את"א VS הבינתחומי:

[שואלת שאלה5]

את"א VS הבינתחומי:

היי,
ההודעה עוסקת בתואר ראשון במשפטים.

1) לידע כללי - כמה שנים אקדמיות אורך התואר? באיזו שנה בוחרים התמחות? מהן ההתמחויות המוצעות? באיזו שנה מתחילים לחפש סטאז'? באיזה שלב של התואר (אחרי/ תוך כדי) עושים סטאז' בפועל? מהו השכר בערך (ברור לי שזה קשור להתמחות) בסטאז'?

2) מאז שאני זוכרת את עצמי בערך, התכנון שלי היה ללמוד תואר ראשון במשפטים באת"א.
אלא שלאחרונה יצא לי לדבר על זה עם ידיד טוב שלי (גם הוא מתעניין בלימודי משפטים), והוא אמר שלמיטב ידיעתו, הרמה באת"א במשפטים ירדה,
ושהדבר החם כרגע הוא תואר ראשון במשפטים מהבינתחומי.
הוא נתן לי דוגמא שידידה שלו סיפרה לו שבבר אילן מעל 100 אנשים סיימו משפטים, ונפתחו להם רק 4 הקצאות לסטאז'ים, והוא טוען שהמצב באת"א דומה, לעומת הבינתחומי, ששם עטים עליך משרדים ומציעים לך סטאז'ים בטירוף שלהם.

בהינתן:
(1) שכ"ל לא רלוונטי - אצליח לקבל מלגה בבינתחומי שתאפשר לי לשלם שכ"ל שקרוב לשכ"ל אוניברסיטאי, כלומר גורם המחיר מנוטרל,
(2) אני מעוניינת ללמוד משפטים כדי לעבוד בפועל כעורכת דין (ולא לידע כללי וכו'), כלומר הדגש בבחירת המוסד הוא על עבודה בתחום,
(3) אני מצליחה להתקבל לשני המוסדות מבחינת ציונים,
(4) גורם המרחק מנוטרל - יכולה להגיע גם להרצליה וגם לת"א ללא בעיה,
(5) אין לי קשרים/ פרוטקציות בתחום (אני לא "הבת של..." וכו'),

באיזה מוסד כדאי ללמוד?

אני יודעת שמאז ומתמיד אוניברסיטאות נחשבות יותר ממכללות,
אבל לאור מה שידיד שלי סיפר לי -
האם זה נכון הסיכוי להשתלב בשוק העבודה כעורכת דין (מבלי להתחשב בשיקולי שכ"ל, רף קבלה, מרחק וכו') גבוה יותר בבינתחומי מאשר באת"א?
הוא מתאר מצב שעפ"י רוב בוגר את"א יצטרך לחפש בעצמו סטאז', לעומת בוגר בינתחומי שמעסיקים יחזרו אחריו ויחטפו אותו.

תודה

 

[Lady McBeth]

קשקוש בלבוש

לכי לאת"א בלי לחשוב פעמיים. כל מה שאמרו לך על הבינתחומי הוא בגדר Wishful Thinking.

 

[Anabol]

 

[longrunner]

היי לך

אתחיל ואומר שאני עדיין לא התחלתי ללמוד, אבל אתחיל בשנה הקרובה באת"א.
ממה שאני זוכר מועמדים שציונם בפסיכומטרי הוא מעל 700 מקבלים 50% הנחה בבינתחומי (בחישוב מהיר שכ"ל יעמוד על כ-15,000 ש"ח),
זה עדיין גבוה משכ"ל אוניברסיטאי,במידה ואת רוצה ללמוד רק משפטים, כמובן.

הבינתחומי ממתגים עצמם מאוד מאוד כך שהם מצליחים לטשטש את העובדה שבסופו של דבר מדובר במכללה כשאר המכללות, וכמו שאת ציינת- "מאז ומתמיד אוניברסיטאות נחשבות יותר ממכללות".
גם הבוגרים תמיד יגידו שהם מרוצים מהסיבה הברורה שאף אחד ששילם 30,000 ש"ח לא יגיד שהוא למד במקום לא טוב.

היו שאלות דומות בפורום בתקופה האחרונה לגבי אוני' חיפה לעומת הבינתחומי, אני חושב שהפסיקה הייתה חד משמעית לטובת חיפה.
מכאן, קל וחומר שאת"א תהיה עדיפה יותר מבחינת כלל הפרמטרים.


שיהיה בהצלחה.

 

[שואלת שאלה5]

תודה למשיבים,

ושאלה נוספת, קצת טיפשית, אבל בכל זאת -

ישנה הסטיגמה הידועה שעורכי דין הם תככנים, תחמנים, שקרנים וכו'.

