אשת השבוע ממשיכה במרץ
- פותח הנושא שונצו
- פורסם בתאריך
מיסיס מייס
New member
לפעוטות ולמי שבצמיחה? ממש לא. אשמח לראות קישור
הילד אוכל את כל זה?
קשה לי להאמין שילד מסוגל לאכול את כל הדברים שציינת.
אני לא זוכרת אם יש לך בנים או בנות, כי לי יש בנים ואני חושבת שהם לא היו מסוגלים לאכול כ"כ הרבה, אז על בנות אין בכלל מה לדבר ...
אגב, מה קורה שהוא מתארח אצל חברים ורואה את מה שהם אוכלים?
 
עוד דבר שהוא יתרון משמעותי למוצרים מן החי הוא יכולת הספיגה של הגוף שלנו למרכיבים שלו.
לדוגמה, תרד עשיר יותר בברזל מכל מוצר מן החי, אך הגוף שלנו לא מסוגל לספוג אותו.
קשה לי להאמין שילד מסוגל לאכול את כל הדברים שציינת.
אני לא זוכרת אם יש לך בנים או בנות, כי לי יש בנים ואני חושבת שהם לא היו מסוגלים לאכול כ"כ הרבה, אז על בנות אין בכלל מה לדבר ...
אגב, מה קורה שהוא מתארח אצל חברים ורואה את מה שהם אוכלים?
 
עוד דבר שהוא יתרון משמעותי למוצרים מן החי הוא יכולת הספיגה של הגוף שלנו למרכיבים שלו.
לדוגמה, תרד עשיר יותר בברזל מכל מוצר מן החי, אך הגוף שלנו לא מסוגל לספוג אותו.
כן
קודם כל, כן - הילדים שלי אוכלים את כל זה. הם אוכלים אגוזים על בסיס יומי (חמאות, חלב, גבינות, כדורי תמרים, בר למיניהם או סתם ככה ביד), אני חושבת שכל הילדים בימינו אוכלים הרבה יותר ממספיק דגנים כל יום, ואנחנו מוסיפים להם קטניות בכל דבר - בלחם (קמח חומוס וקמח עדשים), בממרחים (חומוס, שמנת טופו, ממרח שעועית...), בפסטה (עשויה משעועית), במרק עגבניות, בסתם לאכול אפונה או שעועית... פירות וירקות הם הנשנוש שלהם באופן קבוע, אנחנו צריכים להגביל להם כשאנחנו רוצים שהם יאכלו גם משהו משביע יותר.חוץ מזה, וזה כבר נכתב פה בדיון לפחות שלוש פעמים - הילדים שלי לא טבעונים, בדיוק בגלל שאנחנו רוצים שתהיה להם האפשרות לאכול אצל חברים את הכל, אבל גם זה באופן מוגבל ואני בטוחה שגם את מגבילה - אני לא אתן להם לאכול סוכריות קשות מלאות צבעי מאכל, למשל, וממתקים אחרים אנחנו גם כן מגבילים. אז טבעונים מגבילים עוד דברים, לא נראה לי כל כך קשה ובעייתי והילדים הטבעונים שאני מכירה לא חווים כזה קושי כמו שעושה רושם שאת חושבת.לגבי ספיגת ברזל, המוני טבעונים מדווחים על אותה התופעה כמו שאני חוויתי (לפני שהייתי מודעת לכך): ברגע שהורדתי מוצרי חלב מהתפריט שלי, פתאום נעלמה בעיית החוסר בברזל, שליוותה אותי מגיל 13 והיו תקופות שהיתה ממש חמורה. ואני הייתי מודעת, הפרדתי 45 דקות בין מזונות עם ברזל למזונות שסותרים ברזל, גם לפני וגם אחרי, לקחתי כדורים וכו׳. כבר ארבע שנים לא צריכה תוספי ברזל, כולל הריון והנקה ובלי לאכול בשר וגם בלי לאכול במיוחד דברים שמכילים ברזל. פשוט בלי לאכול חלב מהחי.דרך אגב, יש לי בת ואחריה שני בנים, שלושתם לא מפסיקים לאכול (הגדולה עכשיו סוף סוף נרגעת, בגיל שבע וחצי), הם אוכלים כמויות עצומות ומהכל. ודווקא מי שאוכל רוב הזמן פירות, ירקות ואגוזים, מצליח להכניס הרבה יותר ויטמינים לגוף שלו, כי הם מתעכלים מהר מאוד והגוף דורש עוד. זה משהו שהחצי ואני מרגישים עוד יותר מאז שהורדנו דגנים וקטניות מהתפריט שלנו בימות השבוע. אז לגבי כמויות אצל הילדים שלי אני ממש לא מודאגת - וכך גם אצל הילדים הטבעונים שזכיתי להכיר.
