"אתם שריד ארכיאולוגי"
שיטפון - מאת יגאל סרנה (עמוד 50 - 51) ..."למרות כל חומרי הבערה, הם נשארו יחד. הם לא הלכו לגישור ולפישור, לבית הדין הרבני או לעורכי דין, כמו שעשו רבים מחבריהם, לפעמים נראה שכל העיר נמצאת בתהליכי פירוק. אולי כי האדמה רעדה, אולי כי אנשים עלו באש באוטובוסים. הארץ היתה כמו אוניית אוקיינוסים שוקעת, שנוסעיה מחליקים על הסיפון של סירות ההצלה שנהפך למדרון חלקלק. מנסים להציל את ילדיהם, את נפשם, אולי נראה לו שכולם נפרדים, כי הוא עצמו הגיע לגיל שבו נפרדים. היו לו מכרים שהסתובבו בבגדים מרובבי סיד, כי שיפצו בעצמם דירה חדשה. אחרים נסעו ל"איקאה" למצוא ריהוט לחייהם הנפרדים. גברים עברו לדירות קטנות נשים נשארו עם הלדים. היו שנדדו בין עורכי דין למטפלים זוגיים, אחרים הלכו למטפלים סיינטולוגים, לחוגי דאנס תֵרפי, מגשרים תקיפים ניסו לפוגג מריבות על ספריות הבתים, שפירוקן התגלה כסלע המחלוקת העיקרי לאחר הילדים.. מי שלא התגרשו ניהלו רומאנים חשאיים למחצה. אלה שהיו להם נישואים טובים, גם הרומאנים שלהם היו טובים. ואלו שחיו רע עם בני זוגם, גם הרומאנים שלהם היו אומללים. המטפל הזוגי שלהם , שעזב את אשתו בגיל חמישים ותשע והלך לחיות בדירת קרקע עם אישה צעירה, דיבר תמיד על קץ עידן הנישואים. "כשהכל מתפורר מסביב" אמר, כשאין יותר קרקע בטוחה, גם הקיום הבורגני נסדק. כמו ברעידת אדמה" מעניין מה יצמח יום אחד במקום המשפחה, היא תהתה. כבר צמח, אמר המטפל,: חד הוריות עם ילדי מבחנה, זוגות של לסביות שמאמצות ילדים מאוקראינה, אימהות פונדקאיות, נישואים פתוחים, זוגיות של שתי דירות, המון רווקים, ילדים שנשארים בבית של אמא. תביטו סביב. תל אביב היא מעבדה של כל ניסוי אפשרי. אתם שריד ארכיאולוי של המשפחה הישנה". (עמוד 54) הבלש אמר לו : "אבל יש הבדל בין נשים לגברים. הגברים שוכבים עם נשותיהם אחרי ההתעלסות עם אהובתם. נשים לא שוכבות עם בעליהן אחרי המאהב שלהן".
שיטפון - מאת יגאל סרנה (עמוד 50 - 51) ..."למרות כל חומרי הבערה, הם נשארו יחד. הם לא הלכו לגישור ולפישור, לבית הדין הרבני או לעורכי דין, כמו שעשו רבים מחבריהם, לפעמים נראה שכל העיר נמצאת בתהליכי פירוק. אולי כי האדמה רעדה, אולי כי אנשים עלו באש באוטובוסים. הארץ היתה כמו אוניית אוקיינוסים שוקעת, שנוסעיה מחליקים על הסיפון של סירות ההצלה שנהפך למדרון חלקלק. מנסים להציל את ילדיהם, את נפשם, אולי נראה לו שכולם נפרדים, כי הוא עצמו הגיע לגיל שבו נפרדים. היו לו מכרים שהסתובבו בבגדים מרובבי סיד, כי שיפצו בעצמם דירה חדשה. אחרים נסעו ל"איקאה" למצוא ריהוט לחייהם הנפרדים. גברים עברו לדירות קטנות נשים נשארו עם הלדים. היו שנדדו בין עורכי דין למטפלים זוגיים, אחרים הלכו למטפלים סיינטולוגים, לחוגי דאנס תֵרפי, מגשרים תקיפים ניסו לפוגג מריבות על ספריות הבתים, שפירוקן התגלה כסלע המחלוקת העיקרי לאחר הילדים.. מי שלא התגרשו ניהלו רומאנים חשאיים למחצה. אלה שהיו להם נישואים טובים, גם הרומאנים שלהם היו טובים. ואלו שחיו רע עם בני זוגם, גם הרומאנים שלהם היו אומללים. המטפל הזוגי שלהם , שעזב את אשתו בגיל חמישים ותשע והלך לחיות בדירת קרקע עם אישה צעירה, דיבר תמיד על קץ עידן הנישואים. "כשהכל מתפורר מסביב" אמר, כשאין יותר קרקע בטוחה, גם הקיום הבורגני נסדק. כמו ברעידת אדמה" מעניין מה יצמח יום אחד במקום המשפחה, היא תהתה. כבר צמח, אמר המטפל,: חד הוריות עם ילדי מבחנה, זוגות של לסביות שמאמצות ילדים מאוקראינה, אימהות פונדקאיות, נישואים פתוחים, זוגיות של שתי דירות, המון רווקים, ילדים שנשארים בבית של אמא. תביטו סביב. תל אביב היא מעבדה של כל ניסוי אפשרי. אתם שריד ארכיאולוי של המשפחה הישנה". (עמוד 54) הבלש אמר לו : "אבל יש הבדל בין נשים לגברים. הגברים שוכבים עם נשותיהם אחרי ההתעלסות עם אהובתם. נשים לא שוכבות עם בעליהן אחרי המאהב שלהן".
