בַּדֶּרֶךְ

בַּדֶּרֶךְ

בַּדֶּרֶךְ אֲנָשִׁים מַרְעִיפִים עַלָי אֶת סִפּוּרֵי הַמַּכְאוֹבִים שֶׁלָהֶם, שֶׁאֲמָלֵּא אֶת תַּרְמִילִי בְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ. וְהוּא מָלֵא זֶה מִכְּבָר בְּשֶׁלִי. (זְמַן רַב שֶׁלֹא כִּלִּיתִי אֶת יְגוֹנִי בְּלֶחֶם, הַמַּחֲזִיק, כְּמוֹ רֶחֶם, זִכָּרוֹן שֶׁל בַּיִת חַם). אֲנִי מִתְקַּשָׁה לָשֵׂאת אֶת הַתַּרְמִיל בְּכֹחוֹת עַצְמִי, אַךְ מְסַרֶבֶת לְקַבֵּל עֶזְרָה. עַכְשָׁיו אֲנִי, כְּמוֹ כִּפָּה אֲדוּמָה, הוֹלֶכֶת בַּיַּעַר וְתֵּיכֶף אֶטָּרֵף.
 

קסנדרה*

New member
פרח אדומה (כפה אדומה)

בַּדֶּרֶךְ אֲנָשִׁים מַרְעִיפִים עַלָי אֶת סִפּוּרֵי הַמַּכְאוֹבִים שֶׁלָהֶם, שֶׁאֲמָלֵּא אֶת תַּרְמִילִי בְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ. **1 וְהוּא מָלֵא זֶה מִכְּבָר בְּשֶׁלִי. (זְמַן רַב שֶׁלֹא כִּלִּיתִי אֶת יְגוֹנִי בְּלֶחֶם, הַמַּחֲזִיק, כְּמוֹ רֶחֶם, *2 זִכָּרוֹן שֶׁל בַּיִת חַם). אֲנִי מִתְקַּשָׁה לָשֵׂאת אֶת הַתַּרְמִיל בְּכֹחוֹת עַצְמִי, אַךְ מְסַרֶבֶת לְקַבֵּל עֶזְרָה. עַכְשָׁיו אֲנִי, כְּמוֹ כִּפָּה אֲדוּמָה, הוֹלֶכֶת בַּיַּעַר וְתֵּיכֶף אֶטָּרֵף. הרעיון טוב , הפואנטה המחוברת/מנותקת מטיבה עם היצירה. *1 - בשורות הראשונות את כותבת "כדי מרעיפים עלי.... איני חושבת אם כך שההבעה או הנסוח מתאר נכונה. אם הם מרעיפים, זה בדרך כלל קונטציה חיובית והם הכבידו עלייך צרותיהם. ועוד את כותבת שאמלא את.... הם לא מבקשים שתמלאי את תרמילך, הם רק מסירים מעֻלָּם ומטילים אותו עלייך. לגבי *2 מחד הבנתי את הדימוי ולכאורה הוא בסדר, אך מאידך הוא מושלם, כלומר: כשקראתי אותו וניתקתי עצמי "מלהבין" "כמו רחם" היה מיותר. כי למעשה למה את מדמה את הרחם ? לבית החם, המגונן ? אם כן אז את צריכה לחבר את "כמו רחם" לחצי השני של המשפט. כפי שהוא הוא חוצה את המשפט. לדעתי הוא צריך להיות בסוף: הנה לדוגמא: (זְמַן רַב שֶׁלֹא כִּלִּיתִי אֶת יְגוֹנִי בְּלֶחֶם, הַמַּחֲזִיק, זִכָּרוֹן שֶׁל בַּיִת חַם, כְּמוֹ רֶחֶם). שבת שלום קסנדרה
 
קסנדרה תודה פלוס../images/Emo39.gif

קסנדרה, 1. מרעיפים - חשבתי רבות על המלה. אני מודעת לקונוטציה החיובית. הסבר ארוך לא מתאים לפה, אבל הסבר קצר: המניעים שלהם חיוביים, ואני, המקשיבה, מקבלת את הסיפור והכאב באהבה. רק אחר כך... 2. מקבלת את הצעתך לגבי רחם. תיכף יגיע שכתוב. תודה על התגובה וההעמקה.
 

griz

New member
פרח, תני לנו לעזור לך בסחיבת התרמיל

למקרא חלק מהטקסטים האחרונים שאת משחררת נראה שאת נוגעת בימים אלה בצד החד של הדברים. לאמירות המרומזות שלך, יש הד בלבי. יפה.
 
בַּדֶּרֶךְ

בַּדֶּרֶךְ אֲנָשִׁים מַרְעִיפִים עַלָי אֶת סִפּוּרֵי הַמַּכְאוֹבִים שֶׁלָהֶם, שֶׁאֲמָלֵּא אֶת תַּרְמִילִי בְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ. וְהוּא מָלֵא זֶה מִכְּבָר בְּשֶׁלִי. (זְמַן רַב שֶׁלֹא כִּלִּיתִי אֶת יְגוֹנִי בְּלֶחֶם, הַמַּחֲזִיק זִכָּרוֹן שֶׁל בַּיִת חַם, כְּמוֹ רֶחֶם). אֲנִי מִתְקַּשָׁה לָשֵׂאת אֶת הַתַּרְמִיל בְּכֹחוֹת עַצְמִי, אַךְ מְסַרֶבֶת לְקַבֵּל עֶזְרָה. עַכְשָׁיו אֲנִי, כְּמוֹ כִּפָּה אֲדוּמָה, הוֹלֶכֶת בַּיַּעַר וְתֵּיכֶף אֶטָּרֵף.
 

צינסקי

New member
מקסים פרחונית

היתה לי שיחה דומה עם מישהי ביום חמישי - גם עליה אנשים מרעיפים מכאובים והיא מוסיפה ואתם לשלה. גם היא אשה מיוחדת במינה. אהבתי מאד את עניין הלחם (כמו רחם) - נהדר. ואת ההליכה ביער. אל תדאגי, מותק, את לא תטרפי - את יותר מדי מודעת. מצויין פרח. צינסקי.
 

frustrated

New member
כפה אדומה או פרח אדומה?

כל כך יפה פרח. השיר כולו כתוב באויר כבדה אך שקטה, והסיום באמת טורף את כולו לתהו ובהו. מעולה.
 

מר בד

New member
פרח, למה העלים שלך כל כך גדולים?

יפה לי הדרך הזו שלך. כמו פסיכולוגית (או כומר ווידוי) אשר סוחבים מסעם של אחרים איתם ומקבלים זאת באהבה או מתוקף תפקידם (לא ברור שזה לא אותו הדבר כאן). ומי יעזור לעוזר? יפה היצירה הזו! מר בד.
 
תודה צינסקי, מתוסכל, מר בד.../images/Emo39.gif

התגובות שלכם מחממות את הלב. מר בד, שמחה שחזרת!
 
למעלה