אשמח לשמוע את דעתכם.

[א ט ל נ ט י ס]

אשמח לשמוע את דעתכם.

הגעתי בחיי (שוב) לצומת דרכים שבה אני צריכה לבחור את השביל שבו אני ממשיכה, וכמו תמיד זה מצב שקצת קשה לי עם עצמי, אבל... הפעם אני מרגישה שאני ממש יודעת את הדרך (ולפעמים רואה אותה) הבעיה שכנראה יש בי פחד חזק שלא מאפשר לי לעשות את הצעדים הראשונים. אני כבר מכירה את הפחד הזה מכל מיני סיטואציות אחרות בחיים שלי, חידושים ושינויים זה אף פעם לא דבר קל, אבל תמיד ידעתי בסופו של דבר להתגבר על הקושי ולהמשיך הלאה. אולם הפעם זה שונה... הפעם זה קשור ישירות אליי ורק אליי, נושא שאמור לקחת אותי "למקום אחר" במידה והוא אכן יתפתח כפי שאני חושבת, והפחד יותר חזק מתמיד, פחד מכישלון כמו פחד מהצלחה, ובאופן כללי פחד. אני עובדת על זה ומנהלת הרבה מאד שיחות עם עצמי שמנסות להבין מה בדיוק הכי מפחיד ועוצר, אבל עדיין לא ממש שמתי על זה את האצבע. אשמח לשמוע עצות, ורעיונות. תודה

 

[הילה בסגול]

בוקר אור ../images/Emo39.gif

קצת קשה לייעץ ולתת רעיונות כאשר לא ידוע במה מדובר.... ישנן דרכים רבות בחיים שלנו ולא תמיד עצה אחת טובה לדרך מסוימת... האם את יכולה לשתף מעט ? עצה אחת קטנה קולקטיבית את כותבת שאת כבר יודעת את הדרך ולפעמים אף רואה אותה - הישעני על כך בכל פעם שהפחד מגיע.

 

[א ט ל נ ט י ס]

קודם כל תודה רבה על תגובתך ../images/Emo24.gif

אני אנסה לתת קצת רקע, מדובר בעצם בתחום המקצועי, אבל הפעם מדובר על רעיון שבא ממני, כלומר שאני רוצה לשלב מקצוע קיים שאני עוסקת בו כבר מספר חודשים, ולהוסיף לו רעיונות שלי שאני מאמינה שיש להם פוטנציאל, אבל בשביל זה אני צריכה לעשות כמה שינויים, בעיקר מנטלים וחשיבתיים, למרות שאני לא יודעת אם וכאשר הרעיונות יתפתחו לאן אפשר להגיע, ואז אולי ידרשו שינויים גדולים יותר... הנה תוך כדי כתיבה יצא לי פתאום חשש שלא חשבתי עליו עד עכשיו (-: אני חושבת שהפחד הבסיסי שלי משינויים מאד מחזיק פה, כי אני מצד אחד מאד רוצה להתקדם ואני מרגישה שזה הזמן, ומצד שני אני חוששת שאולי אני טועה, והשינויים גם יוציאו אותי מהשגרה שהצלחתי ליצור לעצמי (ובעיני שגרה זה לא רע (-: ) וגם לא יקחו אותי לכיוון אליו התכוונתי, ואני אצטרך להתחיל הכל מהתחלה, והיה לי לא קל לבנות את השגרה הקיימת (אחרי תקופה ארוכה של כאוס בחיי מכל מיני סיבות) אז הנה שיתפתי

תודה על ההקשבה ויום מקסים

 

[paloma blanca]

../images/Emo24.gifרציתי לספר לך ....

שגם אני מצאתי את עצמי בצומת דרכים לפני כשנה. בסופו של דבר לקחתי מאמנת אישית שעזרה לי לצאת ממעגל "הקסמים" שהייתי בו. לפני כ3 שבועות התחלתי בלימודים שאמורים להוציא אותי לדרך חדשה לגמרי ומהווים מבחינתי הגשמת חלום ישן. עדיין הפחדים מפני כישלון צפים ועולים בקירבי אבל אני עובדת עליהם ומקווה להצליח להגשים את החלום במציאות גם אחרי הלימודים. יש משפט חזק של פרוייד שמלווה אותי ועוזר לי: "האמונה בהצלחה מביאה מאוחר יותר את ההצלחה האמיתית". אז תאמיני בהצלחתך ותשנני את זה. לי זה עוזר בנתיים.

