אשת השבוע ממשיכה במרץ

שונצו

New member
קבלו במחיאות כפיים סוערות את אשת השבוע הראשונה – regvuv1!!!

Regvuv1 בת 37, ילדיה בני 3, 5 ו7, אוכלי כל ולומדים כולם בחינוך וולדורף (בית ספר אנתרופוסופי). Regvuv1 הקנדית שלנו מחפשת כיום עבודה. Regvuv1 , טבעונית מזה כמה שנים, נשואה כבר שמונה שנים לגבר שגם הוא טבעוני , מאוד אוהבת לבשל ולאפות, טבעוני ונטול גלוטן בעיקר, ומגדלת שני כלבים וחתולה ובקרוב תרנגולות.

המטירו עליה שאלותיכם...
 

regvuv1

New member
אהלן ותודה רבה שונצו!

שמחה להיות פה בפורום מזה ארבע שנים בערך, למדתי פה המון המון המון ורוב מה שלמדתי אני משתדלת להעביר הלאה למכרים ומכרות שמחפשים את דרכם להורות טבעית יותר...
 

shavitta

New member
כמה שאלות

בד"כ סמויה פה אבל אני ממש מסתקרנת
. אני טבעונית ותיקה ומעניין אותי האספקט הזה

&nbsp
איך היה המעבר לטבעונות עבור הילדים? מהי היה הטריגר?
&nbsp
איך הטבעונות בקנדה? קראתי את הפוסט שלך על פרותיניות (או איך שקוראים לזה...) אז אני מניחה שאתם לא יוצאים הרבה למסעדות. איך החברים/קולגות מגיבים?
&nbsp
למה החלטת לאמץ תרנגולות?
&nbsp
במה מתבטאת ה"הורות הטבעית" שלך?
&nbsp
לא נורא קר בקנדה??

&nbsp
&nbsp
 
שאלה לשתיכן- אם טבעוני מגדל תרנגולות בעצמו

בהומניות ובאהבה

אז גם אסור לו לאכול מביציהן?
שואלת בסקרנות, באמת, כי זה נראה לי שונה מאשר מוצרי חלב או בשר מבחינת הרציונליזציה של למה לא אוכלים.

(אני לא טבעונית).
 

regvuv1

New member
אני טבעונית בלאי


החצי ואני בעיקר טבעונים, כמו שכתבתי בתגובה הקודמת, אנחנו לא מאמינים בשחור ולבן. חוץ מזה אני מסכימה לגבי הרציני של אכילת ביצים: בטבע כל חיה, גם צמחונית, שתמצא ביצים לא מוגנות - תאכל אותן, כי זה מזין. ומבחינתי זה אומר שגם אנחנו אמורים. אבל, בטבע לא ניתן למצוא ביצים כל השנה, אלא רק בעונת הקינון, ובטוח לא בכמויות שיש היום לאדם המערבי. ובקשר אליי, אם יתחשק לי ביצים אני אוכל את מה שגידלנו בעצמנו בלי להרגיש רע עם עצמי, אני מכירה הרבה טבעונים שלא...
 

shavitta

New member
אין אסור/מותר, יש בחירה


אחרי שקראתי וחקרתי והחלטתי על דרך החיים שלי גיליתי שלרוב תרנגולת לא מטילה ביצים אם היא עדיין דוגרת. יותר מזה, קליפת הביצה מיוצרת מסידן והטלה מוגברת עלולה לגרום למחסור חמור בסידן בגוף התרנגולת, עד כדי סדקים/שברים בעצמות. כך ששימוש בביצים שלה כן מזיק לתרנגולת (לפי ראיית העולם שלי)
&nbsp
יש עניין נוסף - זן התרנגולות המטילות (ואני מניחה שאלו התרנגולות שאשפר "להשיג" למטרה זו) מיוצרות במדגרות ושם כל יום 10,000 אפרוחים זכרים מחושמלים/נגרסים/מושלכים, רק בישראל, שכן אין מה לעשות איתם. ולכן, "שימוש" בתרנגולת כזו ממשיך את הזוועה הזאת.
 