בהנחה שאני אדם ערכי, ישר והגון, שלרוב פועל עפ"י אמות מידה של צדק ומוסר,
ובהנחה שאני לא אעבוד כסנגורית בתחום הפלילי -
יש מניעה, מבחינת אישיות והתאמה למקצוע, שאני אהיה עו"ד?

כלומר, מצד אחד, הסטראוטיפ הזה כ"כ מושרש,
ומצד שני - אני לא מצליחה לחשוב איך נדרשת תככנות ותחמנות אצל עו"ד לנדל"ן, לדוגמא.

תודה.

 

[sacrament]

99% אחוז מעורכי הדין מוציאים שם רע לשאר

ועכשיו ברצינות, בחיים האמיתיים יש רעים ויש טובים, אבל הרוב באמת איפשהו באמצע.
עורכי דין נחשבים לתככנים כי זה מקצוע שמחפשים בו כל הזמן פינות וכי צריך לייצג את האינטרס של הלקוח, שאינו תואם תמיד את המוסר וההגינות. יצא לי לפגוש הרבה אנשים טובים, וגם הרבה חארות. אבל זה בטח לא כולם, וחלק מזה רק סטיגמה (אם כי לעיתים קרובות תתקלי גם במי שמאוד מאפיין את הסטיגמה).
אם יש הרבה כאלה במקצוע, ואת מחשיבה את עצמך כאדם ערכי, אז המקצוע המשפטי הרוויח שבחרת בו

 

[פרח 2 2]

אין מילים.

 

[מיצי הלוויתן]

דיי נו

ידיד שלך נתן לך דוגמא שידידה שלו סיפרה לו ... קצת חוש ביקורתיות

 

[פרובוקטור]

הי

התמונה שציירו לך נשמעת לי מגמתית.
יש לי מחר מבחן, אז אכתוב לך מחר תגובה יותר מפורטת ביחס לכל מה ששאלת.

 

[tautau2]

תגובה

קודם כל, אני לא ממש מצליחה להבין מה זה אומר "מעל 100 אנשים סיימו משפטים, ונפתחו להם רק 4 הקצאות לסטאז'ים". אם המשפט הזה נועד להגיד את מה שהוא עושה רושם שהוא נועד להגיד, אז נראה לי שיש לך חבר שמספר לך דברים לא הגיוניים (ממש אבל).
אני לא יודעת איך זה במקומות אחרים, ואני גם לא מתכוונת להכנס לזה. מה שאני כן יודעת זה שבא"תא הסיכוי שלך לא למצוא סטאג' שתהיה מבסוטה עליו אם באמת תתאמצי בשביל זה שואף לאפס (ואני באמת לא חושבת שאני מגזימה). כל הרעש והצלצולים האלא סביב ההתמחות מתגלים אצלינו כדיי מינוריים מכיוון שבאמת שהרוב המוחלט של האנשים יוצא מרוצה בקטע הזה דיי בקלות.
בנוסף , לא שזה ממש משנה אבל באת"א כמו ברוב המקומות יש מערך השמה ומי שרוצה משתמש בקודקס. אף אחד לא מחפש לבד.
שיהיה בהצלחה!

 

[פרובוקטור]

תשובה מפורטת

שוב שלום,
אני אנסה להתייחס ולענות בצורה מסודרת על כל מה שכתבת ושאלת.


1) לידע כללי - כמה שנים אקדמיות אורך התואר? באיזו שנה בוחרים התמחות? מהן ההתמחויות המוצעות? באיזו שנה מתחילים לחפש סטאז'? באיזה שלב של התואר (אחרי/ תוך כדי) עושים סטאז' בפועל? מהו השכר בערך (ברור לי שזה קשור להתמחות) בסטאז'?

באופן סטנדרטי תואר במשפטים נמשך שלוש וחצי שנים, קרי שבעה סמסטרים. אני כותב "באופן סטנדרטי" כי יש כל מיני מסלולים נוספים, שהנפוץ מביניהם הוא שילוב דו-חוגים עם תואר נוסף, ואז הלימודי נמשכים ארבע שנים.

החוק שונה לאחרונה וכיום תהליך מציאת ההתמחות מתרחש החל מאמצע השנה השלישית ללימודים.

