דיעה אישית וסיפור מצחיק...
אקדים ואומר שאני לא אוהבת שעירות יתר. קצת שיער על החזה, בשביל הרושם, גם לא יותר מדי, וגב חלק... כך אני אוהבת את הגברים שלי. אני מורידה שיער, אבל לא מגלחת לגמרי, כולל השפתיים, אלא משאירה פלומה קטנה. מדוע? או, כאן מגיע הסיפור. כשהייתי נשואה עדיין, האיש ביקש והתחנן שאגלח... ואני בשלי: לא מגלחת כי זה מגרד נורא כשזה צומח... אבל הוא המשיך לבקש ולהתחנן, עד שיום אחד עשיתי לו הפתעה לכבוד יום ההולדת וגילחתי לגמרי. הוא התלהב מאד והיה סקס חגיגי ותשוקתי מאד, אך כשוך החגיגות התבררה לי עובדה מעציבה: שיער הערווה ממלא תפקיד חשוב מאד בחיי האישה הבוגרת, אפילו אם היא אינה מודעת לכך. זה התברר לי תוך כדי השתנה שגרתית. התיישבתי על האסלה והחילותי להגיר מימי מטה, כשלפתע התברר לי, לזוועתי, שאני מרססת את כל הסביבה... פשוט, בלי השיער שכיוון את הזרם למטה, הוא התחיל להתפרע, כמו צינור גינה שנשמט, להמטיר לכל הכיוונים... לקח לי שעה לנקות את האמבטיה אחר כך... ומאז אני לא מגלחת לגמרי.