קודם כל, כן - הילדים שלי אוכלים את כל זה. הם אוכלים אגוזים על בסיס יומי (חמאות, חלב, גבינות, כדורי תמרים, בר למיניהם או סתם ככה ביד), אני חושבת שכל הילדים בימינו אוכלים הרבה יותר ממספיק דגנים כל יום, ואנחנו מוסיפים להם קטניות בכל דבר - בלחם (קמח חומוס וקמח עדשים), בממרחים (חומוס, שמנת טופו, ממרח שעועית...), בפסטה (עשויה משעועית), במרק עגבניות, בסתם לאכול אפונה או שעועית... פירות וירקות הם הנשנוש שלהם באופן קבוע, אנחנו צריכים להגביל להם כשאנחנו רוצים שהם יאכלו גם משהו משביע יותר.חוץ מזה, וזה כבר נכתב פה בדיון לפחות שלוש פעמים - הילדים שלי לא טבעונים, בדיוק בגלל שאנחנו רוצים שתהיה להם האפשרות לאכול אצל חברים את הכל, אבל גם זה באופן מוגבל ואני בטוחה שגם את מגבילה - אני לא אתן להם לאכול סוכריות קשות מלאות צבעי מאכל, למשל, וממתקים אחרים אנחנו גם כן מגבילים. אז טבעונים מגבילים עוד דברים, לא נראה לי כל כך קשה ובעייתי והילדים הטבעונים שאני מכירה לא חווים כזה קושי כמו שעושה רושם שאת חושבת.לגבי ספיגת ברזל, המוני טבעונים מדווחים על אותה התופעה כמו שאני חוויתי (לפני שהייתי מודעת לכך): ברגע שהורדתי מוצרי חלב מהתפריט שלי, פתאום נעלמה בעיית החוסר בברזל, שליוותה אותי מגיל 13 והיו תקופות שהיתה ממש חמורה. ואני הייתי מודעת, הפרדתי 45 דקות בין מזונות עם ברזל למזונות שסותרים ברזל, גם לפני וגם אחרי, לקחתי כדורים וכו׳. כבר ארבע שנים לא צריכה תוספי ברזל, כולל הריון והנקה ובלי לאכול בשר וגם בלי לאכול במיוחד דברים שמכילים ברזל. פשוט בלי לאכול חלב מהחי.דרך אגב, יש לי בת ואחריה שני בנים, שלושתם לא מפסיקים לאכול (הגדולה עכשיו סוף סוף נרגעת, בגיל שבע וחצי), הם אוכלים כמויות עצומות ומהכל. ודווקא מי שאוכל רוב הזמן פירות, ירקות ואגוזים, מצליח להכניס הרבה יותר ויטמינים לגוף שלו, כי הם מתעכלים מהר מאוד והגוף דורש עוד. זה משהו שהחצי ואני מרגישים עוד יותר מאז שהורדנו דגנים וקטניות מהתפריט שלנו בימות השבוע. אז לגבי כמויות אצל הילדים שלי אני ממש לא מודאגת - וכך גם אצל הילדים הטבעונים שזכיתי להכיר.
ירוק כחול אפור
New member
רק הערה פצפונת בקשר לפסטה משעועית
רוב הסיכויים שאין בזה טיפת חלבון, כי זה מיוצר מהעמילן של השעועית או משהו כזה. זה מצוין לחולי צליאק, אבל לא נראה לי שזה יכול לשבת במשבצת של חלבון מקטניות בתזונה של הילדים... תבדקי את הערכים התזונתיים על האריזה.
(יכול גם להיות שאני טועה, ויש לי בראש מוצר אחר לגמרי מזה שאתם משתמשים בו
)
רוב הסיכויים שאין בזה טיפת חלבון, כי זה מיוצר מהעמילן של השעועית או משהו כזה. זה מצוין לחולי צליאק, אבל לא נראה לי שזה יכול לשבת במשבצת של חלבון מקטניות בתזונה של הילדים... תבדקי את הערכים התזונתיים על האריזה.
