אתגר 30 יום: יום 16

[pennylane11]

המון פעמים!

הם כל הזמן מחקים את המבטא שלהם ומדברים על זה...

 

[Miss Lavet]

מבטא מוזר ומאולץ לא בריטי

מוץ מזה מבטא בריטי הרבה יותר טוב מאמריקאי

 

[N o R i K o]

לא כתוב

אבל קטניס אומרת שיש להם מבטא נורא מאולץ כזה, ושבסוף כל מילה הם עולים להברה גבוהה יותר. מה שמאולץ במבטא בריטי זה שזו השפה התקנית, זה כמו שתגידי עכשיו גלידה במלרע במקום במלעל- מי מדבר ככה? ובריטים באמת עולים בהברה האחרונה שלהם- ווד יו לייק א קאפ אוב טייייייייהי?

זה היה די ברור לי מהספר, ואז גם בסרטים זה היה ככה אז הנחתי שהסקתי נכון

 

[Miss Lavet]

בטריילרים?

טוב... מזמן לא ראיתי את הטריילרים... זה לא קצת מוציא את הבריטים רע ונותן לסופרת איזשהו סוג של גזענות/סטריאוטים? אין שום מבטא מאולץ בבריטי *סנוב* אני מכירה אנשים עם מבטא צפוני בריטי (לכל אזור באנגליה יש מבטא אחר, אני רצינית

) וסבתא עם מבטא בריטי כבר כשהיא מדברת אנגלית (הבריטים קוראים למבטא הזה "סנובי") ולא היה בז משהו מאולץ... הזכרתי פעם שאני חובבת בריטים?

 

[N o R i K o]

גם אני מתה על בריטים

ולי עצמי יש מבטא דרום-אפריקאי שדומה בהרבה למבטא הבריטי:

עד היום ידיד שלי יורד עליי שבמקום לומר "לא יכולה" אני אומרת כוס...

אבל אמריקאים תמיד יורדים על המבטא הבריטי שהוא מאולץ ומגוחך. כי הוא פשוט נחשב כזה...

ואיך את לא זוכרת את ה"וולקאם וולקאם!" הבריטי להחריד של אפי?

 

[Miss Lavet]

עכשיו ניזכרתי

כמו שכתבתי בתגובה אחרת לזה (או פה) לסבתא שלי יש מבטא יותר כבד

אני לא יודעת איך להגדיר את המבטא שלי... הוא מאין ישראלי-בריטי-עם נגיעות אמריקאיות... בגלל בני הדודים שלי שמתקנים את המילים שלי כל הזמן אז הוא הופך להיות מבטא בריטי צפוני לכל המשפחה שלי יש מבטא בריטי (הכוונה הצד של אמא שלי), רק לאדם אחד שם יש אמריקאי. מבטא דרום אפריקאי הוא מצחיק, לאחד מאנשי הקבלה בבית האבות של סבא שלי יש מבטא כזה

 

[E l S i]

"האם לפיטה יש אישיות?" אחלה שאלה

 

[N o R i K o]

My best

 

[Miss Lavet]

נראה לי לשני ובטוח לשלישי

הסיפור של ג'ואנה, מ זאת אומרת שלא נותר לה מי לאהוב! מה בדיוק קרה לה!

 

[חיפושית מחפשת]

