אתה הוא נקמתי...

מיכלוש7

New member
כן אני מבנ"ע../images/Emo47.gif ו../images/Emo26.gif

יואו!!!
אז אולי זאת באמת אותה דבורה!! איך היא נראית
(חבל שאין לי סורק...
)
 

טיפקסית

New member
ליאורצ'וק זה מקסים ונוגע ומרגש

תמשיך לכתוב ויש לי אותך באייסיקיו אז דבר איתי
 

AKA1

New member
ו=ו=א=ו=ו

זה היה מדהים!!! רק לא הבנתי את השורות האחרונות "וכשכולם יצאו, היא התקרבה אלי, התכופפה, ולחשה לי "בן, זוהי נקמתי...את כל משפחתי איבדתי במשרפות אלו ממש..ואתה, אתה הוא נקמתי..."
 

Juramento

New member
תודה רבה, אני אסביר...

קודם כל, לא קוראים לי בן...חח הדלקתי את נר הנשמה בתוך המשרפה הישנה של מיידנק(זה חדר עם משרפה גדולה בודדת ולידו חלקי חילוף למשרפה) וקראתי תפילת "אל מלא רחמים"...וחשבתי שאני לבד עם חבר שלי, ושהגיע העת לומר "אמן", שמעתי שכל הקבוצה שלי אמרה איתי אמן...לא שמעתי שהם התקרבו, כי הייתי במן אופוריה..במן עולם משל עצמי...ואז בהדרגה כולם יצאו, ונשארתי כורע על 2, נשען על האדמה המקוללת הזו, ואשת העדות התכופפה אלי ולחשה לי "בן(מלשון בני), זוהי נקמתי...את כל משפחתי איבדתי במשרפות אלו ממש, ואתה אתה הוא נקמתי..." את המשפט הזה אני לא יכול לפרט ואין זה ממקומי להסבירו...
 
וואו בן זה מדהים

אני אישית חזרתי מפולין לפני כמעט חודשיים הייתי משלחת 255 איזה אתה?? כמוך כמוני גם לי החוויה הכי מדהימה הייתה במידאנק שם המנהל של המשלחת שלנו בא עם שתי אצבעות והזיז את המסילה עליה הניחו את הגופות. הייתה זו חריקה נוראית פתאום כל הזכרונות חזרו אלי כל מה שסיפרו לנו הרגשתי שם במלוא העוצמה ובכיתי כמוך בכיתי לא על המשפחה שלי כי שלי נרצחה האוושויץ בירקנאו המקולל אלא בכיתי על עם ישראל על כל הקורבנות שנרצחו שם...... מקווה שכל מי שיקרא את ההודעה שלך יסע לפולין וירגיש מה זה נקמה. הנקמה האמיתי היא לסוע לפולין ולהעביר את הסיפורים ששמעתם שם לאלו שבארץ כי רק ככה דבר זה לא ישכח ולא יסלח.....
 

Juramento

New member
תודה,

אין לי מושג מה מספר המשלחת שלנו... אתם יודעים משהו, ואני אומר את זה מהסתכלות על השכבה שלנו או לפחות אלו שיצאו למסע - אפילו האנשים הרדודים ביותר שהיו אצלנו(ותסמכו עלי היו כאלה) כל כך התרגשו, כל כך הבינו...כל כך התבגרו...
 

ס א ט י ן

New member
ואוו...ריגשת אותי...

גם אני עברתי את המסע לפולין. לפני שנה. כשתיארת עכשיו את המקום, את החוויות....פתאום הגיעו אליי תמונות. המון המון תמונות. זכרונות. כאילו חוויתי את זה שוב, מההתחלה. קראתי את מה שכתבת והתחלתי לבכות...המחנק הזה שהרגשתי אז, שעמדתי בחדר עם המיטת ניתוח, או כשעמדתי בחדר עם המשרפות והרגשתי שמישהו קורע את הלב שלי ממני...או אולי את הנשמה?...פתאום יכולתי להרגיש את הכל שוב. המסע הזה שינה גם אותי. וזה מסע שלא נשכח לעולם... כשחזרתי הביתה אז, לפני שנה, סבתא שלי (שהיתה בשואה, בפולין) נגשה אליי ואמרה לי את אותו הדבר- "את הנקמה שלי". כן. אנחנו הנקמה. אנחנו התקווה. כשהלכנו עם הדגל מונף גבוה במחנות ההשמדה ובגטאות- זו בהחלט נקמה ראויה. הם ניסו להשמיד אותנו- והינה- אנחנו עדיין כאן, כבר דור 3, הנכדים שלהם. הילדים שלהם. אנחנו הלכנו שם, על האדמה המקוללת הזאת שאז, הרגשתי כל כך לא נוח לצעוד עליה, ומצד שני- גאווה. ואיזו גאווה... אנחנו שרדנו, וחזרנו לשם כדי לזכור, לזכוד לעד... כן. אנחנו הנקמה שלהם. אין ספק...
 

