באמת לא יזיק להם...

והקטע בשלמותו

- הפרחים לצה"ל על הפעולה של אתמול. איזה שני טילים חכמים - טיל אחד על ילד אחד, טיל שני על ילד שני, ובול בראש פגעו לו, בול בראש. - כל הכבוד. - איך אומר השיר? "פגע לו בול בפוני" - חיסלנו אותם - איזה יופי. - זה לא חיסול זה סיכול. - זה לא סיכול זה יירוט. - הא, זה יירוט, כן. - תגיד לי - על מה הם היו מבוקשים הילדים האלה? - זה שני טרוריסטים קטנים - מה קרה לך? אומרים שאחד הילדים זה המוח שעמד מאחורי גניבת השוקו מהגננת פטמה. - אייי, איזה טוב שחיסלנו, יירטו, האא, סיכלנו אותם... מתוך תוכנית הבוקר של שי ודרור. אם זה לא היה עצוב כ"כ, אולי זה היה מצחיק.
 
זה לא רק לא מצחיק.

זה מכוער. זו הכפשה מהסוג הגרוע ביותר. בכלל שני החבר'ה לצים האלה עברו לגמרי את גבול הטעם הטוב עם ההומור חסר הטעם שלהם. אותי הם אף פעם לא הצחיקו. אבל זה כבר באמת שיא חדש!
 
שמתי לב לתופעה מעניינת

הסאטירה מצליחה להצחיק רק את הצד שמזדהה איתה באופן טוטאלי ולעומת זאת הצד השני לא רק שלא מסוגל לראות את האלמנטים הקומיים שבה (ברמה אובייקטיבית) אלא מתייחס אליה מיד כאל פגיעה אישית-ציבורית-מדינית-חברתית-בטחונית-מחק את המיותר ומפנה חיצים נגד המבקרים. הייתי אמנם מאוד מאוד צעיר בתקופת ממשלת רבין ז"ל, אבל כשמדורי הסאטירה בעיתונים וגם "יש עם מי לדבר" תקפו את הממשלה, שכמובן הייתי נורא בעדה, זה הצליח להצחיק אותי למרות שגם קצת התרגזתי. בתור בוגר ומעורב יותר בזמן ממשלת ברק הצלחתי למצוא רק את החלקים המצחיקים בסאטירה נגדו. (חוץ מאשר את "השר לפיתוח אזורי". דווקא לא אהבתי). אף פעם לא חשתי ולו חצי שליליות כלפי סאטירה נגדית. כמובן שצריך להעיר מצד שלישי שרוב אם לא כל כותבי הסאטירה שאני קורא נמצאים על הצד הפוליטי שלי. הערת אגב חשובה. ולמה אני כותב את כל זה: כי זו אינה הפעם הראשונה שנתקלתי באנשי ימין ש"מזדעזעים" מהמחשבה שמישהו צוחק על צה"ל הקדוש שלהם שמגן עלינו ושומר עלינו מכל צרה והוא בכלל לא מתנהג בבריונות, כצבא כיבוש חסר רחמים. מה פתאום. ורק יעז מישהו לפצות פה נגד הצה"ל ברוך הוא וכבר הם קופצים. האם ביקורת הומוריסטית על רצח ילדים היא "הכפשה מהסוג הגרוע ביותר"? אני מקווה שלא. כי צה"ל מכפיש פנינו בצורות גרועות יותר. עוד הערת אגב: הגעתי הערב מספיק מוקדם הביתה כדי לראות את פרצוף הבולדוג של רוני דניאל, דובר צה"ל מטעם ערוץ 2, במהדורה המרכזית, מטייח את נושא כלי הנשק שצה"ל מסרב לחשוף ולא יכול להתאפק, ומגן בלהט על המטייחים והמשקרים במדים. הערתי, כהרגלי, שאני לא מבין איך בכלל דובר צה"ל הזה מעיז לקרוא לעצמו עיתונאי והיתה מי שהעירה בתגובה: "אנחנו דווקא צריכים עוד כמה דוברי צה"ל כאלה", ללמדכם ששומרון אינו היחיד.
 