שאלה

MJ

הרבה ספויילרים בתגובה (אל תהרסו לעצמכם את הספר).............. אז השאלה היא: בסוף עשו את המשחקים של ילדי הקפיטול? כלומר, לא נראה לי שחזרו אל הנושא הזה בסוף הספר ועם התחלפות המשטר האכזרי של קוין אולי ויתרו על זה.... אז האם זה היה, ואם כן אז איך זה השפיע על האוכלוסיה. השאלה הזאת די הציקה לי, בגלל שהבחירה של קטניס לעשות את המשחקים הייתה אולי הדבר שהכי הפתיע אותי בכל הספרים. אבל בדיעבד, אני מבינה את הבחירה הזאת, בגלל שבכל החלק האחרון של הספר, קולינס ניסתה להראות את ההדרדרות של קטניס בגלל המלחמה. הבנתי את זה בחלק שבו היא הורגת אזרחית של הקפיטול רק כי היא עומדת שם. אני חושבת שהרצח הזה נועד בשביל להראות מה קרה לקטניס, כי הקטניס שהתנדבה במקום אחותה באסיף בחיים לא הייתה חושבת לעשות דבר כזה. אז גם המשחקים בסוף היו לדעתי דרך להראות כמה המשחקי הרעב והמלחמה הרסו את קטניס, ושבעצם במלחמה כזאת אין מנצחים. כולם מתים או משתגעים או הופכים לאומללים דיכאוניים או הכל ביחד. אז למרות שהכי הגיוני זה שקטניס תשתגעה בסוף, זה עדיין עצוב וקיויתי שיוותרו על המשחקים האחרונים בכל זאת.

 

[Billy Shirs]

נמ...

MJ

לא נראה לי שבאמת יהיו. גם בגלל פיילור שאמורה להיות התגלמות הטוב או משהו כזה, וגם כי אני לא חושבת שקטניס באמת רצתה את זה. יש רמזים נורא נורא דקים בספר שקטניס אומרת את זה רק כדי להסיח את דעתה של קוין לפני ההתנקשות, כדי שהיא תחשוב שהן באותו הצד. אני לא יודעת אם זה נכון או לא, אבל לדעתי קטניס שינתה את דעתה בסוף. לא אמרו על זה שום דבר אז... אע.

 

[N o R i K o]

לאלא, מה פתאום

הבנת קצת לא נכון, אני אסביר- כשקטניס נפרדת מגייל והוא מביא לה את הקשת כדי להרוג איתה את סנואו, היא מבינה שיש מצב שבאמת הפצצות שלו הרגו את פרים, אבל היא גם מבינה מהמילים שלו שהוא לא האחד האשם. שקוין לקחה ממנו את הפצצות האלו. אחר כך, כשקוין מתכננת את המשחקים לילדי הקפיטול, קטניס מבינה סופית שבכך שקוין הרגה את הילדים וביניהם פרים, ושגם אין לה בושה להציע משחקים נוספים לילדי הקפיטול, היא נוראית לא פחות מסנואו. היא מבינה שקוין היא לא הצד של הטובים, ושהיא לא הפתרון שפאנם מחפשת. קוין שואלת את קטניס מה דעתה על המשחקים והיא מסתכלת על היימיץ', ואומרת "אני מסכימה עבור פרים." בכך היא אומרת שהיא מבינה שפרים מתה באשמת קוין והיא מצפה שהיימיץ' יבין אותה. היימיץ' מבין אותה ואומר שגם הוא מסכים. כשבפועל היא צריכה לרצוח את סנואו היא בוחרת לרצוח את קוין ולשים סוף למשטר הנורא שהיא באה לתת לפאנם במקום הקפיטול. קטניס שלנו, על אף שנמחק לה המוח, לא נעשתה אכזרית עד כדי כך שהיא תכניס ילדים למשחקי הרעב. כמובן שהכל נתון לפרשנות ויש שיאמרו לך שמה שאמרתי עכשיו הוא שטות מוחלטת, אבל זה בהחלט מה שאני הבנתי מהקריאה של החלק הזה, וזה החלק היחיד שאהבתי בסוף.

 

[חיפושית מחפשת]

MJ

פרשנות מעניינת. זה נשמע ממש הגיוני. קטניס באמת לא עד כדי כך אכזרית, למרות שכמו שאמרתי בקשר לאותה אישה בקפיטול, הדמות של קטניס באמת נהרסה. אבל אני מאד אוהבת את הפרשנות הזאת (זה מסוג הדברים שהייתי רוצה לשאול את קולינס).

