את למולי

[האיש מהמאדים 1]

את למולי

למראה זיו פנייך נאלמתי למראה חמוקי-ירכייך נהלמתי למראה עופרייך בלבי פגתי למראה צחור גופך סונוורתי למשמע אביונותך נחרשתי היית פיית הלילה היפה הייתי לעיתים משבית שמחה הבערת לבבות כצרור בר הייתי בעל-לב קר אבל בלילה אחר מלילות באתי את אש תשוקתך לכבות ונגד כל הסיכויים אף הקלושים זכרותי הותירה בך מזכרת לימים וידעתי אף כי אינני בשבילך תמיד הנני כי לילה אחד מלילות פסעתי לקול יללות ובאתי עד הלום האלמתי ונותרתי הלום לילה אחד של בי-בך לילה יחיד בלתי נשכח השארתי מזכרת בלתי -נשכחת בראשית הדחקת אך אינך שוכחת

 

[ברבאימה]

אהבת הצייד

החרדני בעודי אלקט ואביט בך בשקט מתחבאת בין צמחי דודאים אוספת פירות אדומים כנפי סנונית לשינוי התדמית זנב חרדון לשיפור האון אך הכישוף הכי מדהים הוא עם צמחי הדודאים ופתאום אתה הופעת ומשיממוני אותי הפתעת לא אדע איך בפניך אופיע אתלבט איך להפתיע ואראה כי עסוק אתה בציד ורחוק אתה מן הבית קשתך תדרוך על יד ואיתך אין אף אחת ואני אחמוד דמותך לעצמי ארצה אותך ואקום ואחייך אליך ודמותי יפה מחלומותיך ואשקך יין טוב דודאים אאכילך לרוב והסרת ממני מכאוב כי אני בעלת האוב

 

[odo13z]

אשריכם....../images/Emo66.gif../images/Emo8.gif

אשרי האביון הצייד שמתק דודאים לקט אשרי האביונה שזכתה בצייד קט

 

[ברבאימה]

אשריך

אשרי ההלך שיפסע בשדות ויחשוב שגילה סודות אשרי ההלך שפגש זרים שאפילו זה את זה אינם מכירים שכרינו שאותך ריגשנו רק זאת הרי ביקשנו.

 

[פיית הלילה היחידה]

פיית היממה

אותו לילה קסום ובלתי נשכח ייחרט בזכרוני כי זאת מנחתך אשר הותרת בי בטרם לכתך. צלקת חרוטה לאות סימן מימוש תשוקתנו. עדיין זוכרת אני את עינייך המתמסרות וחודרות למעמקי נשמתי. לא אשכח אתמגע ידך כחוף הנושק לשפת הים מלטף את עור גופי הצחור את שפתייך הנושקות לפתח נשמתי שעצרו את נשימתי כמה מתוק וענוג היה הלילה ההוא ועם זאת רווה יצרים, רק צער אחד אשמור בליבי כי הגיע האור וגיליתי שאינך אלא חלום פנטזיה לא ממומשת. אהיה לך פיית הלילה עד שתהפוך את חלומותיי למציאות, ואז תוכל להכריז כי זכית בפיית היממה.