בְּדִידוּת

מומיה26

New member
בְּדִידוּת

בְּדִידוּת בֵּין אֲנָשִים בְּדִידוּת בֵּין מַצֵבוֹת בֵּין מִזְרַקוֹת וְכִּכָּרוֹת בְּדִידוּת בֵּין עֵצִים בְּדִידוּת בֵּין שִיחִים בֵּין עֲנָפִים וְעֲשָבִים בְּדִידוּת שֶל סְתָּם בְּדִידוּת שֶל רוּח שֶל עֲרְפִילִים וּסְעָרָה בְּדִידוּת שֶל עִנְיָן בְּדִידוּת שֶל בָּאלָגָן שֶל מְצִלְתָּיִים וְצִלְצָל בְּדִידוּת עִם לֵידָה בְּדִידוּת עִם תְּחִיָה עִם יַלְדוּת וְזִקְנָה בְּדִידוּת עִמֵך בְּדִידוּת עִמִי עִמָם וְעִמָנוּ יש משהו בודד יותר מלהיות אנוס? כל אנוס בדרכו, וכל דרך פתלתלה בדרכה. ותמיד חוזרים לשאלת הביצה והתרנגולת, האם יש לאניסות ולבדידות אב קדמון משותף? (ותודה לאשה הכשרה שעל הניקוד, שבלעדיה מי היה מבין שמדובר בשיר?)
 

מומיה26

New member
למה אתם צרים, זה על הבודד האוניברסלי


 
צר לי אחי-

אבל יש הרבה אנשים שחשים בדידות עצומה בלי קשר למצבם הדתי:)) ויש אנוסים שכלל לא מרגישים בדידות.
 

שראליס

New member
מסכים לחלק הראשון אבל לא להשני + סקר


נכון שיש אנשים שהם בבדידות אפילו אם הם לא אנוסים אבל אני מסופק אם יש אנוסים שלא חשים בדידות אני מציע לעשות סקר פה מי מהאנוסים לא חשים בדידות
 
הסקר הזה הוא קצת בעייתי

כי האנוסים שלא חשים בדידות לא נמצאים בפורום הקדוש הזה כדי לענות עליו... למה אתם נמצאים פה? כי אתם מחפשים את התמיכה החברתית, את התחושה של "אחים לצרה". יש אנוסים שלא חשים את הצורך הזה ולכן לא נמצאים פה. ואני לא מדברת תיאורטית, אני מכירה כמה כאלה. מה שאני אומרת בעצם, זה שברור שיש קשר בין אניסות לבדידות, אבל הוא לא מחויב.
 

רעביש

New member
צודקת

אני מכיר יותר מחרדי אחד שבליבם מגחכים על הכל, אבל הם "זורמים" עם החיים, ולא מחפשים קונפליקטים. אנו במיוחד צריכים ללמוד להיות גמישים, תיהה חכם לא צודק. לרוב נטייתנו הפוכה ומחפשים להיות "צודקים" ושכל העולם יכריז על צדקת דרכינו, אז זהו שהעולם מורכב יותר, ואנו קורבנות של מורכבות העולם הזה.
 

רגל שם

New member
לדעתי זה תלוי באיזה סוג אנוס מדובר

אם מדובר באנוס שיש לו הרבה מה להסתיר, והכל יכול להתפוצץ לו מול הפרצוף מחר בבוקר, כפי שכתב סנדר, הוא חייב להרגיש בדידות. אבל כאלו שהם רק כופרים, אבל לא הולכים על הקצה, כך שאין הרבה מה שיתפוצץ להם, יכולים להשתלב טוב יותר. ומצד שלישי, בכל מקרה, קשה לחוש קשר לאנשים שדעותיך רחוקות מדעותיהם כרחוק מזרח ממערב, - מה שאצלך נקרא טמטום, אצלם שיא החכמה, וזה יוצר נתק, ולכן, הקשר תמיד יהיה שטחי יחסית.
 
למיטב התרשמותי ישמתאם ברור בין אניסות לבדידות

אבל הוא לא רק משום שאניסות==>בדידות אלא גם להיפך, מי שבטבעו טיפוס עצמאי שחושב לבד ועמיד בפני לחץ חברתי הוא יותר נוטה לאניסות.
 

עץ שתול

New member
*) עיין ערך "אנוס"-- מילון אבן שושן

האמת, אף פעם לא חשבתי איך אפשר להגדיר את המצב שלי במילה אחת ופשוטה: בדידות! לבדידות יש אלף ואחד סיבות, אחת מהם יכולה להיות האניסות. יאלה...לויקיפדיה...
 