דרך אגב, הבנתי שהרבה אנשים בפורום לא אוהבים את הסוף, ורציתי להגיד גם את דעתי: אז אני גם לא בטוחה שאני אוהבת את כל הסוף, אבל לדעתי זאת בחירה של קולינס לגיד לנו את האמת. כלומר, למרות שמאד איכזב אותי לדעת איך הקשר של גייל וקטניס נגמר בלי שייסגרו מעגל, האמת היא שגייל היה שבור לב מאהבת נעוריו שהיא כבר לא מי שהייתה פעם, ומי שנשארה לא בחרה בו. וגם מאד איכזב אותי שאמא של קטניס עזבה אותה, אבל זה גם האמת כי גם כשאבא שלי מת אז היא עזבה, רק שהפעם יש לה מקום פיזי לברוח אליו. (אולי כמו פעם קודמת, היא גם תחזור). אז חוץ מהאחרית דבר שאני ממש לא מבינה (ילדים? קטניס? אם קולינס בחרה ללכת עם האמת, מה קורה לה בסוף???) הסוף פשוט הגיוני. אני לא יוודעת אם אני אוהבת את זה כי זה בכל זאת עצוב.....

 

[N o R i K o]

זהו שבעיני הוא ממש לא

אני לא מוצאת הגיון בכך שקטניס, כלומר, הקטניס שהיא הייתה במשך 2 ספרים וחצי, פשוט תתנוון ותעמוד במקום. קטניס מאוד אימפולסיבית הרבה פעמים, היא לא מהאנשים שיושבים ומהרהרים וממררים על מר גורלם. כשפרים נבחרה לאסיף היא לא חשבה על ההשלכות, הדבר הראשון שהיא קפצה וחשבה עליו זה שהיא מתנדבת. כשהיא ופיטה נכנסים שוב למשחקים היא גם לא חושבת יותר מדי, היא ישר מגיעה למסקנה שהיא צריכה להציל אותו, ואחר כך כשבמשחקים עצמם הוא מוכיח לה למה היא טועה היא אומרת שהיא מנשקת אותו כדי שלא יצליח לשכנע אותה. היא אדם ששם את החשובים לו מעליו. אני לא מאמינה לקטניס שנטשה את אמא שלה במקום מסוים. גם אם אמא של קטניס לא ידעה להתמודד עם זה אני כן רואה את קטניס הולכת לאמא שלה, כי באיזשהו מקום אנחנו יודעים שקטניס מאוד מאוד אוהבת אותה ומאוד כמהה לחום שלה. זה למה היא התקרבה לפיטה במשחקים, החום שלו הזכיר לה אהבה ללא תנאים שהיא מזמן לא קיבלה מההורים שלה והיא ממש הייתה זקוקה לה. לגבי קטניס וגייל- זה לא שהיא לא בחרה בו. הוא גם לא היה מאוכזב מכך שהיא לא בחרה בו, זה ממש לא זה. הוא היה מאוכזב מעצמו. הוא חשב שהוא לא ראוי לה כשהיא מטילה עליו את האשמה במוות של אחותה. הוא אומר לה- הדבר שהייתי הכי טוב בו זה להגן על המשפחה שלך ונכשלתי בזה. הוא בוחר ללכת ממנה, קטניס לא בוחרת כלום. היא נתקעת עם פיטה בסוף כי היא מתנוונת אז היא לא יכולה לקום ולחשוב על מה שהיא רוצה, אבל אנחנו רואים מהמחשבות שלה, כשהיא שואלת את סיי עליו, כשהיא הולכת לסלע שלהם ביער ומרגישה לבד, שהיא בעצם נורא מתגעגעת אליו ונורא חסר לה. קולינס אולי מנסה להכניס לנו את המשפט השקרי הזה "אני חושבת עליו ומרגישה הקלה" אבל קולינס אוהבת "להאכיל בכפית" ולצפות שנקבל את זה, אני קראתי את המשפט הזה וחשבתי "פחחחח." זה כמו שהיא אומרת לנו אחר כך "הבנתי שגייל זה רוע ופיטה זה טוב ואני צריכה להיות עם הטוב. אז סוף טוב הכל טוב!" נו באמת קולינס ~_~ כשקטניס מבינה שהיא אוהבת את גייל היא אומרת "גייל שלי ואני שלו ושום דבר אחר לא יעלה על הדעת". כשהיא כביכול מבינה ברגע הזה שהיא אוהבת את פיטה, היא מציינת את גייל. אבל אם היא באמת הייתה אוהבת את פיטה... שום דבר אחר לא היה עולה על הדעת.

