נשבעת לך שזה לא מפתיע אותי
איכשהו אחרי כל השנים האלה, יש לי תחושה שהוא לא רואה אותך ממטר. הוא כל כך שקוע בשנאה היוקדת שלו, בתחושה שדפקו אותו וקיפחו אותו, שהוא אינו מסוגל להתייחס אלייך כמי שאת - אם בתו היחידה, שתהיה קשורה אליו בשל כך עד יום מותו (או מותך). אני לא בטוחה שתמיד היה כזה, כי אני משערת שלא תמיד שנא אותך. אבל הוא כזה כבר כמה שנים טובות. בפעם הבאה, תתקשרי למי שאת יכולה לסמוך עליהם, גם אם הם רחוקים יותר. בינתיים, אם את צריכה הסעות, את יודעת איפה אנחנו (כדאי לך, יש לנו מכוניות ממוזגות).