regvuv1

New member
מנסה

מנסה לענות על הכל, אני מנסה טכניקה חדשה עם תפוז - לכתוב הכל במקום אחר ואז רק להדביק בתוך התגובה, כדי שתפוז לא יספיק למחוק לי. מקווה שזה יעבוד.... דרך אגב, תודה שקראת את הפוסט שלי. המעבר שלנו לטבעונות התחיל מהרבה קריאה פה בפורום, בעיות נשימה של הילדים וניסיון להוריד להם מוצרי חלב. הניסיון עבד, בערך באותה תקופה שיצא לי להחשף לטבעונות דרך מכר שלי והרצאה של גארי. - הגענו למסקנה שאנחנו רוצים ומתכוונים ליישם, אבל החלטנו לחכות עד שנעזוב את ישראל, כדי להוריד את אלמנט השאלות והתגובות של הסביבה, עד שנהיה מוכנים יותר ובטוחים בעצמנו. הילדים יודעים שחלב עושה להם רע, הם עדיין אוכלים גבנצ, אבל אנחנו מאוד מגבילים את הכמות ומסבירים להם גם מה התהליך ומה עוברת הפרה כדי שלנו יהיה משהו לאכול. חוץ מזה פשוט הורדנו להם את כמויות הבשר והביצים דרסטית, לא לחלוטין כי אנחנו לא אוהבים שחור ולבן, וכי אנחנו לא רוצים למנוע מהם אוכל שאחרים מציעים להם. אז הם אוכלים פעם- פעמיים בשבוע בשר/דג/עוף וארבע ביצים כל אחד. החצי ואני בעיקר טבעונים, גם כן לא לחלוטין - אם התארח אצל מישהו והוא יגיש עוגה, נאכל ממנה, למשל, ופעם בכמה חודשים אם מתחשק לנו דג או בשר או ביצה - נאכל אותם. אנחנו גם אוכלים בערך פעם בחודש פיצה ביתית עם גבנצ ולא רק גבינה טבעונית. אני לא יודעת איך הטבעונות בקנדה, אנחנו פה שבעה שבועות ורק באי ונקובר, שהוא אחר ממקומות אחרים... בינתיים אין תגובות נדהמות וכן הכרנו עוד כמה בעיקר צמחונים, אבל גם טבעונים. באוסטין הרגשנו ממש בבית עם הטבעונות והיינו מוקפים בטבעונים, בעיקר בקהילת וולדורף... ובקשר למסעדות, כרגע אנחנו מנסים עדיין להבין מה מצבנו הכלכלי, אז מסעדות לא באות בחשבון. אנחנו רוצים תרנגולות כדי לזרוק להן שאריות אוכל, כך יהיה לנו פחות לקמפסט בעצמנו, וגם לביצים לילדים - כל ה12 שהם אוכלים בשבוע... כרגע אנחנו קונים ביצי חופש (אמיתיות, ממגדלים פרטיים כאן) אבל מעדיפים שהילדים יגדלו את החיה שמאכילה אותם... הגישה הטבעית שלנו מתבטאת קודם כל בכך שאנחנו לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו, דנים ומדסקסים באריכות כל אפשרות ומנסים להחליט מה הכי טוב לנו: חיסונים, חיתולים, חומרי כביסה, חגים.... אנחנו לא דוחפים לילדים תרופות, למשל, אלא מאכילים אותם טוב יותר, משתמשים במי חמצן ובgse וכו׳. באי ונקובר (באזור שאנחנו גרים) לא קר, יש פה שלג אולי פעם בשנה ליום-יומיים. נכון, כבר אין בגדים קצרים יותר השנה ויורד לנו גשם רבע מהזמן, מפעילים חימום לילדים בלילה, אבל הטמפרטורות כרגע הן 9-20 תלוי ביום... בחורף לא יורד פה מהאפס ולרוב בערך 5 בשעות היום.
 

shavitta

New member
תודה - מעניין!