tamisc

New member
שלום לכולם ויום טוב

שלום לכולם. אני תמי ואני בת 30 ואני הייתי במסע למזרח אירופה לפני 10 שנים בדיוק כשהייתי בכיתה י"ב מייד אחרי מלחמת המפרץ הראשונה. גם לי היו המון חששות ופחדים, אבל זה היה חשוב לי כי סבא וסבתא שלי הם ניצולי שואה. סבא שלי הסכים שאסע (אחרי שכנועים רבים) אבל סבתא שלי הייתה פשוט היסטרית...היא הייתה בטוחה שאני לא אחזור ושיגעה את אבא שלי במשך כל זמן שהותי בחו"ל. מה שרציתי לומר זה שאני כן כתבתי יומן מסע, ועד עכשיו לפעמים יוצא לי לעיין בו ואני עדיין לא כ"כ בטוחה שמי שכתב אותו זו אני..... אני שמח לשלוח אותו למי שרוצה לקרוא אותו...(זה קובץ WORD בגודל 120KB שזה בערך 10-12 עמודים). דרך אגב, אני טסה מחר בערב לניו יורק לשבועיים אבל אני אכנס לפורום ואשמח לשלוח אחרי שאחזור... אז יום טוב לכולם ו.....אל שתכחו !!!!! תמי
 

Pukipsey007

New member
../images/Emo24.gif ברוכה הבאה תמי ../images/Emo13.gif ../images/Emo140.gif

כשתחזרי, אשמח באם תיצרי עמי קשר במסרים, אפשר להעלות את הקובץ שלך לטאגליינס אם תרצי
. ותהני בניו יורק!! רוני
 

דנוש11

New member
../images/Emo57.gif../images/Emo104.gifשלום לכולם

טוב את המסע שלי לפולין אני בחיים לא אשכח היום אני בצבא וזה היה לפני שלוש שנים זה מדהים כל פעם כשאני קוראת על פולין הכול חוזר אליי ובמיוחד השיר של שרית חדד שרשמת , זה השיר שלווה אותנו לאורך כל המסע ,לפני המסע אחי צרב לי דיסק וביקשתי ממנו בכל לשון של בקשה שיצרוב לי את השיר שמע ישראל , לא יודעת למה אולי בגלל שאני ציונית ורציתי לשמוע שירים עצובים בעברית אבל בכל מקרה אחרי מיידנאק שהיה הטקס הכי כואב והכי קשה שהיה לי אי פעם ,כולם בלי יוצא מן הכלל בכו בכי קורע לב ,זה מחזה שאי אפשר לתארו במילים רק מי שהיה שם וראה את המחזה הנוראי הזה יכול להבין בכל מקרה אחרי מיידנאק נכנסנו לאוטובוס והדבר הראשון שעלה לי בראש זה להוציא את הדיסקמן ופשוט לשמוע את השיר של שרית חדד ואכן כך היה ופשוט נישברתי לחלוטין אחרי שאנחנו המשלחת המדהימה שלנו עומדת מול 7 טון אפר כמו שמישהו פה תיאר את זה 7 טון אפר טחון של בני אדם זה נוראי והרוח מעיפה עלייך את האפר הזה שזה אפר של בני אדם מה נישאר לי לעשות פשוט להיות גאה בכך שאני יהודיה ועומדת ושרה את ההמנון מול הר האפר ומראה לרוצחים ימח שימם וזיכרם שאנחנו לא שכחנו ואנחנו גאים ביהדותינו והם לא ישתיקו אותנו לעולם!!!
ורק שתדעו שאחרי שחזרתי לארץ המובטחת והמדהימה שלנו הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו ואכן הלכתי והקלטתי את השיר של שרית חדד וזה נתן לי הרבה, מן סגירת מעגל כזו שגם סוף סוף הסכמתי לשיר שזה הדבר האהוב עליי ועוד את השיר הזה -שיר המסע שלנו
אז זהו אנשים עזרתם לי בזכות הפורום הזה להיזכר תודה ... דנה היהודיה הגאה
 
מכירה את ההרגשה

קודם כול רציתי להגיד לך שמה שרשמת ריגש אותי מאוד אמת שגם אני יצאתי למספע לפני שנתיים בערך אני גם ראיתי את כול הזועות האלה אני מבינה מה רגשת לנו במסע לא היתה ניצלת שואה זה נורא חבל אבל מה שבעצם רצתי להגיד זה שהרגעים שגרמו לי משבר זה היה לראות את הבגדים של התינוקת כאב לי לדעת שהם עוד לא התחילו לחיות וכבר מתו בעוול אהיותם יהודים גם לי קשה למעמוד מול הר האפר לעקל שזה אפר של אנשים שנרצחו לאכזריות איומה אני לא זוכרת את השולחן שדברת עליו לנו סיפורו שהיו מסמנים גופות שהיו חשודים אבל אני לא זוכרת איך בדיוק הוצאי את זהב משם אם אני לא טועה זה היה על ידי המסת הגופה אבל אני לא בטוחה הזה בכול מקרה את רציתי שתדע זה מסע חזק משפע על דעות לך האחר כך וכול הכבוד לך שהצלחת לתחבר כך לרגשות שלך אני מקוה שתצליח לשכנע עוד נערים ונערות לא יצאו למסע לצאת. ממני דולפינה מתוקה
 
למעלה