אשמח לשמוע דעתכן

four seasons

New member
לא הבנתי מה הקשר לעישון

להבאת ילדים לעולם, האמת היא שלדעתי תפקיד הפמינזים או התנועה הפמינסטית היא לא לנהל את מהלך חייה של האישה, הפמיניזים הוא רעיון פילוסופי שבה לתת לאישה אופציות לנהל את חייה לקראת חברה שיוויונית ולתת מענה לתפיסות פילוסופיות מקבילות כדוגמת דיקרט.
 

יחיאב

New member
אני מסכים איתך,

לכן אני קצת מתרעם על כך שהפמיניזם במקרה זה (ע"י מי שייצגה אותו בתוכנית) מסרב לקבל מחקר שכזה, ובכך מונע מנשים את האפשרות לעשות כרצונן. וזה העצוב בכל הסיפור.
 

יחיאב

New member
אני תוהה ביני לביני

בעקבות קריאת תגובותיכן אם יש דברים שלדעתכן אסור לקבל גם אם הם נכונים. כלומר, נצא כרגע מתוך נקודת הנחה שהמחקר אכן חשף את האמת המרה, ושרוב הנשים אכן לא יכולות להרות מעל גיל 35. רק נניח. מה לדעתכן צריך לעשות אז? אנא התנועה הפמיניסטית פונה? האם היא צריכה כלל לפנות, או שמא עליה להמשיך בשלה ובכך לגרום לאימלולן של נשים רבות שנמנע מהן (בשל המשך התפיסה בקונוונציות הנ"ל) לממש את רצונן? צריך להבין, לדעתי, דבר נוסף: מדע הוא אינדיפרנטי מבחינה ערכית. הוא בסה"כ מתודה שהומצאה ע"י בני אדם שתכליתה הוא חקירת הקשרים פונקציונלים בין תופעות, ולהקשרים פונקציונלים אין משמעות (משמעות במובן הערכי- שמהם לא נגזר שעלי להכריע הכרעה ערכית כלשהי). מה אני, כגבר או אישה מחליט לעשות עם עובדות אלו- זו שאלה ערכית והיא לא תלויה בעובדות שנחשפתי אליהן כלל. אני יכול לקבל את העובדות, ואני יכול להתכחש אליהן. אלא שאני שואל אתכן, מהי הדרך הנכונה בהנחה שאכן המחקר שלעיל חושף את האמת. (אם היא מרה ואם היא לא- זו כבר שאלה ערכית, ואין בינה לבין המדע כלום)
 
אני אתעלם לרגע משאלת ה"אמת"

ואתייחס רק לעניין המהותי - אם, אכן, מחקרים בלתי תלויים יגלו, שאחוזים גבוהים של נשים אינן יכולות להרות מעל גילאים מסוימים - הרי שזה נתון שיש טעם בהכרה אותו ובו. אתה שואל, אם התנועה הפמיניסטית צריכה לשנות כוון? אני חושבת שהתנועה הפמיניסטית לא צריכה ולא יכולה לכוון נשים לבחירת תזמון הלידות שלהן. נשים שידעו גם את הנתון הזה, (ועדיף בגיבוי האחוזים המדויקים שהתגלו במחקר, ולא סתם באמירה "רוב הנשים", שהיא אמירה מטעה), יוכלו לעשות את תכנוניהן ולבחור בהעדפותיהן מתוך התחשבות בו. יותר מזה, מכיוון שכולנו מכירות סביבנו נשים רבות שהרו וילדו בגילאים שלמעלה מ 35, סביר, שאם אכן תוצאות המחקר הן כפי שאתה מצטט, ניתן יהיה למצוא גורמים שיכולים לנבא את יכולתה של אשה ספציפית להרות גם בגיל שהוא למעלה מגיל זה - למשל, הגיל בו החלה האשה לקבל מחזור. למשל, מאגר הביציות הקיימות אצל אשה. למשל, נתונים גנטיים שמצביעים על יכולת או העדר יכולת - או על התחלה מאוחרת או מוקדמת של מה שקרוי "בלות", למשל - יכולת ללדת בגיל מאוחר אצל מי שהיתה כבר בהריון, מול יכולת כזו אצל מי שמנסה לראשונה. למשל, השפעת אמצעי מניעה מסוגים שונים על פני תקופות שונות על היכולת המדוברת, וכן הלאה - מידע שיאפשר לנשים לקחת את השליטה לידיהן, ולעשות את הבחירה מתוך הכרות עם גופן ועם ההסטוריה שלהן ולא עם גופן של "רוב" של נשים, שאין לדעת מי הן או מה מאפיין אותן. אני יכולה להעריך (וזו הערכה אינטואיטיבית לחלוטין, אין לי שום דרך להוכיח אותה), שאכן יתגלו גורמים רבים ושונים המאפיינים את הנשים שגיל הבלות שלהן מתחיל מוקדם, ויותר מזה - שניתן יהיה לשלוט לפחות בחלק מהמאפיינים, אם מחקר מתאים יתבצע. לדוגמא - אם יסתבר, שלקיחת גלולות על פני עשרים וחמש שנים, גורמת להעדר יכולת או לקושי להכנס להריון בשנה העשרים ושש, אולי תהיה בזה דחיפה להעברת נושא המניעה לאחריותו של הגבר. ואולי בדיוק להיפך, יסתבר שמניעה הורמונלית משמרת את הביציות ולכן מאפשרת שימוש עתידי בהן. מאחר שאני לא מכירה את המחקר שאתה מצטט, קשה לי לדעת אם היתה בכלל, בנתוני המחקר, התיחסות לדרכים של אותן נשים להמנע מהריון בגיל צעיר. התנועה הפמיניסטית יכולה בהחלט לעודד מחקרים שמטרתם תהיה להביא למקסימום שליטה של הנשים בבחירות שהן עושות - אבל, כאמור, לא יהיה בזה שינוי כוון, משום שממילא, בהנתן המידע הזה, אם תוכל כל אשה לבחור בכוון שמתאים לה (לא ללדת בכלל, ללדת מוקדם או ללדת מאוחר), לפי רצונה - יהיה בזה מילוי אחת ממטרותיה של התנועה הפמיניסטית.
 

אמיר.

New member
מזל שסבתי ז´ל לא ראתה את התוכנית...

וילדה את אבא שלי בגיל 44.... אחרת לא הייתי כאן ....
אבל בדיוק שמעתי על מכרה שלי שממש לא הייתה לחוצה ובגיל 32 כשנשאה והחליטה ללדת לקתה באיזו מחלה לא נוראה אבל התרופות מונעות הריון.. מאחל לה רפאוה שלמה... על זה נאמר: ´אל תדחה למחר את מה שאפשר לעשות היום"... בהצלחה.
 
למעלה