כשהייתי "רק" צמחונית נדדה לחצר שלנו תרנגולת, מהזן המכונה "ערבי". נהנתי מאד לחיות לצידה: היא היתה מאד צעירה ועוד לא החלה להטיל ביצים. כשהתקרב אליה חתול היא היתה צורחת עד לב השמיים ועפה לצמרת עץ התפוז שלנו. אחרי כמה חודשים היא החלה לקנן בחבית עץ ששמנו לה בחצר ואכן הטילה ביצה קטנה. כל עוד לא לקחנו לה את הביצה היא לא הטילה אחרת. זמן קצר אחרי זה שמענו אותה צורחת ואת השער נטרק והיא נעלמה. אני רק מקווה שמי שלקח אותה המשיך לגדל אותה ולא אכל אותה

לגבי החיים בקנדה - ממש קר לפי אמות המידה שלי
. שיהיה המון בהצלחה בחיים החדשים!
 

regvuv1

New member
לגבי ציפורים

לכל הציפורים בטבע יש מספר מסויים של ביצים שהן מטילות בעונת הרביה, יונים למשל מטילות שתיים, שלווים - ארבע עד שש, תנשמות שלוש או ארבע וכו׳. ציפור אכן תטיל עוד אחת או שתיים אם הביצה תיעלם, לרוב אם ביצים ימשיכו להעלם הקן יינטש,אם היתה עונה ממש מוצלחת ורוב הגוזלים פרחו - הנקבה עשויה לנסות לעשות עוד סיבוב באותה עונה. תרנגולות בויתו במשך כל כך הרבה שנים, שהן כבר ׳מקולקלות׳ לחלוטין, וממשיכות להטיל גם כשיש להן לא מעט ביצים (הן יפסיקו בשלב כלשהו, אבל רק עם כמה ביצים מתחתיהן) והן גם מסוגלות להטיל כל יום,ולא רק כל כמה ימים כמו רוב הציפורים. זה נכון שהטלה מוגזמת גורמת להן לנזקים ולאובדן סידן, ולכן אנחנו מתכננים להשאיר להן חלק מהביצים מידי פעם.
 

המרחפת

New member
שאלה על החינוך האנתרופוסופי

במה הוא שונה בעצם? איך נראה יום בביה"ס?
והאם נחסך מהילדים האנטי הכל כך מוכר ללימודים ולמידה?
 

regvuv1

New member
רק על עצמי לספר ידעתי

מבחינתי החינוך האנתרופוסופית הוא בעיקר מסננת עבור הילדים מפגעי העולם. אין שם טלוויזיה, ואם יש בבית - הילדים לא מדברים עליה בכתה, רוב ההורים אוכלים בריא יותר, האוכל בבית הספר בריא ומלא יותר, הצעצועים הם טבעיים - עץ, כותנה, צמר ולא פלסטיק, המשחקים הם משחקי דמיון והרבה פיות. וגמדים עד גיל 9 בערך. הנסיון הוא ללכת לפי שלבי ההתפתחות של הילד ולא להכתיב לו התפתח׳ות לפי רמת מבחנים שנקבעה אי שם. אני לא מאמינה בעניין האנטי ללימודים, אני חושבת שכמו בכל דבר אחר - הכל תלוי באדם, גם בתלמיד וגם במורה. אבל בחינוך אנתרופוסופי אין שיעורי בית עד סביבות כתה ד ואין מבחנים עד גיל ההתבגרות, לרוב עד גיל תיכון, וזה משמעותי לדעתי.סליחה, חייבת לסיים כרגע...
 

