מדד הצלחה
נראה שמה שמטריד אותך זה מדוע אדם שמצליח ומקובל במקום העבודה אינו מצליח בתחום הרומנטי, ביצירת קשר טוב עם בני/בנות המין השני.
כנראה שהמוח שלנו משחרר הורמונים או אנדרופינים שונים המחזקים את הביטחון שלנו והכרת הערך העצמית כאשר נאחנו עוסקים בדבר שמוכר לנו, אנחנו מנוסים בו ויש לנו עליו קבלות של הצלחה, כלומר אנחנו נמצאים בתוך שדה משחק מוכר וידוע שבו מקדם ההפתעה הוא מינימלי עד אפסי.
לא כך בתחום היחסים בין המינים, שם פועלים כנראה הורמונים שונים לגמרי. אצל בעלי חיים וחרקים הם נקראים פרומונים, הורמוני המשיכה המינית, ואצלם הם פועלים באופן אינסטנקטיבי, כלומר, בעזרת התנייה קבועה שלא דורשת חשיבה שכלתנית.
אבל מה לעשות, מותר האדם מן הבהמה ותהליך החיזור שלנו הוא שונה, מבוסס על החלטות הגיוניות שכלתניות, במקרים רבים מאד מתוכנן; ובנוסף למורכבות התהליך נכנסות לתמונה כמו תכונות שונות שמוטמעות בנו כמו ביישנות, חוסר סיטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך בחברה. המוח, במקום לעסוק בעיקר, החיזור, מתחיל לטחון שאלות מכשילות כמו: אני אמצא חן בעיניה? ומה אם היא תדחה אותי? ומה אם אני לא לבוש מספיק יפה ולא לפי טעמה? ועל מה אני בכלל אדבר אתה? ואני בכלל מתבייש בחברת אנשים...לפתע כל הביטחון שאנחנו חשים בשדה המוכר והידוע של מקום העבודה, גם כאשר הוא מוצף בנשים, נעלם כלא היה ואנחנו מוצאים את עצמנו במגרש משחקים אחר, חוקים אחרים, שפת גוף אחרת, שפה אחרת.
אז מה עושים? מתיאשים? ממש לא, מתאמנים, מנסים שוב ושוב, לומדים את השפה, את שפת הגוף, את הדרך הנכונה כדי לגשת אל בני המין השני מחוץ למקום העבודה, מבינים שבמקום שבו אני היום חלש אני יכול להיות מחר מעולה בתנאי שאני אלמד, אשפר את הביטחון העצמי ואחזק את הדימוי העצמי.
זאת כנראה רוב התורה על רגל אחת, ואידך זיל גמור, ובהצלחה.