(יכול גם להיות שאני טועה, ויש לי בראש מוצר אחר לגמרי מזה שאתם משתמשים בו
בקשה אולי קצת מגזימנית (יש מילה כזאת?)
אני די סמויה פה רוב הזמן אבל קוראת בפורום כבר משהו כמו שנתיים וחצי, ואני זוכרת שפעם היית כותבת מדי פעם על יצירות שהיית מכינה עם/בשביל הילדים (זכורה לי ספציפית מיטה מקרטון? אני זוכרת נכון?)
אז אין לי בדיוק שאלה מוגדרת, אבל בתור אחת שאוהבת לקרוא אינסטרקטבלס סתם בשביל הכיף, גם כאלה שאין סיכוי שאכין לעולם, הייתי שמחה לשמוע עוד דוגמאות לדברים שהכנתם. אולי כדי להפוך את זה לרלוונטי יותר, אז יותר בכיוון של הקטנים יותר (שלי בן רגע לשנתיים, ותמיד מאושר כשאני מגלה לו דרך חדשה להשתמש בדברים כמו קרטונים ריקים או גלילי נייר..אולי אני גם אלמד משהו חדש להראות לו..)
אגב, מה הבעיה באייפאד? אני משתמשת באייפאד וחוץ מזה שהפורום לא תמיד עולה, אני לא נתקלת בבעיות בכתיבת הודעות. כמעט תמיד אני משתמשת בהוספת תגובה מהירה, אם זה משנה.
אני די סמויה פה רוב הזמן אבל קוראת בפורום כבר משהו כמו שנתיים וחצי, ואני זוכרת שפעם היית כותבת מדי פעם על יצירות שהיית מכינה עם/בשביל הילדים (זכורה לי ספציפית מיטה מקרטון? אני זוכרת נכון?)
אז אין לי בדיוק שאלה מוגדרת, אבל בתור אחת שאוהבת לקרוא אינסטרקטבלס סתם בשביל הכיף, גם כאלה שאין סיכוי שאכין לעולם, הייתי שמחה לשמוע עוד דוגמאות לדברים שהכנתם. אולי כדי להפוך את זה לרלוונטי יותר, אז יותר בכיוון של הקטנים יותר (שלי בן רגע לשנתיים, ותמיד מאושר כשאני מגלה לו דרך חדשה להשתמש בדברים כמו קרטונים ריקים או גלילי נייר..אולי אני גם אלמד משהו חדש להראות לו..)
אגב, מה הבעיה באייפאד? אני משתמשת באייפאד וחוץ מזה שהפורום לא תמיד עולה, אני לא נתקלת בבעיות בכתיבת הודעות. כמעט תמיד אני משתמשת בהוספת תגובה מהירה, אם זה משנה.
והנה דוגמא מצויינת
פתאום המקלדת מחליטה לקרוס לי ואז נלחץ איזשהו כפתור אחר, שלא התכוונתי - הפעם זה היה ״שלח״, במקרים אחרים זה כל מיני באנרים או לא יודעת מה ואז כל מה שכתבתי נמחק... אבל חוץ מזה יש תקופות של כמה שבועות שאף הודעה בפורום לא נפתחת לי על האייפד (גולשת דרך כרום), או שאני לא מצליחה להכנס ולכתוב הודעות, או שאני מצליחה לכתוב אבל הן לא נשלחות... ולנושא היצירות, קרטון אצלנו מככב כמובן, בהתחשב בעיסוק שלי, אז בימי הולדת תמיד יש משהו מקרטון. למשל בנינו חנות ליום ההולדת של קטנצ׳יק, כנפיים לפיות ליום הולדת של הגדולה, ליצן גדול עם חורים לקליעת כדורים לכבוד פורים, קיר עם חורי עכבר בתחתית ליום הולדת חתולים, אקווריומים שהילדים קישטו בעצמם ביום הולדת דגים, סירת מנוע עם מפרש לאותו יום הולדת. אני חושבת שעל כולם כתוב בבלוג שבחתימה שלי, אין הרבה תמונות כי אני צלמת ממש ממש גרועה, אז התמונות תמיד במכשיר של החצי, אבל אם תרצי פירוט אוכל לפרט. אנחנו נהנים גם לאפות ביחד, לכדרר כדורי תמרים זה לרוב התפקיד של הילדים. מגלילי נייר טואלט הכנו לאחרונה חיות (פילים ואריות כיכבו, אבל היו גם עצים, אנשים, חתולים...), מכוניות, משקפות. משאיות הכי מוצלחות שניסינו היו מקרטוני חלב dump truck עם גלגלים מפקקים שאספתי מהשכנים.אני מבטיחה להשתדל להעלות פה בפורום יותר רעיונות ותמונות, עניין האייפד פשוט משגע אותי..... יש משהו מסויים שאת רוצה לראות היום?