regvuv1

New member
ממשיכה

מנסה לחשוב מה עוד....אנחנו כרגע בדיוק במשבר, אחרי שעזבנו בית ספר אחד שהיה מדהים (כמובן עם הבעיות שלו) והתחלנו עכשיו בבית ספר, שדעתנו עליו עוד לא לגמרי מגובשת. שיעור וולדורפי מורכב לרוב ממקטעים קצרים יחסית (עשר דקות או רבע שעה בכתות נמוכות, עשרים עד עשרים וחמש בכתות גבוהות יותר) שביניהם יש זמנים להתעוררות - קמים מהכיסא ומדקלמים ביחד שיר עם תנועות, או שקמים ושרים ביחד, או שצועדים למקצב מסויים ברחבי הכתה, העיקר הוא שכל כמה זמן עושים יחד פעילות מעוררת, בניגוד לבית ספר רגיל שבו מצפים מהילד לשבת ארבעים דקות ברצף על הכסא. הילדים לומדים שפה נוספת אחת לפחות, לרוב שתיים, מגיל הגן או כתה א, וזה נעשה בעיקר בעזרת שירים וסיפורים, בגן לומדים לסרוג עם האצבעות, החל מכתה א לומדים לסרוג עם מסרגות שהילדים ׳מכינים בעצמם׳ (משייפים, משמנים ומכינים להן את החרוז שבקצה). עם השנים לומדים סריגה מתקדמת יותר, ואז ליבוד במים חמים (שעושים גם בגן) ובעזרת מחט. בסוף היסודי כבר מתחילים גם לעבוד בעץ, בעזרת כלים ידניים בהתחלה. בקיצור, הרבה עבודה עם הידיים, הרבה זמן תנועה של הגוף, הרבה דגש על הוליסטיות - הגוף והמוח כיחידה אחת, ולא ניסיון לפתח אחד בלי לראות את השני. מוכנות לכתה א נבדקת גם על בסיס יכולת תנועה ולא רק יכולת לשבת ולציית להוראות.מצד שני, כל העניין מלווה בהמון ספיריטואליות, שלנו אישית לא מתאימה. אנחנו תמיד מתלוצצים שלא נהיה מופתעים אם נכנס לישיבת מורים ונמצא אותם מקריבים איזו חיה על מזבח, עם איזו בתולה בצד... אנחנו משתדלים לאזן הכל על ידי מה שאנחנו מחנכים את הילדים בבית. המתנה הגדולה שקיבלנו מהחינוך האנתרופוסופי הוא שהילדים שלנו והחברים שלהם מסוגלים להשתמש בדמיון שלהם להכל, מסוגלים לשחק בחול ואבנים במשך שעות ולא צריכים כל מיני מכשירים ומסכים כדי להעביר את הזמן. אנחנו גם יודעים שכשהם מתארחים אצל חברים, אף אחד לא יציע להם לצפות יחד בסרט (מה שקרה לגדולה שלנו בגיל שלוש, לפני שעברנו לאנתרופוסופי).
 

פולספגן

New member
האם זה נראה לך ריאלי לעשות הפסקה כל "עשר דקות או רבע שעה"?

מה כבר אפשר ללמד בזמן הזה?
לי זה נראה מתכון מנצח להפרעות קשב וריכוז, כי זה לא מאפשר להתרכז ליותר מפרק זמן מאוד מצומצם.
&nbsp
כנ"ל לגבי ה"עשרים עד עשרים וחמש בכתות גבוהות יותר".
&nbsp
אגב, לא צריכים חינוך אנתרופוסופי, בכדי שהם יישחקו משחקי דמיון ויידעו להעסיק את עצמם.
מה שעושה את העבודה הוא פשוט לא לאפשר להם לראות
או לשחק ב-
ואז אין להם ברירה והם משחקים בדברים אחרים.
 

