אצלי שה היה יותר מעין שלבים
כל שינוי פיזי או רגשי - היה מעין צעד נוסף. אני זוכרת שככה התחלתי לחשוב כשקיבלתי מחזור, הורדת שיערות
קיום יחסים וכן הלאה. בעיקרון עברתי לגור עם חבר לשעבר בגיל די צעיר (יחסית) בתקופת הצבא 18.5-19 משהו כזה ואז לתחזק בית ולגור יחד נראה לי משהו גדול - גרם למעין התבגרות כזאת - זו היתה חוויה! וזה היה הבית של כל החברים אם אפשר לומר
אני לא יכולה להגיד שאני מרגישה - אישה - זה נשמע גדול מידי (ובמידה מסויימת מפחיד. אתמול כשהחלו הדיבורים ברדיו על יום העצמאות ה - 56 פתאום זה התחיל להפחיד אותי המחשבות על ההורים שלי מזדקנים ועל המחשבה שהשנים הולכות ועוברות מהר - וככל שאנחנו מתבגרים זה עובר יותר מהר..מאוד קשה לי לקבל את העובדה שהם הולכים ומתבגרים
ומשתנים - חשבתי שאנחנו כבר חוגגים 56 - ובמהרה יגיע היום של ה - 100
(וישר חשבתי איפה הם יהיו - ובאיזה מצב
מאוד מפחיד - איך הגעתי לכאן
מהנושא לך
) בקיצור עם כל שינוי אני מרגישה שאני עוברת שלב - כשהשלבים הבאים הם קניית דירה והורות (לא בהכרח בסדר הכתיבה) אבל אני לא יכולה להצביע על נקודה שתגרום לי להרגיש - אישה