אין ממש דבר כזה "התמחויות מוצעות". התמחות היא עבודה בגוף משפטי לצד וכסיוע לעורכי דין. יש התמחויות במשרדים פרטיים, ברשויות המדינה ובגופים מהמגזר השלישי כמו עמותות. מבחינת ענפי המשפט השונים, יש התמחויות בכל התחומים. הענפים המרכזיים הם: המשפט הפלילי, האזרחי, המנהלי, המסחרי והבין-לאומי. כמובן שאי אפשר להתמחות בשנה אחד בענף משפטי שלם.

אפשר להתחיל אתמחות רק לאחר שהלמת התואר הראשון וכמעט כל הסטודנטים עושים את ההתמחות בסמוך לסיום התואר. התמחויות נפתחות במרץ ובספטמבר ורוב הסטודנטים מתחילים את ההתמחות מיד עם סיום הלימודים (מי שלומד שלוש וחצי שנים מתחיל במרץ ומי שלומד ארבע שנים מתחיל בספטמבר). עם זאת, ההתמחות איננה חובה וגם אין הכרח להתחיל אותה מיד לאחר סיום התואר. אני מכיר אנשים שדחו את ההתמחות בחצי שנה, במספר שנים וגם כאלו שהחליטו שלא להתמחות.

השכר משתנה בעיקר לפי המוסד שבו את מועסקת. ברשויות המדינה השכר צנוע וקרוב לשכר מינימום (אך מנגד התשלום והא לפי שעה, עובדים בהיקף של כמשרה מלאה ומקבלים תוספת בגין שעות נוספות). במשרדי עו"ד פרטיים השכר גבוה יותר. במשרדים הגדולים ויוקרתיים השכר מגיע ל-7,000 עד 8,000 לחודש ברוטו. עם זאת, במשרדים הגדולים עובדים הרבה מאוד שעות (12 שעות ביום ואף יותר). זו לא שנה שבאה את מתוגמלת היטב.

2) מאז שאני זוכרת את עצמי בערך, התכנון שלי היה ללמוד תואר ראשון במשפטים באת"א.
אלא שלאחרונה יצא לי לדבר על זה עם ידיד טוב שלי (גם הוא מתעניין בלימודי משפטים), והוא אמר שלמיטב ידיעתו, הרמה באת"א במשפטים ירדה,
ושהדבר החם כרגע הוא תואר ראשון במשפטים מהבינתחומי.
הוא נתן לי דוגמא שידידה שלו סיפרה לו שבבר אילן מעל 100 אנשים סיימו משפטים, ונפתחו להם רק 4 הקצאות לסטאז'ים, והוא טוען שהמצב באת"א דומה, לעומת הבינתחומי, ששם עטים עליך משרדים ומציעים לך סטאז'ים בטירוף שלהם.

יש בעיה אובייקטיבית עם אמירות כאלו ולא סתם הפסקה הזו זכתה להרבה תשומת לב. קצת כמו השוואה של מכוני פסיכומטרי, רוב האנשים לא לומדים תואר ראשון ביותר ממוסד אחד ולכן קשה להשוות. אני למדתי באת"א ואני מתרשם שהרמה גבוהה, מתאגרת ומפתחת - אבל לא למדתי כאן לפני עשר שנים ולא למדתי בבינתחומי. מצד שני (ופה הבעיה) גם מי שלמד בבינתחומי לא למד באת"א.
אני יכול לספר לך שאני מתרשם שהרמה במכללות, לרבות הבין תחומי נמוכה יותר מבאוניברסיטאות. את הדעה שלי אני מגבש על אינדיקציות יחסית אוביקטיביות כמו השוואה של המבחנים במוסדות השונים, צורת הבדיקה, היקף החומר שנלמד ורמת ההעמקה. כמובן שזו תמונה חלקית, אבל גם זה משהו.

לגבי הסיפור בדבר "הקצאות". נתחיל בקצת עובדות ורקע. כיום, בכל אוניברסיטה מסיימים מידי שנה כ- 200-250 סטודנטים (לא 100). במכללות המספרים יותר גדולים פי שניים ומעלה (לשם ההשוואה, בבינחומי מחזור הוא כ-600, שזה פי 2-3).

