אנא ממך...
השימוש בדברי לצרכיך אינה במקום. נכון שכתבתי כי הייתי מוותרת על חלק מסימני השאלה, אבל הדרך מכאן ועד לסדרת תכונות האופי המאוד לא מוצדקות שאתה מייחס לזאב סנסיי, הדרך מאוד ארוכה. הוא הביע עמדה שהיא מאוד מובנת למי שגדל על ברכי המסורתיות, ולא מקובלת, וגם לא מובנת, למי שעוסק בא"ל לפי אמות מידה מודרניות (ראה שרשור נפרד). אין מקום להעביר את הדיון לאישיות של איש. הדיון הוא על גישה, שהפכה להיות נפוצה, של הקמת שיטות חדשות ודירוג עצמי. זה נוגע לכולנו. התופעה הזו מעוררת תחושות אי נוחות אצל רוב מי שהתחנך בבי"ס מסורתי. מאוד אעריך זאת אם תנטוש את הדרך של ניתוח אישיות המשתתפים, ותתיחס לשאלה העקרונית של הדיון. ואגב זאב סנסיי, הוא שהה ביפן מספיק ולמד מספיק כדי שאעריך את מה שהוא מספר. וזאת למרות, שברור גם לי שגם החברה היפנית עוברת תהפוכות, וגם שם השתנו דברים. לא אתפלא אם גם הם מתמודדים עם אותם הקונפליקטים בין עבר להווה, ומה שבאמצע.