regvuv1

New member
כן, זה מאוד ריאלי

זה גם מה שקורה בכתות המוצלחות יותר, רק ששם פשוט משנים את צורת הלימוד כל כמה זמן. כשלימדתי כיתות נמוכות הייתי מעבירה ׳הרצאה׳ (אני עומדת ליד הלוח ומסבירה ושואלת שאלות, הם מקשיבים ועונים) של עשר דקות גג, ואז רבע שעה עבודה עצמית ואז רבע שעה ציור, או עבודה בקבוצות או דרך אחרת של לימוד. בכתות גבוהות יותר (אני לימדתי חטיבת ביניים ותיכון) הייתי מחלקת את השיעור למקטעים של עשרים עד עשרים וחמש דקות, ובכתות הקשות יותר הייתי מוצאת תירוץ לגרום לכולם לקום לפחות פעם אחת בשיעור - לשנות את סידור השולחנות, ללכת להביא ציוד מעבדה, משהו - העיקר שלא רק יישבו כל השיעור ויירדמו לי. בלי לשנות כל כמה זמן אף אחד לא באמת מסוגל להתרכז, גם לא מבוגרים בהרצאות באוניברסיטה או בכנסים. בגלל זה בכנסים ההרצאות לרוב קצרות למדי. והנה מצאתי מערכת חינוך שמרגילה גם את המורים וגם את הילדים שכך צריך וראוי לעשות מגיל צעיר! מבחינתי זה לא פחות מנס.... ולגבי משחקי דמיון - זה נכון לגמרי שמספיק לא לחשוף אותם לטכנולוגיה כדי שהם ייאלצו לפתח דמיון, הבעיה שלנו לפני הוולדורף היתה בפגישות עם חברים, כשהיינו מגיעים והחבר היה נטוע מול הטלוויזיה, או החבר היה מוכן ומזומן לשחק, אבל תוך רבע שעה דרש טלוויזיה. כשהילדים כולם נמצאים במסגרת שבה ההורים בחרו שלא לחשוף לטכנולוגיה - אין לנו את ההתמודדות הזו. דרך אגב, בגן המועצה שהגדולה שלי הלכה אליו בגיל ארבע, היה מחשב שהילדים שיחקו בו משחקים ( בלי השגחה ובלי להבין בכלל מה נדרש מהם, הם סתם לחצו על כל לחצן אפשרי עד שהיתה תגובה) והיתה טלוויזיה שהם צפו בה פעם בשבוע בערך, בתכניות ׳חינוכיות׳ כמו זהירון ועוד אחד ששכחתי את שמו - מזעזע לחלוטין לטעמי. וכן, דיברנו עם הגננת וגם עם האחראית עליה, זה לא עזר...
 

פולספגן

New member
האם את ובעלך גבוהים?

אם לא, האם את לא מפחדת שילדייך ינזקו מהטבעונות?
 

regvuv1

New member
ממש לא גבוהים

בישראל אנחנו ממוצעים, בטקסס נמוכים ופה באי נראה שממוצעים מינוס... כמו שכתבתי, הילדים לא טבעונים, אבל זה בעיקר בגלל שאנחנו לא רוצים ליצור אנטי ובגלל שאנחנו מחנכים אותם שהחיים הם לא בשחור ולבן. אשמח לשמוע מה הקשר בין טבעונות לגובה
 

פולספגן

New member
בגדול, לילדים יש קיבה קטנה ולכן הם צריכים לאכול מזון שעשיר

במרכיבים תזונתיים.
בשביל לכסות את כל המרכיבים שטבעונים מפספסים מאי אכילת מזון מן החי, הם צריכים לאכול המון דברים שיחליפו את אותם מרכיבים.
זו משימה קשה למבוגר ולילד היא כמעט בלתי אפשרית.
&nbsp
ידוע לכל, שמחסור ברכיבים תזונתיים בגילאי הילדות הוא גורם למחסור בהתפתחות הילד, לרבות גביהה.
הואיל והמרכיב הגנטי של הגביהה עולה על מחסור זה, הורים גבוהים יש להם מרחב נשימה יותר גדול.
 

פולספגן

New member
לא רק -

צריך את כל אבות המזון, מלחים וויטמינים.
&nbsp
גדילתם של בנות ובנים הסובלים מתזונה לקויה, מואטת ואף נעצרת. ללא טיפול אינטנסיבי ושיקום תזונתי יעיל, עלולים ילדים אלו להישאר נמוכים מהצפוי להם על פי הגנטיקה המשפחתית.
 
למעלה