יש ביקורת לגיטימית

ויש עלילות דם. צה"ל לא רוצח ילדים , אתה כנראה מתבלבל עם ההוא שירה בין כוונות בראשה של התינוקת שלהבת פס, (אה שכחתי, היא גרה בחברון אז מותר להרוג אותה), או לנבלה שרצח את הילדים בקיבוץ מצר במיטתם או לשאר הנשמות הטובות שחיילי צה"ל עושים ימים כלילות כדי ללכוד אותם, לחסל אותם, ולאפשר לך לישון בשקט במיטה ולומר את דברי הבלע שלך.
 
דמגוגיה בשקל ועשרים

מה הקשר? אם אני מגנה את הפעולות של צה"ל זה אומר שאני תומך ברוצח של רביטל, מתן ונועם אוחיון מקיבוץ מצר? אם אני חושב שרצח ילדים פלסטינים הוא לא מוסרי אז אני חושב שרצח ילדים יהודים, אפילו אם הם מתנחלים באדמות כבושות, הוא כן מוסרי? זו דמגוגיה זולה שמעידה על חוסר יכולת לדיון רציני. אני לא מתבלבל ואת העובדות אני מכיר היטב, בשנים האחרונות היה צה"ל אחראי לרצח, ואין הגדרה אחרת, של לא מעט חפים מפשע. אין לזה שום הצדקה שבעולם. אני מסרב לנקוט בשיטת "שן תחת שן", רוצחים יהודים חפים מפשע אז צה"ל ירצח אזרחים במחנות פליטים. אני מתיימר להיות חלק ממדינה מוסרית, המקדשת את חיי האדם ולא במדינת נקם וטרור בחסות ממשלתית. אני לא חי בארגון טרור!!! וחוץ מזה, מי קובע את גבולות הביקורת הלגיטימית? כל ביקורת נכונה היא לגיטימית גם אם היא מאוד כואבת לכמה אנשים. דברי הבלע שלי, כמו שאתה מגדיר אותם, מאוד לא נעימים אולי לאזניים שלך (ושל שאול מופז) אבל הם כולם אמת! ואגב, הביטוי הנכון הוא "לילות כימים" ולא "ימים כלילות".
 
רק כרוב כבוש

אדמות יש"ע אינן כבושות יותר מאדמות רמת אביב,יפו וחיפה והשימוש בטרמינולוגיה הלקוחה מן הלקסיקון של האויב גורם לנו נזק בל ישוער. צה"ל לא "רצח" אף אזרח פלשתיני חף מפשע בדם קר , בכוונה תחילה. כדי שיתקיים "רצח" במובנו המשפטי צריכה להיות "כוונה להמית". לאף גורם בצה"ל או בממשלת ישראל אין כוונה כזו כלפי אף אדם חף מפשע, ואמירה כזו היא עלילת דם מרושעת. מה אתה מציע שנפסיק להלחם? שנרים ידיים? שנוותר על חיסול מבוקש המתחבא בתוך אוכלוסייה אזרחית בידיעה ברורה שאם נעשה זאת נספוג פיגוע קטלני? גם מדינה מוסרית צריכה להלחם על נפשה. מדינת ישראל איננה "מדינת נקם וטרור בחסות ממשלתית" כדבריך. אינני יודע מנין יש בך עוז הרוח להשתמש בביטויים ארסיים כאלו כנגד מי שמנסים לשמור על נפשך. מדינת ישראל נאבקת על חייה ועל זכותה להתקיים כנגד אוייב אכזר וצמא דם. למצער, במלחמה נהרגים גם אנשים חפים מפשע. הביקורת שלך בוודאי לגיטימית אך היא מחלישה את כוח עמידתנו במלחמה הזו ומן הראוי שתשמע לאחר שוך הסערה. את חשבון הנפש והפקת הלקחים נעשה אחרי שננצח. ועכשיו - שקט, יורים!
 
ראש כרוב... נוסטלגיה לשמה...

