אשמח לקבל תגובות

[גברת תפוזייי]

אשמח לקבל תגובות

אני אם טריה לבן 5 חודשים,טרם חזרתי למקום עבודתי כיוון שמתקשים למצוא לי תפקיד בהתאם לחוק ההנקה,כלומר, שבע וחצי שעות עד שהילד מגיע לגיל שנה, אני עדיין בבית,נהנית ממנו מאד, אבל כולכם בודאי יודעים שממשכורת אחת ומשכנתא-זה לא תענוג כזה גדול.עבדתי שם 4 שנים,ובאמת שמציעים לי פיצויים יפים אבל חשוב לי לשמור את מקום העבודה בגלל ההטבות והתנאים,האם מגיע לי להיענש כיוון שאני אם? מה לעשות? להילחם או לקחת את הפיצויים ולשתוק?

 

[טל קר]

שרשור נשים וקריירה. גם לי יש שאלה

בשמחה רבה וששון רב ועוד מבחן אחד בלבד, סימתי את התואר הראשון שלי בניהול ובחינוך (שניהם בהצטיינות). באוקטובר מתחילה תואר שני במנהל עסקים. אני מחפשת כרגע עבודה במשרה מלאה, אחרי שבשנים 98-99 עבדתי בעבודות מנהלה/מזכירות/קלדנות מטעם מנפאואר, ובשנים 2000-2001 עבדתי בעבודות סטודנטיאליות מכל הבא ליד (עזרה בעריכת מאמרים באנגלית לרופא, קלדנות בשיעורים ללקוית שמיעה, שירותי הקלדה, מזכירת דקאן בפקולטה לאומנויות וכדומה). האנגלית שלי מצוינת, התפיסה שלי מצוינת, והיכולת האקדמית שלי מוצינת. יש דרך טובה להציג את כל הנ``ל בקורות חיים? האם עלי לציין באיזו שהיא דרך את הפעילות החברתית הענפה שלי בנושאים פמיניסטים? לאיזה סוג עבודות עלי לשאוף אם עלי להיות ריאליסטית? אני מסתכלת במודעות דרושים של עיתוני סוף שבוע ומוצאת את עצמי או UNDERQUALIFIED או OVERQUALIFIED. האם עלי להתפשר ולהיות בינתים מזכירה? האם עלי ללכת ולדחוף את קורות החיים שלי למקומות שנראים לי ללא שפרסמו מודעות דרושים? האם להפיץ את הקורות חיים שלי בתפוצת נאטו מתוך מטוס? נא עצתכן. בתודה, טל

 

[נורית מ.]

השאלה כמובן במה את רוצה לעסוק

כי זה משפיע על כל מה ששאלת (מה לציין בקו``ח, לאן לשלוח אותם, על איזה עבודות להתפשר בדרך לשם, אם בכלל להתפשר וכו`).

 

[איה@]

לא להתפשר! - חפשי לך מקום עבודה

שהיית שמחה לעבוד בוא, בתפקיד שהיית רוצה. אספי את כל האסרטיביות שלך - כנסי שם למנהל, והציעי את עצמך לתפקיד. גם אם את יודעת שהוא תפוס....אם יתרשמו ממך, ימצאו לך מקום. שניים שלושה מקומות כאלו - אני מבטיחה לך שתתקבלי לעבודה. המוטו הוא - את המחליטה אפוא את! רוצה לעבוד - ולא להיפך. ובשום פנים לא להתפשר! בהצלחה! איה.

 

[tookmy]

אהלן טל

קודם כל, כדאי שתיפני לאן שאת רוצה ולא לאן שמחפשים. תמיד לפנות למה שאת קצת מתחת בשבילו כדי שיהיה לך גם לאן להתפתח ואתגר זה דבר חשוב בעבודה (אחותי אמרה לי כשמצאה את עבודתה הנוכחית שויתרה על הצעה אחרת כי לא היו לה זרמים של התרגשות ופחד אם היא מסוגלת לזה או איך תעמוד בזה, כלומר זה היה ``קטן עליה``). אחד הדברים החשובים הוא להדגיש בקורות החיים את מה שחשוב לך, לא לכתוב קלדנות אם את לא מתכוונת להשתמש בזה בעבודתך החדשה, או להזכיר במילה בסעיף ``מיומנויות ותחביבים`` בתחתית הדף. חוץ מזה, הדבר הכי חשוב בעייני הוא דווקא קשרים, לדבר עם אנשים כל הזמן, להגיד בדיוק מה את מחפשת, לשאול, את לא יודעת מאיפה זה יבוא, ויותר מזה, איכשהו בסופו של דבר את רוב העבודות מקבלים דרך קשרים או ששומעים עליהם דרך מכרים. מספיק שמכר מספק לך מידע על מישרה שעומדת להתפנות עוד לפני שפרסמו מודעה ויכול להיות שפנייה מיידית תחסוך לעסק מודעה בעיתון והעבודה תהיה שלך... ולכי על הכי גבוה ועל הכי רצוי מבחינת שאיפות, וכשזה מגיע לתכל`ס את יכולה לקחת גם קצת פחות אם יש אפשרות לקידום או אם נראה לך מעניין.

