בֵּין שְׁמָשׁוֹת

[cosmo15]

אבל אתה טועה

לא ראית פעם תינוק אוחז בלפיתת אגרוף מחץ אצבע של אחר?
זה אחד הדברים הידועים, אז אותו רגע - לא תוכל לשחרר את אצבעך
מאגרופו הזעיר.

יש האומרים שזו שארית לאחיזותנו באמהות עוד היינו קופים בעצים.
זה מאוד מתאים לתינוק, לתינוק שהתודעה שלו כל כך נזקקת ומצד שני
קטנה ולא מסוגלת לבקש לו . גם עולל כך

ודווקא בין השמשות ההיפוך כמו שכתבת מוצלח , כי בסופו של דבר הכניסני עוסק גם בשכינה שהיא רחמים אמא עילאה שיורדת מטה מטה לגשמי, זה באמת קונץ הכותרת.

אהבתי מאוד את הפרשנות

 

[aiziq]

תודה על ההרחבה

אכן בין השמשות עמד לנגד עיניי והחלטתי לבסוף להסיר את היידוע ולהשאיר את השמשות כריבוי של שימשה בלי המשמעות הקבלית הידועה לזמן הזה.
לגבי האגרוף, מה שציינת הוא אפקט ההזרה- מצפים שאגרוף יוטח אבל כאן אני משתמש בהיבטים אחרים של האגרוף, אין כאן את החבטה המידית אלא את ההתהדקות שהיא תהליכית יותר שיש לה מימד של עוצמה נבנית.
השקט, זעקת השבר והצקצוק הם שלושה מיני רעשים שמתייחסים לסיטואציה, בלעדי אחד מהם משהו בשלם היה נסדק ולי היה חשוב לומר משהו שלם.
&nbsp
ושוב, אלף תודות על ההתייחסות המפרה!

 

[tagmdd]

לשכוח תינוק ברכב

מבחינה הכתיבה, השיר כתוב היטב, ויוצר תחושות קשות. לא אוסיף הרבה על מה שכבר נאמר קודם לכן. יש כאן בחירה מעניינת של דובר שמעין מדווח על האירוע. ניתן היה לכתוב את השיר גם מזוויות אחרות, כך שהבחירה מבקשת הסבר ומעניין אם נעשתה במודע.
הערה משמעותית אחת, היא שהזמנים אינם מדוייקים. הכל קורה הרבה יותר מהר, כך שהייתי מתאים זאת.

 

[aiziq]

תודה!

הבחירה בדובר מדווח חיצוני לאירוע היא כמובן מודעת. לא ראיתי דרך אחרת לדווח את מה שעובר על התינוק. לו נקטתי במה שנקרא "מספר גיבור" זה היה בלתי אמין לחלוטין מבחינתי. מה גם שלפעמים התרחקות מהנושא המדווח מאפשרת בעצם את הדיווח עליו- המרחק הוא תחבולה אמנותית.
&nbsp
לגבי הזמנים, אפשר כמובן לתקן.
&nbsp
תודה!
&nbsp

 

[שמים1]

בין שמשות

בין השמש המכה , לשמשות החוסמות בין התינוק לחיים.
השמש הלופתת , והשמשה המעבירה את השמש .
השמש שאמורה להעניק חיים , החום המבורך לעיתים הפעם דינו מוות .
השיר כולו דן ברשלנות , באי יכולת לדעת את צרכי התינוק
או שהמזגן גורם למדקרות קור , או שהשכחה במכונית גורמת לאימת השקט .
השיר הזה ראוי שיפורסם על שמשת כל רכב בו מסיעים תינוקות , אולי המילים המצמררות הללו יגרמו להורים להיות אחראים , כי איך למען השם שוכחים תינוק ברכב , איך ?

שירך איציק הוא אקטואליה כואבת כל כך וכתוב כמו שרק אתה יודע לכתוב !

 

[aiziq]

תודה רבה שמים

אהבתי את ההתייחסות אל השמשות, השמש בשמים ושמשות הרכב כולן שותפות לחבלה האיומה. וכשם שלשמש יש תכונות שמעניקות חיים אך גם קוטלות אותן, ממש כמו לשמשות הרכב שמגינות על הנוסעים אבל גם לוכדות אותם, ממש כמו האב שיכול להיות כמו השמשות מגן ומעניק חיים או ( למרבה דאבון הלב) להפקיר אותם.

 

[moonlihgt]

עצוב וכתוב מיוחד

אהבתי את הכתיבה של הדבר האיום שמתחבא בתוך מתיקות כביכול
חמימות קלילה כמו ליטוף, גם את הכתיבה מנקודת מבט התינוק
את המשפטים שהם כאילו שגרתיים אבל לא באמת ככה
"ולבסוף בין שתיים לארבע בא השקט" אבל איזה שקט! שקט סוער
רק סוף השיר קצת מיותר נראה לי היה עדיף לגרום בשקט או בזעקת השבר
או שאולי רצית שהשיר יהיה מאד מציאותי בסופו להנחית את הוקרא אל מול המציאות שבא אין מטפורות נשגבות למוות אלא פשוט הבהוב אורות המכונית הנפתחת בשלט, זעקת השבר של ההורה שרואה את בנו הנשכח המת, וצקצוק של כל האנשים שמסביב שרואים או קוראים בחדשות ומצקצקים בלשונם "אוי ואבוי" איך אפשר" לי זה לא יקרה וכו'

 

[aiziq]

בדיוק כך

הצקצוק האחרון אינו הצקצוק הראשון, קראת כפי שכיוונתי

תודה!
&nbsp

 

[דק1]

תורת הוויתור

היי איציק
אתחיל בזה שהיה ברור לי שה"צקצוק" האחרון בשיר אין דינו כדין ה"ציקצוק" הראשון. היה ברור לי שאת מתכוון גם לצקצוק האנשים השומעים על המקרה.
שתי הערות ברשותך:
1.לא נראה לי שבמקרים כגון אלה אנשים מצקצקים. על כל פנים אצלי מקרים אלו גורמים לבהלה רבה שמא גם אני אשכח נכד או נכדה במכונית נעולה ולוהטת (ילדיי כבר גדולים ואם אשכחם הם יסתדרו). נדמה לי שרוב רובם של האנשים מגיבים בצער אמיתי, בפ-חד (כמוזכר למעלה) ובחמלה רבה על הילדים הקטנים שחוו מות קשה כל כך.
שיקול נוסף בגללו הצעתי למחוק את ה"ציקצוק" האחרון הוא תפארת החתימה. לפעמים עלינו לוותר על רעיון מסויים לטובת השיר. מי כמוך יודע שבשלב שהשיר מתבשל בראש עולים הרבה רעיונות ואם נקפיד להשתמש בכולם הדבר יכול לפגום בשיר.
לסיכום הנחתי לפניך את שיקוליי למחיקת המילה ציקצוק ואתה כבר תדע מה לעשות.
בכל מקרה , כפי שציינתי בהודעתי הקודמת, השיר כתוב היטב.

 

[aiziq]

תודה דוד, הכל נלקח לתשומת ה