פתאום המקלדת מחליטה לקרוס לי ואז נלחץ איזשהו כפתור אחר, שלא התכוונתי - הפעם זה היה ״שלח״, במקרים אחרים זה כל מיני באנרים או לא יודעת מה ואז כל מה שכתבתי נמחק... אבל חוץ מזה יש תקופות של כמה שבועות שאף הודעה בפורום לא נפתחת לי על האייפד (גולשת דרך כרום), או שאני לא מצליחה להכנס ולכתוב הודעות, או שאני מצליחה לכתוב אבל הן לא נשלחות... ולנושא היצירות, קרטון אצלנו מככב כמובן, בהתחשב בעיסוק שלי, אז בימי הולדת תמיד יש משהו מקרטון. למשל בנינו חנות ליום ההולדת של קטנצ׳יק, כנפיים לפיות ליום הולדת של הגדולה, ליצן גדול עם חורים לקליעת כדורים לכבוד פורים, קיר עם חורי עכבר בתחתית ליום הולדת חתולים, אקווריומים שהילדים קישטו בעצמם ביום הולדת דגים, סירת מנוע עם מפרש לאותו יום הולדת. אני חושבת שעל כולם כתוב בבלוג שבחתימה שלי, אין הרבה תמונות כי אני צלמת ממש ממש גרועה, אז התמונות תמיד במכשיר של החצי, אבל אם תרצי פירוט אוכל לפרט. אנחנו נהנים גם לאפות ביחד, לכדרר כדורי תמרים זה לרוב התפקיד של הילדים. מגלילי נייר טואלט הכנו לאחרונה חיות (פילים ואריות כיכבו, אבל היו גם עצים, אנשים, חתולים...), מכוניות, משקפות. משאיות הכי מוצלחות שניסינו היו מקרטוני חלב dump truck עם גלגלים מפקקים שאספתי מהשכנים.אני מבטיחה להשתדל להעלות פה בפורום יותר רעיונות ותמונות, עניין האייפד פשוט משגע אותי..... יש משהו מסויים שאת רוצה לראות היום?
אז זהו, שלזה בדיוק התכוונתי
במגזימנית..אין לי איזה כיוון ספציפי, אני פשוט אוהבת לקרוא ולראות דברים שאנשים מכינים, והתעניינתי בכללי. אני אסתכל בבלוג
לגבי האייפאד שוב, מוזר שדווקא עם כרום יש בעיות, בדרך כלל זה הדפדפן הכי יציב (לדעתי). אבל אולי איכשהו באייפאד זה אחרת. אני גולשת עליו דרך ספארי, וכמו שאמרתי אין לי יותר מדי בעיות בפורומים. אבל אולי גם יש לנו דגם שונה, או שמשהו בחיבור אינטרנט בצפון אמריקה איכשהו שונה. בעסה.
במגזימנית..אין לי איזה כיוון ספציפי, אני פשוט אוהבת לקרוא ולראות דברים שאנשים מכינים, והתעניינתי בכללי. אני אסתכל בבלוג
לגבי האייפאד שוב, מוזר שדווקא עם כרום יש בעיות, בדרך כלל זה הדפדפן הכי יציב (לדעתי). אבל אולי איכשהו באייפאד זה אחרת. אני גולשת עליו דרך ספארי, וכמו שאמרתי אין לי יותר מדי בעיות בפורומים. אבל אולי גם יש לנו דגם שונה, או שמשהו בחיבור אינטרנט בצפון אמריקה איכשהו שונה. בעסה.
אמנם לא נתתי את הסיפתח, אבל כמובן שואלת בעצמי
איך חיים כלבים
וחתולה
בכפיפה אחת ובשלום?
איזה עוד תחביבים יש לך (למעט בילוי במטבח)?
מה את אוהבת לקרוא
?
מה ילדייך הכי אוהבים בבית הספר? מה לדעתך התרומה הכי חשובה שהם מקבלים מהלימודים במקום כזה?