אין דבר כזה "הקצאות" (לא הבנתי מי "פותח" אותן). במגזר הפרטי התהליך עובד כך (בגדול): (1) המשרדים משווקים את עצמם; (2) הסטודנטים מעבירים קו"ח והמשרדים מסננים אותם; (3) ראיונות במשרדים. במגזר הציבורי יש מכרז (שוויני והכל) ובשלב יותר מתקדם עורכים ראיונות.
בשום שלב לא מציעים לך התמחות, לכל היותר מנסים לעניין אותך במשרד (יש תחרות בין המשרדים לבין עצמם) ואם החלטת שאת מעוניינת, הם יזמינו אותך לראיון כדי לראות אם הם מעוניינים. בשום מקום לא שמעתי על מכסה כמותית לפי מוסד.
שמאל| אני יכול לספר לך את החוויה שלי בחיפוש התמחות לפני שנתיים באת"א. הגיעו אלינו נצייגם של הרבה משרדים במספר הזדמנויות והיה ניכר שאנחנו חשובים להם. כל המשרדים אליהם פניתי (באמצעות מערך ההשמה, קודקס ובאופן עצמאי) הסכימו לראיין אותי ולא הייתי ברשימת המתנה. במספר משרדים נאמר לי במפורש שהם לא מראיינים בוגרי מכללות (לרבות הבין תחומי) ולכן אני לומד מזה שמבחינת עורכי הדין, יש הערכה רבה יותר לאוניברסיטאות.

בהינתן:
(1) שכ"ל לא רלוונטי - אצליח לקבל מלגה בבינתחומי שתאפשר לי לשלם שכ"ל שקרוב לשכ"ל אוניברסיטאי, כלומר גורם המחיר מנוטרל,
(2) אני מעוניינת ללמוד משפטים כדי לעבוד בפועל כעורכת דין (ולא לידע כללי וכו'), כלומר הדגש בבחירת המוסד הוא על עבודה בתחום,
(3) אני מצליחה להתקבל לשני המוסדות מבחינת ציונים,
(4) גורם המרחק מנוטרל - יכולה להגיע גם להרצליה וגם לת"א ללא בעיה,
(5) אין לי קשרים/ פרוטקציות בתחום (אני לא "הבת של..." וכו'),
באיזה מוסד כדאי ללמוד?

אתחיל מהסוף - בכנות, קשה לענות, כי כמו שכתבתי אף אחד לא למד תואר ראשון בשני מקומות. אבל התחיל בלבקר את ההנחות שלך.

כמו שכתבו לך, גם עם מלגה בבינתחומי השכ"ד יותר גבוה. באוניברסיטה שכ"ד ללימודי משפטים בלבד הוא כ-9,000, בעוד שחצי משכר הלימוד במכללה הוא 15,000-16,000. הבדל משמעותי.

ארבעת האוניברסיטאות ושתי המכללות המובילות יכשירו אותך להיות עורכת דין. לפנ ארבע שני האינטואיציה שלהיא הייתה כזו: אם את רוצה למקסם את היכולות שלך, לכי למקום שקשה להתקבל אליו, כי שם גם המרצים וגם הסטודנטים יתאגרו אותך וימשכו אותך למעלה.

לגב המרחק, ממה שאני שמעתי (זה לא ניסיון אישי) לבינתחומי בעיקר נוח להגיע ברכב פרטי.


אני יודעת שמאז ומתמיד אוניברסיטאות נחשבות יותר ממכללות,
אבל לאור מה שידיד שלי סיפר לי -
האם זה נכון הסיכוי להשתלב בשוק העבודה כעורכת דין (מבלי להתחשב בשיקולי שכ"ל, רף קבלה, מרחק וכו') גבוה יותר בבינתחומי מאשר באת"א?
הוא מתאר מצב שעפ"י רוב בוגר את"א יצטרך לחפש בעצמו סטאז', לעומת בוגר בינתחומי שמעסיקים יחזרו אחריו ויחטפו אותו.

כמו שנאמר כאן, גם אני חושב שמה שידיד שלך סיפר לך לא מבוסס, במקרה הטוב.

מבחינת הסיכוי לעצם ההשתלבות? גם אם תלמדי באת"א וגם אם תלמדי בבינתחומי את תסיימי את התואר, תעשי התמחות, תעברי את הבחינות, תוסמכי לעורכת דין ותתקבלי כעורכת דין שכירה במשרד. ברמה הכי עניינית, הסיכוי זהה.

אף אחד לא רודף אחריך ולאף מוסד אין יתרון מובנה שגורם לכך שכל הסטודנטים שלהם עדיפים באופן כולל. כולם מחפשים סטאג', אבל הפקולטות בהחלט עוזרות (כל אחד באופן שונה וזה גם משתנה משנה לשנה; בכל מקרה זה לא פקטור קריטי).

עם זאת, יש מוסדות שותר קשה להתקבל אליהם. בואי נניח שתכנית הלימודים זהה ורמת הלימודים זהה. אם יותר קשה להתקבל למועד x מאשר למוסד y, האם מעסיקים שצריכים לסנן את המועמדים שפונים אליהם, יעדיפו בוגרים של x או של y? (כל מי שלומד ב-x יכול להתקבל ל-y, אבל ההיפך לא נכון). את מבינה את המסר.

