על המיטה מונחים לבבות נרות תמנות מכתבים חלומות אהבה ורסיסים אורזת במזוודה את כל המזכרות ממך את כל האהבה שהייתה לי לך את כל מה שעל המיטה מוסיפה מליבי את כל הכאב הגעגוע והדימעה וסוגרת לאט לאט ובזה נפרדת ממך
כשהמים נשקו לחוף בנקודה ההיא הכחול הפך עז יותר והצהוב הזהיב לא לשווא ורק צמח הבוגונויליה שהשתרג על מפתח ביתי המשיך להשיל עלי כותרת ארגמניים אלה מביניהם שלא נפוצו לכל רוח נמסכו למעין מרבד.