 

[חנה בית הלחמי]

טל - קורות חיים ומועמדות לעבודה

אני עוד ארחיב בעניין אבל בינתיים יש שלושה מקומות שניתן לצאת נישכרים מעיון בהם: 1. הפורום הישן והטוב שלנו של נשים וקריירה 2. האתר של ד``ר מירה חניק - הדרך למעלה. יש שם מאמרים בשני הנושאים באוריאנטציה נשית. 3. אתר NIHUL (אתר הניהול הישראלי של גליה אלבין ואחרים). לגבי סוג המשרה - לכי על כל דבר שמיועד לצעירים וצעירות, כלומר תעברי על כל העיתון...אי אפשר לדעת מה יהיה בול פגיעה... בהצלחה, חנה

 

[חנה בית הלחמי]

טל - המלצה ישנה של ד``ר חניק

 

[sista]

גנבת את השרשר לגברת הראשונה

שעם כל הכבוד, וגם אני באותה בעיה של חיפוש עבודה התואמת את כישוריי, הצרות שלנו הן של עשירות לעומתה.

 

[חנה בית הלחמי]

לא הבנתי אותך, זהו שירשור קריירה

ויש פה תשובות לכל השאלות. אם נוכל לסייע לך בכל עניין ודבר - בכייף. חנה

 

[טל קר]

מוסיפה עוד כמה שאלות שחשה כי

נשארו ללא תשובה: א. לספר על מעורבותי הפמיניסטית או לשמור את זה לנסיונות חיפוש עבודה בנעמ``ת? ב. האם כדאי להתפשר עוד יותר ולעבוד דרך חברת כ``א ? ככל שאני מסתכלת במודעות דרושים מצבי לא הולך ומשתפר. ג. איך מכניסים לקורות חיים בצורה יפה את זה שלמרות שכל הזמן עבדתי במשהו, הדברים האלה לא ממש ``שוסיים`` אלא רק נועדו לעזור לי לצוף מעל המים? מזכירות, קלדנות, עריכה וכאלה? כלומר שלמרות שאני עובדת מסוף שנת 97, הנסיון התעסוקתי לא ראוי איזכור?

 

[חנה בית הלחמי]

אז ככה - טל - לגבי איזכורים וכו`

אני אישית לא מעלה פעילות חברתית או פוליטית לרזומה המקצועי שלי. עסקתי בכל מיני דברים במהלך חיי - מפר``ח בתוך סטודנטית, שלום עכשיו, ארגון הלל, פמיניזם פעיל וכולי. זה פשוט לא נראה לי רלוונטי. מתי זה כן רלוונטי ? בשיחת התרשמות אישיותית אולם (בכלל בלי קשר לכמה הזדהות את סופגת ממי שמולך) יש נטיה טבעית לחשוש שאם יש לך הרבה עיסוקים מחוץ לפעילותך המקצועית כשכירה, לא תקדישי את מיטבך לעבודה. לי אישית החשש הזה נראה לגיטימי ולכן אני לא מסתירה כלום אבל עושה הפרדת מערכות בין הפעילות ההתנדבותית לפעילות מקצועית בשכר. עוד משהו - מנסיוני העגום - עדיך להראות הרבה אסרטיביות חיובית אבל בבלנס - שלא יראו בך ``עושת צרות`` פוטנציאלית. ראיון עבודה וקורות חיים הם סוג של תאטרון שדורש הרבה ריכוז, יכול רפרזנטטיבית ומודעות לכל ההבטים של העניין. תחשבי מה את ``מוכרת`` ותתרכזי בזה בלי להסתיר כלום אולם בלי לומר או לחשוף את הכל. לגבי כתיבת קורות החיים - תכתבי טיוטא ואני אסייע לך בכייף לשפצר את זה. בהצלחה, חנה

 

[sista]

זהו שרשור גברת תפוזייי

אם החלטתן שזהו שרשור קריירה, טוב ויפה. אבל לדעתי זה די פוגע לגבי השאלה של גברת תפוזיי שראוי היה לתת לה התייחסות נפרדת ולו רק בגלל הרושם שהיא זקוקה לעזרה ומצב רוחה קצת עגום. היא שאלה שאלה וביקשה עזרה, לא שרשור קריירה. בהמשך היא עוד הוסיפה חטא על פשע ופתחה שרשור נפרד בטענה שהפקיעו ממנה את השרשור הקודם, וזכתה למקלחת צוננין. אני יודעת שלכולן כוונות מצוינות ותרומות נאות לדיונינו, אבל בכל זאת זה נראה לי לא משהו.

 

[טל קר]

אני אסביר.