בקיצור, שלא יפחידו אותך שתואר באת"א נחות מהבינתחומי.

תזכרי דבר אחד לגבי המידע שאת מקבלת: האוניברסיטאות כמעט ולא משקיעות בפרסום ושיווק, בעוד שהמכללות הפרטיות משקיעות בזה הרבה. לכן, כולנו מקבלים תמונת מציאות מעוותת.

בהצלחה!

 

[מיצי הלוויתן]

 

[lol65]

רק תוספת קטנה

הבחורה ציינה שהיא מעוניינת לעסוק במקצוע. במקרה כזה, ההתמחות היא כן חובה (שלא תחשוב בטעות שהתמחות זו המלצה).

 

[sacrament]

תודה שעשית סדר

 

[dumb student]

כל עוד

כמעט כל סטודנט בת"א יכול להתקבל ללא קושי לבינתחומי (בדרך כלל עם מלגה שמנה),
וכל עוד רק בודדים, אם בכלל, שהתקבלו לבינתחומי יכולים ללמוד בת"א,
אין מנוס מהמסקנה שרמת הסטודנטים באת"א גבוהה לאין שיעור מזו של הבינתחומי (תחת ההנחה שנתוני הקבלה הם פרוקסי אמין לאותה רמה).

ואת המסקנה הזו, מה לעשות, יודע גם השוק.

 

[מיצי הלוויתן]

התכוונת

רמת הלימודים* במשפטים - אולי.
לא רמת הסטודנטים

 

[חן87]

ברור שהבינתחומי

כבוגרת משפטים בבינתחומי אני חייבת להגיד שהמצב בשוק העבודה, לפחות ממה שאני ראיתי ממש לא כמו שתיארו פה
גם אני וגם חבריי ללימודים השתלבנו מהר מאד בשוק העבודה, התקבלנו לסטג'ים במשרדים נחשבים ועובדים מאז
ויותר מזה, אני רואה עם מה אני יצאתי לעומת בוגרי מוסדות אחרים ומרגישה שלגמרי הרווחתי, הבינתחומי נותן הרבה יותר מלימודי המקצוע פרופר בניגוד למוסדות האחרים
מעבר לכך הלימודים בבינתחומי היו חוויה שלא תקבלי בשום מקום אחר, היחס המעולה לסטודנטים, המרצים (אמנון רובינשטיין, אהרון ברק וזה רק חלק), הרמה האקדמית הגבוהה ועוד
בכל מקרה מאחלת לך שתעשי את הבחירה הנכונה לך ובהצלחה

 

[Lady McBeth]

אף אחד לא אומר שבוגרי הבינתחומי לא מצליחים

להשתלב בשוק העבודה. כן טוענים (טוב, אני טוענת) שעדיף ללמוד באת"א על פני ללמוד בבינתחומי, וההודעה שכתבת לא סותרת את האמור.

 

[פרובוקטור]

הי חן

אני באופן אישי לא שולל את הבינתחומי בכלל (כמו שכתבתי, לא למדתי שם אז אני נמנע מלשפוט). אבל בהחלט חשוב לומר שהתמונה שהצטיירה בהודעה הראשית (100 סטודנטים מסיימים במחזור, ל-4 נפתחת "הקצאת" סטאג' [מה זה בכלל?]) מנותקת מהמציאות.

סתם שאלה, הרבה אנשים מהבינתחומי מזכירים את העובדה שרובינשטיין, ברק וחשין מנויים על הסגל שם. אני הבנתי שהם מלמדים רק מידי פעם קורסים קטנים לתואר שני. כמה מזה נכון? אשמח אם תוכלי לספר כמה קורסים יצא לך אישית ללמוד עם אותם "סלבס".

 

[מיצי הלוויתן]

אגב, לגבי אותם סלבס

אני חושב שיש בזה משהו מאוד מוטה מראש שאהרן ברק מעביר קורסים.
הרי הוא פאר המוסד וחלק מהסלוגן לשיווק הפקולטה בבינתחומי. מעניין אותי כמה המוסד, על שאר הסגל שלו, מעביר ביקורת על פסיקותיו השנויות במחלוקת.
מאוד מאיר עיניים לשמוע ביקורת על למשל איך אהרון ברק עיוות את דיני המיסים בישראל (לא נכנס לשאלה נכון או לא נכון) במסגרת מבוא לדיני מיסים באונ' חיפה - אני תוהה אם אותו חופש אקדמי לבקר קיים במוסד שמארח על בסיס קבוע את אלה ששלטו בכיפה זה לא מכבר.