פרפר בחלומות
New member
אתן מדהימות
פעם ראשונה שלי פה.אגב. איבדתי את אמי לפני כמעט חצי שנה ומאז זה בכי לא פוסק ודיכאון שלא עובר. אני לא מצליחה להתגבר ולמרות שאני יודעת שזו תקופה שתעבור( לצערי כבר איבדתי אח) אני לא מסוגלת לראות את העתיד . לא מסוגלת לדמיין אותו בלעדיה. הכאב הוא מוחשי ומורגש כל יום. במיוחד בסופי שבוע. ואז אני נכנסת לפה. ואני רואה אתכן. חזקות וחכמות לקחת את החיים ולהמשיך אותם כי אין ברירה. ואני , אני מסתובבת בבית ומטפסת על הקירות. מדמיינת מה היתה אומרת על כל סיטואציה. איך היתה מגיבה ומה היתה מייעצת. מתגעגעת לקול שלה לידיים העדינות שלה לדאגה שלה .מתגעגעת אליה כ"כ ולא מצליחה להתגבר על המחשבה שלא אראה אותה יותר. מבחוץ הכל יפה ומלוטש אבל בפנים השבר גדול. ואני כבר לא יודעת מה לעשות.
פעם ראשונה שלי פה.אגב. איבדתי את אמי לפני כמעט חצי שנה ומאז זה בכי לא פוסק ודיכאון שלא עובר. אני לא מצליחה להתגבר ולמרות שאני יודעת שזו תקופה שתעבור( לצערי כבר איבדתי אח) אני לא מסוגלת לראות את העתיד . לא מסוגלת לדמיין אותו בלעדיה. הכאב הוא מוחשי ומורגש כל יום. במיוחד בסופי שבוע. ואז אני נכנסת לפה. ואני רואה אתכן. חזקות וחכמות לקחת את החיים ולהמשיך אותם כי אין ברירה. ואני , אני מסתובבת בבית ומטפסת על הקירות. מדמיינת מה היתה אומרת על כל סיטואציה. איך היתה מגיבה ומה היתה מייעצת. מתגעגעת לקול שלה לידיים העדינות שלה לדאגה שלה .מתגעגעת אליה כ"כ ולא מצליחה להתגבר על המחשבה שלא אראה אותה יותר. מבחוץ הכל יפה ומלוטש אבל בפנים השבר גדול. ואני כבר לא יודעת מה לעשות.