א-י-מ-פ-ר-יה!!!
מה לובשים למשחק כדורגל? צבעים של הקבוצה? הוצאתי בטבעיות מהארון חולצה אדומה שפתאום אני נזכרת "הדם שלנו ירוק" וואלה עוד יסקלו אותי החוצה משם. אז הוחלט על סריג לבן, עם קוקו גבוה מפונפן, סרט ירוק עם כיתוב מרץ בלבן ואחר כך הצטרף להכל צעיף ירוק לבן. 5 באוטו אחד, עם עייף הנהג, עדיף שלא תדעו איך הוא נהג. עצירות, מעקפים, אורות, צפצופים. חבר אחד הוציא משקפיים דף ועט והתחיל לכתוב צוואה ואני הסתפקתי בלהחזיק חזק את הכסא ואת כל השכונה. בכל אופן הגענו למגרש, אני רוצה שתבינו. זה משחק הכדורגל הראשון שהייתי בו. בתור חרדית לא התענינתי בכדורגל ולא רק זה אלא זלזלתי בו. הדוגמא הקלאסית לריקנות החילונית היתה "כל האנשים יושבים וצופים בחתיכת כדור, הכדור פה או הכדור שם, זה מה שיש להם בחיים רק שטויות" אני רוצה לדבר עם המורה שלי הזאת, לספר לה על הרוח הספורטיבית שהיתה שם, על האהבה הגדולה של האוהדים ואפילו על הקללות והעצבים. השחקנים מגיעים למגרש וכולם צועקים: "הנה, הנה היא עולה!! אלופת, אלופת המדינה" היה קור מטורף, גשם מטורף ולאוהדים לא אכפת. הם יבואו לעודד את הקבוצה בכל מצב. הרגשתי קצת סחרור, לפעמים אפילו איבדתי קצת שיווי משקל מרוב בלאגן. (ותודה לסגן שהביאני עד הלום) אבל היה לי כל כך כיף עם כל האנשים ביחד. איזה צרחות היו שהיה גול, חלק מהאנשים בכלל לא הסתכלו על המשחק, לא ראו ת´גול. הם באו נטו כדי לעודד את הקבוצה. אם רציתי לראות מסרים ראיתי: אהבה, תמיכה, הליכה עד הסוף, נאמנות. ומה שחשבתי עליו זה שאם היו נותנים לבני הישיבות ללכת למשחקי כדורגל, כמה הם היו נהנים, כמה הם היו מתפרקים, הרי הם פצצת אנרגיה וזה יכול כל כך לשחרר אותם ולתרום להם. התעצבנתי ששמעתי את הקללות אבל הם היו בגבול ולא מוגזמות, חארות יש בכל מקום וזהו צריך להתעלם מזה. הכי התעצבנתי לשמוע ש"גם אם הם יחטפו אדום הם ישתינו על אלוהים.." עלי??? צעקתי עד שהבנתי שזה לא הפורום פה ושיש מכבי חיפה אני יכולה לקפוץ לשמים וגם אלוהים לא יכול להתערב פה. אין אלוהים, אין כלום יש דבר אחד מכבי חיפה. בקיצור נגמר המשחק 1:0 לרוסו החתיך, נגמרו הגרעינים שעייף הביא, נגמר הגשם, נגמרו לי הרגליים, נגמר לסגן הקול, ומה נגמר לבק אני לא יודעת למה היא היתה עסוקה עם הסוסים של המשטרה. היה כיף ולמרות שלפי מה שאמרו לי המשחק לא היה משהו, למדתי ממנו כמה דברים. "מכבי חיפה, אותך אני אוהב עמוק עמוק בלב" אה ועוד משהו- מענין לשמוע שהרבה שירים של האוהדים הם באותה מנגינה של שירים חסידיים!!!! מצאתי שם פרחי מיאמי ועוד כמה! אלוהימית עם דם ירוק.
מה לובשים למשחק כדורגל? צבעים של הקבוצה? הוצאתי בטבעיות מהארון חולצה אדומה שפתאום אני נזכרת "הדם שלנו ירוק" וואלה עוד יסקלו אותי החוצה משם. אז הוחלט על סריג לבן, עם קוקו גבוה מפונפן, סרט ירוק עם כיתוב מרץ בלבן ואחר כך הצטרף להכל צעיף ירוק לבן. 5 באוטו אחד, עם עייף הנהג, עדיף שלא תדעו איך הוא נהג. עצירות, מעקפים, אורות, צפצופים. חבר אחד הוציא משקפיים דף ועט והתחיל לכתוב צוואה ואני הסתפקתי בלהחזיק חזק את הכסא ואת כל השכונה. בכל אופן הגענו למגרש, אני רוצה שתבינו. זה משחק הכדורגל הראשון שהייתי בו. בתור חרדית לא התענינתי בכדורגל ולא רק זה אלא זלזלתי בו. הדוגמא הקלאסית לריקנות החילונית היתה "כל האנשים יושבים וצופים בחתיכת כדור, הכדור פה או הכדור שם, זה מה שיש להם בחיים רק שטויות" אני רוצה לדבר עם המורה שלי הזאת, לספר לה על הרוח הספורטיבית שהיתה שם, על האהבה הגדולה של האוהדים ואפילו על הקללות והעצבים. השחקנים מגיעים למגרש וכולם צועקים: "הנה, הנה היא עולה!! אלופת, אלופת המדינה" היה קור מטורף, גשם מטורף ולאוהדים לא אכפת. הם יבואו לעודד את הקבוצה בכל מצב. הרגשתי קצת סחרור, לפעמים אפילו איבדתי קצת שיווי משקל מרוב בלאגן. (ותודה לסגן שהביאני עד הלום) אבל היה לי כל כך כיף עם כל האנשים ביחד. איזה צרחות היו שהיה גול, חלק מהאנשים בכלל לא הסתכלו על המשחק, לא ראו ת´גול. הם באו נטו כדי לעודד את הקבוצה. אם רציתי לראות מסרים ראיתי: אהבה, תמיכה, הליכה עד הסוף, נאמנות. ומה שחשבתי עליו זה שאם היו נותנים לבני הישיבות ללכת למשחקי כדורגל, כמה הם היו נהנים, כמה הם היו מתפרקים, הרי הם פצצת אנרגיה וזה יכול כל כך לשחרר אותם ולתרום להם. התעצבנתי ששמעתי את הקללות אבל הם היו בגבול ולא מוגזמות, חארות יש בכל מקום וזהו צריך להתעלם מזה. הכי התעצבנתי לשמוע ש"גם אם הם יחטפו אדום הם ישתינו על אלוהים.." עלי??? צעקתי עד שהבנתי שזה לא הפורום פה ושיש מכבי חיפה אני יכולה לקפוץ לשמים וגם אלוהים לא יכול להתערב פה. אין אלוהים, אין כלום יש דבר אחד מכבי חיפה. בקיצור נגמר המשחק 1:0 לרוסו החתיך, נגמרו הגרעינים שעייף הביא, נגמר הגשם, נגמרו לי הרגליים, נגמר לסגן הקול, ומה נגמר לבק אני לא יודעת למה היא היתה עסוקה עם הסוסים של המשטרה. היה כיף ולמרות שלפי מה שאמרו לי המשחק לא היה משהו, למדתי ממנו כמה דברים. "מכבי חיפה, אותך אני אוהב עמוק עמוק בלב" אה ועוד משהו- מענין לשמוע שהרבה שירים של האוהדים הם באותה מנגינה של שירים חסידיים!!!! מצאתי שם פרחי מיאמי ועוד כמה! אלוהימית עם דם ירוק.