כדי שיתקיים רצח במובנו המשפטי צריכה להיות כוונה להמית. אה, נכון, יורים טילים שלא בכוונה להמית. אלה טילי-דמה, הם בעצם לא נועדו להרוג, הם נועדו לעשות פינוי-בינוי במחנה הפליטים... מניין יש בי עוז הרוח??? מעצם היותי אזרח במדינה הזו, מעצם היותי אדם מוסרי שמאמין בקדושת החיים, מעצם היותי אדם שמאמין בשלום ומתנגד לכל גילוי אלימות שהוא (אני גם חושב שזונות לא בוחרות במקצוע הזה, בכלל יצאתי דביל...). מדינת ישראל לא נאבקת על חייה!!!! קיומה של המדינה היא עובדה קיימת כבר הרבה מאוד שנים!! בכל פעם שמנסים להצדיק את חוסר המוסריות של צבא הכיבוש הישראלי בורחים לתפיסת היהודי הנמלט, מעטים מול רבים, עוד מעט יגידו שהליגיון הירדני מאיים עלינו!!! מדינת ישראל קיימת ותמשיך להתקיים ולא החמאס ימנע את זה. במלחמה נהרגים גם חפים מפשע... אה, נורא קל לך להגיד את זה כשמדובר בצד השני... ומה עם החפים מפשע שנהרגו בצד שלנו? אתה מוכן ללכת למשפחות שלהם ולהסביר להם שבמלחמת הקיום של העם הפלסטיני נהרגים גם חפים מפשע והם משלמים את המחיר? ומה לגבי המתנחלים? עד כמה הם חפים מפשע? בכל זאת, הם היו בשטח מסוכן, שטח שבו יש מלחמה, אז כשאתה מסתובב בקו האש אל תופתע אם יורים עליך. את זה אתה מוכן להגיד? הביקורת לא מחלישה את כוח העמידה כי העמידה הזו מסוכנת לקיומה התקין של החברה הישראלית. אני לא מחליש, אני מנסה למנוע! נגמרה התקופה שבה עושים חשבון נפש אחרי המלחמה ומגלים את כל המחדלים והטעויות. לאזרחים יש כוח למנוע עוולות וזה מה שאנחנו עושים. או לפחות מנסים לעשות. ולצורך העניין המקורי, זו תפקידה של סאטירה ואם היא מצליחה להרגיז - היא ניצחה!
 
היי היי!

טילים נורים בכוונה להרוג את מי שצריך להרוג. העובדה שהמחבלים משתמשים באוכלוסיה אזרחית כמגן חי (ולומר את האמת אני לא כל כך בטוח שהם "משתמשים", רוב האוכלוסיה הפלשתינית רואה בהם גיבורים ונותנת להם מחסה וסיוע לוגיסטי מרצונה) לא הופכת את הפגיעה באזרחים לרצח בכוונה תחילה. מי שמחביא רוצח לוקח על עצמו סיכון, רוצח שמסתובב בתוך אוכלוסיה אזרחית מסכן את עמו. הם מביאים זאת על עצמם ולא תמצא בליבי טיפת רחמים עליהם. אני עוד לא שמעתי על חיילים שנכנסו למסעדה בעזה ופוצצו אותה על יושביה. את זאת עושים החברים שלך ב"מלחמת הקיום" שלהם שבה נהרגים לא "גם" חפים מפשע אלא רק ובעיקר חפים מפשע, בכוונה תחילה ובזדון.הם באים לערינו בכוונה לרצוח את כל מי שיקרה בדרכם, בניגוד לחיילי צה"ל שנכנסים לערים ולמחנות הפליטים כדי "לדוג" אנשים ספציפיים הידועים כמתכננים וכמשלחים של פיגועי תופת. סמיר קונטאר, אותו מחבל לבנוני שרצח את דני הרן ובנותיו , התפאר השבוע בכך שבאותו בוקר הוא בתחושת שליחות , בידיעה שהוא הולך לעשות את המוטל עליו - להרוג יהודים. תראה לי חייל צה"ל שקם בבוקר עם אותה הרגשה. "מדינת ישראל קיימת ותמשיך להתקיים ולא החמאס ימנע את זה" זה כבר נושא לויכוח נפרד אבל אני לא מסכים איתך. הפלשתינים, למרות הצהרותיהם כלפי חוץ אינם מכירים בזכותה של ישראל להתקיים, ספרי הלימוד שלהם אינם מכירים במדינת ישראל, במפות שלהם מדינת ישראל לא קיימת, מנהיגיהם התבטאו לא פעם כי הסכמים עם ישראל משולים בעיניהם ל"הסכם קורייש" וחובה להפרם בשעת הכושר הראשונה שתזדמן,מבחינתם כל ההסכם עם ישראל הוא שלב ראשון בתוכנית השלבים המפורסמת. ואני כבר לא מדבר על כך שמדינת ישראל בקווי 67 איננה ברת הגנה ("גבולות אושוויץ" קרא לזאת קיסינג'ר), וגם לא על כך שאם תתגשם חלילה שאיפתם ל"זכות השיבה" הרי שחסל סדר המדינה היהודית כפי שאנו מכירים אותה. המתנחלים מנהלים את חייהם ביישובים הקיימים כבר קרוב ל-30 שנה באישורן של כל ממשלות ישראל , ואינם מבצעים טבח בשכניהם חדשות לבקרים (אם תוציא את מקרה ברוך גולדשטיין). הם אינם "מסתובבים בקו האש" יותר ממני וממך. מתנחלים לא נהרגים בטעות, תוך כדי קרבות ירי בין חיילים ומחבלים , אלא מאש מדויקת המכוונת לראשם של נשים וילדים, הנוסעים על הצירים. אפילו בישנם במיטתם אין הם בטוחים מידי אלו המבקשים לקטול יהודים באשר הם יהודים ובעיניהם כל המרבה הרי זה משובח. האם גם נוסעי האוטובוסים בת"א ובירושלים "מסתובבים בקו האש" ואל להם להיות מופתעים כאשר "לוחמי החופש" יורים בהם ומפוצצים אותם? ויושבי המסעדות ובתי הקפה? ובאי הקניונים? כולנו בקו האש? אולי נקום ונברח מפה? חשבון נפש, ביקורת והפקת לקחים נעשים כל הזמן בדרגים בהם הם צריכים להעשות. כאשר דברי בלע כמו שלך נאמרים בפומבי האויב קופץ עליהם כמוצא שלל רב ונאחז בהם כדי לחזק את טענתו ולהצדיק את מעשיו. לאזרחים יש הכוח למנוע עוולות, מן הראוי יהיה כי תשתמש בכוח זה כדי למנוע קודם את העוולות הנעשות כנגד בני עמך לפני שאתה פונה לסנגר על האויב.
 