הקטניס שאני מכירה היא הזו שישר אחרי שהיא רצחה את קוין ניסתה לברוח וצרחה לגייל שיבוא לעזור לה. גייל לא בא כי הוא בוחר לתת לה להתמודד עם זה לבד. אבל במקום להחליט להתמודד עם זה לבד היא פשוט בוחרת לשבת ולבהות בקיר וזה ממש לא-קטניסי מצידה. ועזבי שניה את כל מערכות היחסים הקלוקלות האלה... מה עם כל השאר? מה באמת קרה לגייל? ולאמא של קטניס? מה קרה לפאנם מבחינה פוליטית? מה קרה לג'והאנה, לביטי, לכל שאר השורדים? קולינס פשוט מעיפה את כל הדמויות שלה לעזאזל כדי לומר לנו שפיטה וקטניס מאושרים ביחד בסוף בעולם מלא נצנצים. אני לא מצאתי בזה כל הגיון. אוי אני כל כך שונאת את הסוף הזה, כל פעם מחדש שאני כותבת עליו אני נכנסת לתסכול

 

[חיפושית מחפשת]

בחלק אני מסכימה איתך

כמו למשל שהאחרית דבר ממש לא הגיונית (כל הקשר של פיטה עם קטניס), ושלמה באמת לא סיפרו לנו מה קורה עם שאר הדמיות. אבל בכל זאת, אני חושבת שזה הגיוני שגייל עזב כי לא משנה ממה הוא היה מאוכזב, הוא בכל זאת לא יכל להיות יותר עם קטניס באותו מקום. מצד שני, כשאני חושבת על זה אני באמת לא מבינה למה היא ויתרה עליו. (גם בחלק של אמא של קטניס זה בכל זאת נראה לי הגיוני, כמו בסיפור עם אבא שלה) אני גם חושבת שקטניס היא ממש לא קטניסית בסוף הספר, אבל מצד שני נראה לי שזאת בדיוק הייתה המטרה, להראות כמה היא השתנתה. בכל מקרה, אני מצטערת שגרמתי לך לתסכול....

 

[N o R i K o]

שמעי,

גייל בחיים לא יוותר על קטניס. אני ממש לא מסכימה לגבי זה שהם לא יכולים להיות יחד. להפך, אני חושבת שגייל וקטניס נמצאים באותו מצב בסוף. שניהם ניסו להציל את פאנם ומצאו את עצמם בסוף עם מלא דם על הידיים. קטניס אשמה במיתות של פיניק, בוגס ופרים, בפיצוץ של כל מחוז 12. גייל אשם במיתות של אלפי נפגעים, גם של פרים. שניהם כל כך פצועים נפשית שהם צריכים לעבור תהליך של הירפאות ביחד. אני באמת חושבת שמישהו טהור ונקי כמו פיטה יגרום לקטניס רק להרגיש רע יותר עם עצמה. היא תצטרך לענוד מסכות לידו, לשקר לו, היא לא תפסיק להרגיש אשמה כי היא גם אשמה במצב שבו הוא נמצא, בחוסר וודאות הזה בו הוא נושך כריות להנאתו וצריך לשאול אותה בכל פעם מחדש אם הדברים שקורים כנגדו הם אמיתיים או דמיוניים. עם גייל היא לא תחוש אשמה. הוא גם שייך למקום האמיתי שהיא עצמה שייכת אליו- ליער, לתפר, למחוז 12 שהיא מכירה וכמהה אליו. אני מבינה את אמא של קטניס האובדנית, אני לא מבינה את קטניס שלא הלכה לאמא שלה. אני לא מבינה את קטניס שמבחינתה היה מובן מאליו שאמא שלה לא רוצה אותה יותר. בתחילת הספר הראשון קטניס נכנסת למשחקים כדי להציל את פרים, אמא שלה וגייל. בסוף היא נשארת בלי אף אחד מהם לצידה. וזה למה הסוף כל כך מאכזב, לא משנה איך תפרשי את זה. ואלוהים, כמה פעמים כתבתי את המשפט הזה בפורום הזה, בכל פעם מחדש בא לי לטפוח לעצמי על השכם בהסכמה.