אני מקנאת
בך על ענין הטבעונות, אני לא רואה את עצמי מוותרת על בשר
.....
אני מקנאת
הרבה שאלות...
עונה אחת אחת:כלבים וחתולה חיים מצויין ביחד, אם מרגילים אותם לעניין. הדרך להרגיל היא לגדל אותם מגיל צעיר ביחד (מה שלא יכולנו) או לאמן אותם לזה, עדיף עם חתול שלא מפחד מכלבים או גור צעיר שעוד לא יודע שצריך לפחד. את הכלבים שלנו אנחנו לימדנו בהתחלה שאסור להם אפילו להסתכל לכיוון החתולה, הם פיתחו פחד ממנה במשך שבוע ואז הרגלנו אותם לאט לאט שהיא לידם, אפילו על הראש שלהם (שמבחינת כלב זה ממש השיא). אחרי שהם התרגלו שהיא לידם בהשגחה, ואסור להם לעשות לה שום דבר - שחררנו, נתנו להם לשחק יחד. עברנו את זה כבר ארבע פעמים עם שני כלבים וחתול/ה כל פעם, ויש לנו תמונות מצויינות של חתלתול קטנצ׳יק מושך קצה אחד של שרוך וכלבת דני ענקית מושכת בצד השני... אני אוהבת ליצור דברים, תמיד אהבתי. בגלל זה עבדתי עם קרטון עד לא מזמן - בניתי הכל, כולל מיטות לילדים מקרטון. כרגע אני מנסה להחליט מה הלאה, אולי אחזור לקרטון, אבל מקווה לעבוד עם בע״ח שוב, או אולי בעץ. אני חולת מדע בדיוני, מאז כתה ג או ב. אחד הסופרים האהובים עליי הוא אסימוב, יש גם כמה יותר חדשים אבל הוא פשוט מדהים בעיניי - איש חזון אמיתי (חוץ מעניין מחשבי הענק שלו, פספס בגדול). כרגע אני מוצאת את עצמי יותר בוהה בטלוויזיה (אייפד, אין לנו טלוויזיה בבית) בלילה, מחוסר יכולת לקרוא מרוב עייפות ומכיוון שככה אפשר גם ליצור דברים בלימוד או סריגה. פעם בכמה חודשים אני נכנסת לאטרף של קריאה ועוברת על עשרה ספרים ברצף, ואז חוזרת לבהיה בערב. הילדים מאוד אוהבים לסרוג ( כל אחד ברמה שלו כמובן) ולשחק בחוץ. אני חושבת שהזמן בחוץ, או בפנים, במשחק פשוט בלי צעצועים מתוחכמים, הוא הדבר הכי חשוב שהם קיבלו מהחינוך האנתרופוסופי. גולות וכל מיני נאגטס הם המתנה הכי שווה שאפשר לתת להם והם סוחרים בהם בינם לבין עצמם תמורת כל מיני גבישים שמצאו בחול... אני מעולם לא הייתי מאנשי הבשר, הוויתור שהיה לי קשה יותר הוא החלב - הייתי גומרת ליטרים של חלב ויוגורט בשבוע (על מי אני עובדת, ביום...). אבל כשהורדנו את החלב לילדים גיליתי שהוא היה המקור לחצי מכאבי הבטן שלי ואני בעצם רגישה ללקטוז, ומשם הדרך היתה קצרה לגילוי הרגישות לגלוטן - שעם השנים גם התגברה, ועכשיו שאני מקפידה על ניקיון ממנו אף החמירה עוד יותר.