אנחנו לא רואים את האויב עין בעין

האויב שלך הוא לא בהכרח האויב שלי. הילדים במחנות הפליטים אינם האוייב שלי האמהות השכולות הפלסטיניות אינן האויב שלי אזרחים חפים מפשע אינם האויב שלי ה"חברים שלי", כפי שאתה מכנה אותם, פועלים בשיטות ובדרכים שאני לא מקבל בשום אופן. אלימות על כל סוגיה בזויה בעיני וראוייה לגינוי ולהפסקה. אבל בשאלה המוסרית - אני לא בטוח שידי ישראל על העליונה. את הזעם והתסכול אני מבין. אפילו את שיתוף הפעולה, לצערי. כל זמן שאנו "נדוג" הם יפוצצו ולהפך. יש רק פתרון אחד והוא כרוך בהקשבה, הבנה, הסכמה ופשרה. גם פשרה טריטוריאלית. ברמת העיקרון, יציאה מהשטחים בעיני היא לא רק צעד מחייב לשלום אלא חובה מוסרית. צה"ל הוא להזכירך צבא הגנה וידע להגן על תושבי ישראל בתחומי הקו הירוק. בשביל לצאת ממעגל האלימות לא צריך טילים וטנקים - אלא הסכמים ולחיצות ידיים. עד שלא יפנימו את זה ימשך כאן מעגל הטירוף, האימה, הזעם והמוות. אני לא מתכוון להיות חלק מהטירוף המזרח תיכוני, אלא אם אמצא את מותי בפיגוע, ואשלם את מחיר השנאה, קנאת האדמה והפנטיות המסוכנת של אנשי החמאס הערבים והיהודים. מחבלים, לצערי, יש בשני הצדדים.
 