 

[חיפושית מחפשת]

בהחלט הגיוני כשחושבים על זה...

בהתחלה כשחברה שלי עשתה לי ספויילר לזה שפרים מתה, אז חשבתי שזה הדבר הכי טיפשי שאפשר לעשות בספר. הרי הכל התחיל בעצם מפרים והיא הסיבה להכל. אז אם פרים הולכת, לקטניס אין יותר משמעות לכל זה. כשקראתי את הספר הבנתי שאולי זאת הייתה המטרה של קולינס, לגרום לקטניס לאבד את המשמעות, ואת הכל בעצם (להראות את האכזריות של המלחמה, שבסוף גם המנצחת אומללה כל כך). בגלל זה הסוף מאד עצוב. (מאכזב זאת שאלה אחרת) בקשר לגייל ואמא של קטניס, כשאני חושבת על זה, אני באמת לא מבינה למה היא לא נלחמה למען מה שנשאר אחרי שפרים מתה. מערכת היחסים של פיטה וקטניס הייתה הדבר שבאמת איכזב אותי. במיוחד הקטע של הילדים. (ועכשיו גם מה שאמרת על הטהורות שלו...) מצד שני היא גם לא יכולה להיות עם גייל בגלל שמשום מה (לא שזה הגיוני) היא לא יכולה להסתכל עליו בלי לחשוב על אחותה. אז היא לא יכולה להיות עם אף אחד, אבל זה בלתי נסבל בשבילה להיות לבד. (אז קולינס בחרה בפיטה.......) אני חושבת שיש לי נטייה להסכים עם הסופרת. אני מתכוונת שאני נותנת לסופרת לעשות את הבחירה שלה וחוץ מבמקרים חריגים, אני חושבת שזה הספר שלה. היא היחידה שיודעת מה אמור לקרות. המקרים החריגים הם כשהעלילה מתפתחת והדמויות מקבלות חיים משלהן, אבל הסופר כובל אותן. בכל מקרה, אני בהחלט יכולה לטפוח לך על השכם. גרמת לי לחשוב על דברים שלא חשבתי עליהם קודם.

 

[N o R i K o]

