אולי בפנים
New member
אשמח לעצה
אני בן 22, משוחרר מצה"ל מתחילת אפריל, רשום ללימודים בשנה הבאה בתחום מענין ומאתגר וכרגע עובד במקום בו הוכחתי מסירות ומשקיענות ומאוד התחבבתי על הממונים עלי, ואף עברתי לתפקיד מאתגר מעט יותר בטרה להתמודד עם עוד אתגר במהלך החודשיים שנותרו ללימודים וללמוד עיסוק חדש. במהלך השירות הצבאי סבלתי דיכאון עמוק, ישירות על רקע העדר אתגר בשירות והעדר קשרים חברתיים, שחוץ מהפוגות קלות שאני זוכר במעומעם נמשך יותר משנתיים. בשמונת החודשים לפני השחרור (אחרי תום הדכאון ומתוך אמונה בקיום פגיעה נפשית אחרת - על רקע סימפטומים בעלי אופי פוסט-טרואמטי שנדמה לי שזיהיתי בעצמי מתוך קריאת מאמרים) הייתי בטיפול אצל פסיכולוג פרטי במימון הצבא ומאז תחילת אפריל איני בטיפול, במקביל ניסיתי למצוא עבודה ולנסות לגור לבד ולבסס תחושה יותר בטוחה, אך החלטתי לדחות את זה עד לקבלת מערכת השיעורים שלי - מה שאמור לקרות בימים הקרובים. בשלב הנוכחי אני עדיין מתקשה לפתח רצון ביצירת קשר עם אנשים וניסיונות לפתח שיחה בעבודה נראים לי סתמיים ואני קוטע אותם במהירות, אני מנסה להתרכז בפיתוח תחביבים שיסיעו לי להקל עם המתח הפנימי שאני שרוי בו, והם אכן מעזיקעם אותי לא מעט שות במהלך היום ולמרות שאני מרגיש קצת יותר טוב אני עדיין מדוכדך ומרוחק. כרגע אני מתלבט אם להתחיל מחדש טיפול, או לדחות את העניין לתחילת הלימודים, וגם עלתה אופציה שלישית, של לגשת לטיפול עק התקף חרד והתעלפות שחוייתי עקב פציעה לא חמורה במהלך העבודה, ואם יווצר קשר טוב אז להמשיך בטיפול. הייתי שמח לעצה, ואני מקווה שפירוט הסיטואציה לא היה מוגזם ומעיק.
אני בן 22, משוחרר מצה"ל מתחילת אפריל, רשום ללימודים בשנה הבאה בתחום מענין ומאתגר וכרגע עובד במקום בו הוכחתי מסירות ומשקיענות ומאוד התחבבתי על הממונים עלי, ואף עברתי לתפקיד מאתגר מעט יותר בטרה להתמודד עם עוד אתגר במהלך החודשיים שנותרו ללימודים וללמוד עיסוק חדש. במהלך השירות הצבאי סבלתי דיכאון עמוק, ישירות על רקע העדר אתגר בשירות והעדר קשרים חברתיים, שחוץ מהפוגות קלות שאני זוכר במעומעם נמשך יותר משנתיים. בשמונת החודשים לפני השחרור (אחרי תום הדכאון ומתוך אמונה בקיום פגיעה נפשית אחרת - על רקע סימפטומים בעלי אופי פוסט-טרואמטי שנדמה לי שזיהיתי בעצמי מתוך קריאת מאמרים) הייתי בטיפול אצל פסיכולוג פרטי במימון הצבא ומאז תחילת אפריל איני בטיפול, במקביל ניסיתי למצוא עבודה ולנסות לגור לבד ולבסס תחושה יותר בטוחה, אך החלטתי לדחות את זה עד לקבלת מערכת השיעורים שלי - מה שאמור לקרות בימים הקרובים. בשלב הנוכחי אני עדיין מתקשה לפתח רצון ביצירת קשר עם אנשים וניסיונות לפתח שיחה בעבודה נראים לי סתמיים ואני קוטע אותם במהירות, אני מנסה להתרכז בפיתוח תחביבים שיסיעו לי להקל עם המתח הפנימי שאני שרוי בו, והם אכן מעזיקעם אותי לא מעט שות במהלך היום ולמרות שאני מרגיש קצת יותר טוב אני עדיין מדוכדך ומרוחק. כרגע אני מתלבט אם להתחיל מחדש טיפול, או לדחות את העניין לתחילת הלימודים, וגם עלתה אופציה שלישית, של לגשת לטיפול עק התקף חרד והתעלפות שחוייתי עקב פציעה לא חמורה במהלך העבודה, ואם יווצר קשר טוב אז להמשיך בטיפול. הייתי שמח לעצה, ואני מקווה שפירוט הסיטואציה לא היה מוגזם ומעיק.