 

[הילה בסגול]

צעד אחר צעד...

את כותבת על כמה רעיונות שיש להם פוטנציאל מה דעתך לנסות להתחיל באחד, בראשון, בהכי פשוט שלא מצריך כל כך הרבה שינויים ? אני מאוד מאמינה בצעד אחר צעד ואת ?

 

[paloma blanca]

../images/Emo9.gifגמני

 

[א ט ל נ ט י ס]

את צודקת, וזה מה שאני מנסה לעשות

אני כבר בהכנות לצעד הראשון, אבל הראש לא מפסיק לחשוב כל הזמן קדימה..... אני המון בעבודה עצמית עכשיו על מוטבציה ועידוד (כמו בתחרות ריצה: כל הכבוד...עוד קצת...טיפה מאמץ

) אבל לפעמים זה קצת קשה לבד, ואני עדיין לא משתפת את הסביבה בכל הרעיונות שלי, אז אני די צריכה כוח כדי להתקדם.

 

[paloma blanca]

../images/Emo4.gifזה מאד מעניין ....

גם אני לא אהבת לשתף את הסביבה שלי ברעיונות שלי אבל האמת .... לפעמים אני לא מבינה את עצמי. יכולה להסביר לי למה אנחנו כאלה ?

 

[א ט ל נ ט י ס]

מממ אני יכולה להגיד לך לאיזה מסקנות

אני הגעתי אחרי מחקר מעמיק

אני חושבת שאני תמיד חיה בתחושה שאם הדברים "יצאו החוצה" הם יתקלקלו, מה הכוונה יתקלקלו? זה נושא קצת מופשט, אבל כל סוג של חוסר הצלחה או ניסיון התערבות מגורמים לא רצויים, הפחד שיקנאו בי או ירצו להזיק, זה מאד מורכב, אבל זה תופס לגביי כמעט כל הנושאים, תמיד קראו לי השושואיסטית במשפחה (-: אני יודעת שהבעיה היא אצלי, אבל זה נושא שעדיין לא ממש נגעתי בו.

 

[paloma blanca]

../images/Emo12.gifוואיי מדהים !

גם אני כזאת ! לדוגמא הנושא של הלימודים שלי. לא הסכמתי לספר לאף אחד חוץ מאמא שלי וגם זה אחרי הבטחות שלא לספר

עד שלפחות אתחיל בלימודים . עכשיו שהתחלתי יש לי בעיה איך לספר לכולם מבלי לחטוף את הג'ננה מכל השאלות שהם בטח יפגיזו אותי והערות שאני עומדת לקבל

אני חושבת שאצלי זה שילוב של 2 דברים : הפחד שהתקלקל לי כמו פתיחת פה לשטן. הפחד שההערות יגרמו לי לוותר או במילים אחרות יוציאו לי את החשק !

 

[א ט ל נ ט י ס]

כן זה בהחלט העניין, מה שאני אומרת ל

לעצמי בדר"כ זה לדבוק באמונה שדברים קורים עם סיבה, גם אם אנחנו לא תמיד מבינים אותה, ואם זה הנתיב הנכון, אז שום דבר ואף אחד לא יקלקל לי, ותמיד מספרת לאט לאט, אחד אחד, כדי שאני ארגיש נוח, ואם יש תגובה לא מפרגנת או משהו מרגיז אני ממש ממשיכה הלאה, או אומרת שזה מה יש ובזה אני בחרתי. זה כמובן כללי, אבל הבנת את העיקרון (-:

 

[הילה בסגול]

אני כמעט כזו

אני משתפת בהכל את בעלי אולי לא תמיד על ההתחלה, אלא מחכה שזה קצת יתגבש לי במחשבה אבל תמיד תמיד אשתף אותו די בהתחלה. לא רק שאני רוצה לשתף אותו אלא הוא מראה לי פרספקטיבה שונה ואם אני נורא מפחדת או נורא שלמה הוא תמיד יראה לי את הצד השני.

 

[paloma blanca]

אאהה טוב ../images/Emo9.gif

גם אני משתפת את בעלי גם אם לפעמים ההערות שלו לא לרוחי

דיברתי יותר על מעבר לבעל