אני תופסת את זה אחרת,

אני דווקא חושבת שפרים מתה למטרה ההפוכה- לא כדי להוכיח לנו שהעולם יתפרק. קטניס הרי נכנסת למשחקים כדי להציל את פרים, לא? ובעצם היא עושה מהפכה. הכניסה שלה משנה את הכל. לדעתי קטניס הייתה צריכה להבין את זה, שהיא לא נכנסה למשחקים רק עבור פנים אלא עבור כל פאנם. היא הייתה צריכה להתחשל מזה, להמשיך לחיות את החיים היפים שהיא קיוותה להם, בפאנם, עם אמא שלה, עם גייל - עבור פרים. כי זה מה שפרים הייתה רוצה עבורה. ושוב, אני לא מסכימה על גייל כי אנחנו מבינים אחר כך שהיא לא באמת כועסת עליו. כשהוא מביא לה את הקשת היא אומרת בעצמה שהיא מבינה שהוא לא אשם, היא פשוט שוקיסטית מכדי להתנצל בפניו. אבל אחר כך כשהיא רוצחת את קוין היא צורחת וקוראת לו כי היא יודעת שהוא מבין אותה ואת הצעד שלה. כי מבחינתה ככה היא מראה לו שהיא הבינה שהוא לא אשם. אבל הבעיה היא שהוא כבר הלך. וכאן קטניס כבר הייתה צריכה לעשות מעבר ולקום וללכת אליו. כמו שהיא הייתה צריכה לקום וללכת לאמא שלה. אבל... כן, כבר סיכמנו שקטניס של הסוף מפגרת. ושמעי, אני תמיד מציינת שאם הסיפור מעניין אותי מספיק, אני פתיה של סופרים. שאני ממש קונה את מה שמוכרים לי, בקלות. אנשים על גבי אנשים מתלוננים יום אחר יום על הסוף של הארי פוטר ואני חושבת שהוא אדיר! אבל קולינס לא קנתה אותי. היא כיוונה את קטניס למקום מאוד מסוים- קטניס הייתה דמות שהתנהגה בצורה מאוד מסוימת ועד אמצע הספר השלישי- בערך- עברה הרבה פיתולים ושינויים והתפתחויות. ואז פתאום כל אישיות שהייתה לה נזנחה והפכה לטיפשות. כל דבר שהיא שאפה אליו נרמס תחת רגליה הנוראיות של קולינס. אני לא חושבת שזה נכון באף צורה. עוד משפט שאני אומרת הרבה- כשקטניס יוצאת מהמשחקים בפעם הראשונה, היא מציינת שהיא צדה, פיטה אופה, היימיץ' שותה וככה שלושתם מנסים לחיות את המציאות המכוערת שנכפתה עליהם, אבל תמיד יש ביניהם את תהום המשחקים וזה לעולם לא יהיה אותו דבר. אותו משפט בדיוק מופיע בסוף. "אני צדה, פיטה אופה, היימיץ' שותה." אז זה הסוף שקולינס נותנת לדמות הראשית שלה? העולם הנורא שהיא ניסתה להמנע ממנו? המציאות המכוערת הזו? אני לא יכולה להסכים איתה גם אם זה כן היה הדבר הנכון לעשות - וזה לא. כי אם יש משהו שהיא כן גרמה לי להיות הפתיה שלה בתחום שלו הוא קטניס. אני אוהבת את קטניס מאוד ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת. ובסוף הזה קטניס לא מאושרת מבחינתי. אני לא מצפה לסוף מושלם, הבחורה עברה הרבה. אני חושבת שיש משהו מאוד סמלי במוות של פרים ושהוא היה חייב לקרות. קטניס הייתה חייבת להבין את המלחמה על בשרה. אבל הנחמה של קטניס מבחינתי הייתה להקים מחדש בית עם אמא שלה ב-12. אולי גם עם גייל, אבל גם אם הוא היה נשאר הידיד הכי טוב שלה זה היה מבחינתי, כל עוד היא לא עם כפיית-הקפיטול של פיטה. אבל להעיף לעזאזל את שני האנשים שהיו הכי חשובים לה אחרי פרים? לאבד את שלושתם? לקולינס אין לב. זה לא הגיוני, פשוט לא. ויאיי, אני תמיד שמחה לפתוח לאנשים את הפרספקטיבה

עוד מעט נגייס עוד כמה אנשים, תרומות ונפתח את העמותה לנפגעי קולינס...

איפה ורד שגם רצתה להתנקש בה?

 

[גיני1998]

MJ

לא יהיו משחקים נוספים,קטניס אמרה שיהיו לה ילדים רק בעולם בטוח,אלא אם פיטה אנס אותה

אבל אולי היה סבב אחרון עם ילדי הקפיטול

שזה אכזרי ברמות

 

[N o R i K o]

אבל זה די ברור שלא היו

הכל היה רעיון של קוין, וקטניס מפילה את קוין כדי שלא יהיו וכדי לנקום בה. חוץ מזה היימיץ' אומר לה שתקעו את פיילור בנשיאות במקום והיא הייתה בצד שלהם, מה"טובים", אז אין סיבה שהיא תעשה את זה. זה הדבר האחרון שהטריד אותי בסוף הזה

... ומבחינה מילולית 'אנס' זה הכריח. אז כן, פיטה קצת אנס את קטניס להביא לו ילדים

כמה עצוב.