גם אני סברתי כך אבל במחשבה שניה

העברתי בראשי דמויות של אנוסים שיצא לי להכיר פה ושם ואני יכול לקבוע בוודאות שגם מאלה שמעורים וחברותיים במיוחד, שמעתי מהם על תחשת בדידות וחוסר שייכות. תחשבי על הסיטואציה של מישהו המחזיק סוד גדול שהוא יודע שבהתגלותו הרי שכל החרברה הקרובה אליו תשתנה כולל משפחתו הגרעינית הקרובה שבהרף עין עשויים להפוך מאוהבים לאיובים. ברור שחברות זו ואהבת המשפחהשהנה מותנת ועניין של זמן תביא ללבדידות.
 

אשכול 22

New member
השרשור הזה מעלה לי דמעות

ואני מסכים עם כל מילה שכתבת. עצוב. ====== גם בפורום זה אנחנו עדיין בודדים. אין מישהו שאפשר לסמוך עליו, ולהניח את הראש על הכתף, לבכות יחד, על גורלנו המר, הנורא. אולי מי שהצליח ליצור חברות אישית מתוך הפורום.
 

מומיה26

New member
גם אני מסכים עם המגיבים למעלה

יש כאן סיבה אובייקטיבית לבדידות, ומדובר בבדידות עמוקה מאד, לחשוב אחרת מכולם, לא להבין ולהגיב לדברים כמו כולם, ולהסתיר לפעמים גם מהקרובים אליך ביותר. גם כאלה שידווחו לך על זה שאין להם צורך באחים לצרה, בטוח חווים את אותה הרגשה, רק שגם לדעת שיש עוד אחד או שנים ואפילו כמה עשרות כאלה לא מאד עוזר להם.
 
אכן, אבל יש שהאנוס גורם תחושת בדידות לאחר

אסביר: כל מקרה בו האדם נמצא ב"נישה" ייחודית, הוא ירגיש בודד גם אם יסובבהו חברים. כשכואב לי, ארגיש בודד בתחושתי הכואבת גם אם אלה שסביבי ינסו להקל על כאבי, כיון שהם לא באמת וממש מרגישים את הכאב שלי. תחושת הבדידות תתעצם כשלא אוכל להביע ולספר על תחושתי. אקח לדוגמה את אשתי. היא יודעת את השקפתי החדשה והשונה, ולמרות הסכמתה למצב - הרגשתה קשה, וזה מאוד מובן. מטעמי נאמנות היא מנועה מלחלוק את כאבה ותחושותיה עם הקרובים לה ביותר (להוציא אותי, שמבחינתה זה לא נחשב לחלוק כאב ולהתייעץ כיון שאני נמצא במקום אחר לגמרי...). לדעתי, זו תחושת בדידות איומה (אין לה אפילו פורום מתאים...). כואב לי שאני הוא שגורם לה סבל זה, אך ההכרח לא יגונה. מנקודת מבט זו, אנו שני בודדים החיים יחד, באהבה ובנאמנות.
 

שראליס

New member
אתה מתאר המצב שלי ושל אשתי מצוין

זה כואב לי מאוד שאני בודד וכואב לי גם שאני מכאיב לה ואין לה אם מי לספר אבל אני אומר לה תמיד אין לי שום טענה על מה שהיא לא תעשה משום שאני מבין את הכאב שלה רק שתדע שאם תספר וכדומה לא שייך לידע עד היכן זה יגיע וזה יכול להגיע לפירוד
 

רגל שם

New member
חשוב לי לשאול

מנסיונכם, יש לכם חברים טובים מאד שלא יודעים על כפירתכם? זה אפשרי?
 
איזו שאלה...

אם יש חברים מאמינים טובים מאוד- זו הראיה שהם לא יודעים מכלום. כי אם הם היו יודעים המצב היה גרוע. אבל עדיין יש פה נקודה שלא ראיתי אליה התייחסות: בעצם תהליך הכפירה- גם אם החלטת על כיוון של אניסות! עדיין יש אילוץ להחליף את כל קרובי "המעגל הראשון", כי ברור שהם יתפסו שינויים ואז הסיכון גדול. אני למשל נאלצתי למצוא חברים אנוסים כמוני, שלמרות שהם פחות מעניינים אותי בפן האישי מחבריי המקוריים, ולמרות שאין לנו הרבה מהמשותף חוץ מהאניסות- עדיין אין לי את הפריבילגיה לקחת על עצמי סיכון להיחשף.
 
למעלה