתוחה אצל מעסיק).
 
אם המראיינים בכל הדרגות היו עובדים במשרה מלאה רק בגיוס עובדים - היית יכולה לצפות לתשובות מהירות יותר. בפועל - זה לא המצב, ולא יכול להיות המצב.