הם גם לא האויב שלי

אבל ילדי ישראל הם האויב שלהם. חוץ מזה נראה לי שאתה הופך את הסיבה והמסובב. הם לא מפוצצים כי אנחנו "דגים" , אנחנו רודפים את מי שפוצץ, או מתכנן לפוצץ, והם כמובן משתמשים בזה כאמתלה נוספת לפיגוע הבא. אבל אל תשלה את עצמך - הם לא צריכים אותנו שנספק להם תירוצים. "צה"ל הוא צבא הגנה וידע להגן על ישראל בתחומי הקו הירוק" - אני לא משוכנע. מומחים צבאיים רבים טוענים שללא שליטה בגב ההר, אין לישראל תקומה. כן, גם בעידן הטילים הבליסטיים. טילים אינם כובשים שטח. לגבי הסכמים ולחיצות ידיים - אינני יכול לעשות הסכם עם מי שאינני סומך עליו במיל. כל הסכם איתם אינו שווה את הנייר עליו ייכתב, וכל מילה היוצאת מפיהם מופרת עוד בטרם תמו הדיה. הוכחות לכך, לצערי , ישנן למכביר. עד כאן רק בענייני בטחון ועוד לא נכנסתי כלל לשאלות של היסטוריה , דת , ומורשת אבות , דברים שאולי אין להם חשיבות בעיניך אבל הם הם הסיבה לישיבתנו כאן. עד
 
הסיבה לישיבתנו כאן, לדעתך

אני לא מבין דבר אחד - למה כש-שמאלני מנהל ויכוח עם ימני קיצוני, תמיד פונה השני לביטויים כגון "החברים שלך" או באימרות חסרות טעם כגון "אתה אוהב אותם כ"כ, לך תגור איתם". לא שונה בהרבה מדבריך - "הא, הם גרים בחברון אז מותר להרוג אותם" - אין לכולם שום טעם ענייני והם רק גורמים להקצנת הויכוח ומכשילים את הפוטנציאל שלו להפוך לדיון ענייני ופורה. עוד משהו - למה אני נתפס בעיני ימניים רבים כ"בוגד" כשאני מבהיר שוב ושוב שהכיבוש חייב להיפסק בראש ובראשונה למעננו? כן, אכפת לי כשאנשים חפים מפשע נהרגים, ואעביר ביקורת ואפגין כדי למנוע זאת - למה זה עושה אותי בוגד? למה אני צריך לשתוק ולהנהן בהסכמה עם כל מה שצה"ל והממשלה עושים?
 
אנחנו מתדיינים והם יורים

אין לי שום כוונה לקיים דיון ענייני ופורה בזמן מלחמה בשאלה האם הפינצטה בה משתמש צה"ל עדינה ודקה דיה. במצב הנוכחי, המטרה (חיסול הטרור) מקדשת את האמצעים (חיסולים, סגרים, כתרים, מחסומים וכל אמצעי אחר שצה"ל ימצא לנכון). אנחנו במלחמה, צה"ל נלחם במי שצריך ולצערנו קורות גם טעויות. ניצול ציני של הטעויות הללו כדי להשתלח בצה"ל גורם נזק רב ומעודד את הטרור. "הכיבוש חייב להיפסק"? זה כבר נושא לדיון נפרד. לדעתי אין מקום להבחנה בין השטחים ששוחררו ב-48 לאלו ששוחררו ב-67. לא כבשנו אף אחד, שחררנו שטחי מולדת שהיו כבושים בידי הירדנים במשך 19 שנים,בדיוק כפי ששחררנו שטחי מולדת אחרים במלחמת העצמאות. תפיסת הכיבוש נוצרה לדעתי מכשל חינוכי של מערכת החינוך בישראל, מקום המדינה ועד היום, להקנות המודעות לכך שמעולם לא ויתרנו על שטחי ארץ ישראל שנשארו מעבר לקווי שביתת הנשק של 49. כך קרה שחיילים בני 19 , במלחמת השחרור מצאו עצמם מרגישים ככובשים בלב ארץ ישראל ההיסטורית , במקומות כמו מערת המכפלה וקבל רחל , עמק דותן ובקעת הירדן שהם ערש התרבות היהודית, ובגללם הוקמה מדינת ישראל כאן, על האדמה הזו ולא באוגנדה או בארגנטינה.
 
טעות הקלדה -

"חיילים בני 10 במלחמת השחרור" - אמור להיות כמובן "במלחמת ששת הימים" מכונה ארורה !
 
למעלה