עונה אחת אחת:כלבים וחתולה חיים מצויין ביחד, אם מרגילים אותם לעניין. הדרך להרגיל היא לגדל אותם מגיל צעיר ביחד (מה שלא יכולנו) או לאמן אותם לזה, עדיף עם חתול שלא מפחד מכלבים או גור צעיר שעוד לא יודע שצריך לפחד. את הכלבים שלנו אנחנו לימדנו בהתחלה שאסור להם אפילו להסתכל לכיוון החתולה, הם פיתחו פחד ממנה במשך שבוע ואז הרגלנו אותם לאט לאט שהיא לידם, אפילו על הראש שלהם (שמבחינת כלב זה ממש השיא). אחרי שהם התרגלו שהיא לידם בהשגחה, ואסור להם לעשות לה שום דבר - שחררנו, נתנו להם לשחק יחד. עברנו את זה כבר ארבע פעמים עם שני כלבים וחתול/ה כל פעם, ויש לנו תמונות מצויינות של חתלתול קטנצ׳יק מושך קצה אחד של שרוך וכלבת דני ענקית מושכת בצד השני... אני אוהבת ליצור דברים, תמיד אהבתי. בגלל זה עבדתי עם קרטון עד לא מזמן - בניתי הכל, כולל מיטות לילדים מקרטון. כרגע אני מנסה להחליט מה הלאה, אולי אחזור לקרטון, אבל מקווה לעבוד עם בע״ח שוב, או אולי בעץ. אני חולת מדע בדיוני, מאז כתה ג או ב. אחד הסופרים האהובים עליי הוא אסימוב, יש גם כמה יותר חדשים אבל הוא פשוט מדהים בעיניי - איש חזון אמיתי (חוץ מעניין מחשבי הענק שלו, פספס בגדול). כרגע אני מוצאת את עצמי יותר בוהה בטלוויזיה (אייפד, אין לנו טלוויזיה בבית) בלילה, מחוסר יכולת לקרוא מרוב עייפות ומכיוון שככה אפשר גם ליצור דברים בלימוד או סריגה. פעם בכמה חודשים אני נכנסת לאטרף של קריאה ועוברת על עשרה ספרים ברצף, ואז חוזרת לבהיה בערב. הילדים מאוד אוהבים לסרוג ( כל אחד ברמה שלו כמובן) ולשחק בחוץ. אני חושבת שהזמן בחוץ, או בפנים, במשחק פשוט בלי צעצועים מתוחכמים, הוא הדבר הכי חשוב שהם קיבלו מהחינוך האנתרופוסופי. גולות וכל מיני נאגטס הם המתנה הכי שווה שאפשר לתת להם והם סוחרים בהם בינם לבין עצמם תמורת כל מיני גבישים שמצאו בחול... אני מעולם לא הייתי מאנשי הבשר, הוויתור שהיה לי קשה יותר הוא החלב - הייתי גומרת ליטרים של חלב ויוגורט בשבוע (על מי אני עובדת, ביום...). אבל כשהורדנו את החלב לילדים גיליתי שהוא היה המקור לחצי מכאבי הבטן שלי ואני בעצם רגישה ללקטוז, ומשם הדרך היתה קצרה לגילוי הרגישות לגלוטן - שעם השנים גם התגברה, ועכשיו שאני מקפידה על ניקיון ממנו אף החמירה עוד יותר.
בהחלט מחזקת! תלוי בקשר למה...
אלרגיה לאגוזים למשל - אם אלרגי יאכל אגוזים הוא עלול למות, לא ניתן להרגיל את הגוף שלו... אבל עד כמה שידוע לי, כל המחקרים תומכים בחשיפה מתונה לאלרגנים על מנת לאפשר לגוף ללמוד איך להתמודד איתם. לצערי הרגישות שלי לגלוטן התגברה מאוד בשנים האחרונות, גם לפני שהפסקתי איתו לחלוטין, ואני סובלת כאבים מטורפים כשאני נחשפת אליו - זה פשוט לא בא בחשבון וקורה רק בטעות. לילדיי הורדנו את הגלוטן מהתפריט באופן קבוע, אנחנו מאמינים שהוא לא בריא לנו, אבל הם כן אוכלים ממנו מדי פעם (למשל בבית הספר), כדי שלא יאבדו את היכולת לעכל אותו.
אלרגיה לאגוזים למשל - אם אלרגי יאכל אגוזים הוא עלול למות, לא ניתן להרגיל את הגוף שלו... אבל עד כמה שידוע לי, כל המחקרים תומכים בחשיפה מתונה לאלרגנים על מנת לאפשר לגוף ללמוד איך להתמודד איתם. לצערי הרגישות שלי לגלוטן התגברה מאוד בשנים האחרונות, גם לפני שהפסקתי איתו לחלוטין, ואני סובלת כאבים מטורפים כשאני נחשפת אליו - זה פשוט לא בא בחשבון וקורה רק בטעות. לילדיי הורדנו את הגלוטן מהתפריט באופן קבוע, אנחנו מאמינים שהוא לא בריא לנו, אבל הם כן אוכלים ממנו מדי פעם (למשל בבית הספר), כדי שלא יאבדו את היכולת לעכל אותו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.