במקום מושבנו הקודם היינו שני פורומים: פורום נשים וקריירה ופורום פמיניזם. יש נושאים חופפים ויש שאינם חופפים. אמרו לנו שבשל המעבר, נתחיל עם פורום פמיניזם, והחלטנו שבתוך פורום פמיניזם יהיו פתילים של ``נשים וקריירה`` עד שיוקם פורום נפרד. הכוונה בליצור פתילים היתה שהשאלות בנושאים של ``נשים וקריירה`` יהיו ממוקדות במקום אחד ולא מרחפות בין הודעות שקשורות לפמיניזם. זה גם נועד להקל על היועצת הארגונית שעוזרת בשאלות אלו בפורום, וגם לא לדחוק דיונים פמיניסטים אחורה. גברת תפוזייי קיבלה תשובות להודעתה, כפי שציפינו שתקבל. נשמח אם בעתיד גולשת שתרצה לשאול שאלה בנושא קריירה תפתח שרשור בנושא ``נשים וקריירה`` ותשרשר לשם את הודעתה. בקשר לפתיחת שרשורים חדשים: מספר ההודעות הראשיות בדף מוגבל. רוב האנשים לא מדפדפים בדפים קודמים אלא רק בדף האחרון. אם הגולשות לא יקפידו לשרשר כל דבר למקום הנכון (ללא קשר אם מצב רוחן עגום והן זקוקות לעזרה) אז הודעות של נשים אחרות (שאולי מצב רוחן עגום והן זקוקות לעזרה) ידחקו אחורה למקום בו אף אחד לא רואה. שרשור לא מהווה חוסר כבוד, להפך, שרשור מהווה כבוד להודעות של אחרים. אם כל אחת תפתח הודעה חדשה, הודעות של כל גולשת ובתוכן גב` תפוזייי ידחקו לדפים אחוריים ולא נודע כי בא אל קרבנו. וחבל.

 

[טל קר]

והנה קישור להודעה של מנהלת שמסבירה

טוב ממני את ענין השרשור (היא מנהלת פורום מאוד מוצלח ששם המנהלת משרשרת בעצמה אם הגולשות עצמן לא עשו זאת. בתפוז אין את האופציה הזו)

 

[sista]

או-קיי, נרגעתי

 

[טל קר]

 

[איה@]

יש חוק! - שיקיימו אותו!!

קודם כל מזל טוב! הם חייבים ומחוייבים לחוק. במידה והם לא מוצאים לך תפקיד בהתאם, שימשיכו לשלם לך משכורת ואת תשארי בבית עם ילדך עד שהוא יגיע לגיל שנה, ותוכלי לחזור לתפקידך הקודם. אין סיבה ואין הצדקה שתוותרי על ההטבות והתנאים, ותתחילי להתגלל בחיפוש אחר מקום עבודה חדש. להתחיל שוב מלמטה ולצבור ותק ותנאים. הבעיה היא שלהם ולא שלך התנהגי בהתאם! אל תשתקי! ואל תרגישי בעונש! ובינתיים תהני

 

[tookmy]

לא לוותר כמובן, אם את אכן רוצה

לחזור לשם. מה גם שעכשיו עם ילד ועם המיתון הנוראי, יהיה לך הרבה יותר קשה למצוא מקום עבודה חדש... לדעתי- לא לוותר בשום אופן, נמאס כבר מהאפליה הזו. העולם, כולל עולם התעסוקה, צריך להתאים את עצמו לאנשים, ולא רק האנשים להתאים עצמם לעולם, מה לעשות- אנשים מביאים ילדים לעולם וזה דבר שמעסיקים צריכים להתחשב בו.

 

[מירי,]

תיקון והצעה...

ראשית , שעת הנקה אינה עד גיל שנה אלא משהוא כמו 7 חודשים.. עכשיו השאלה היא גם עד כמה את רוצה לחזור לעבוד.. אצלנו למשל משולמת שעת ההנקה בלי קשר לשעות העבודה, כלומר גם אם אני עובדת יום שלם אני מקבל שעה יותר (קיבלתי), נכון שיש כאן ``משרות אם `` די בשפע, ואני גם קיצצתי את השעה הזו משעות העבודה שלי די לנצח (המשרה שלי נשארה 7 שעות גם כשאני עובדת 10 שעות), אבל זו אופציה שאם את ממש רוצה לחזור לעבוד יכולה להתאים לכל הצדדים , כלומר לעבוד משרה מלאה ולקבל משרה +שעה.

 

[מכשפה]

לי דווקא היה קשה למצוא עבודה בגלל

שהעליתי את נושא שעת ההנקה. לא רצו להתחשב בזאת, וכשהתחלתי לעבוד במקום חדש שילמו לי בדיוק לפי מה שעבדתי. מקום פרטי, לא רוצה- אל תעבדי. ואני אתחיל להתלונן? כך שיש הרבה בעיות בנושא החזרה לעבודה לאחר לידה, שלא לדבר על שעות המעונות, שמסתיימים בארבע ולא מאפשרים לאשה לעבוד במשרה מלאה!!! ושוב גם בגלל זה קשה למצוא עבודה חדשה, במיוחד לחד הוריות, או לכאלו שאין להן מי שישמור אחה``צ על התינוק. עוד נושא למחשבה ולדיון נפרד.