אשמח לחוות דעתכם
אני בת 32, בקשר רציני ומחייב כמעט ארבע שנים.
אנחנו גרים ביחד (אחרי חצי שנה לקשר עברנו לגור ביחד), ומאוד אוהבים.
מבחינתי זה הקשר הראשון הבריא יחסית, הייתי בהרבה קשרים פוגעניים.
גם מהקשר הזה נפגעתי מאוד מאוד בהתחלה, לא מכוונה רעה של בן הזוג, אלא מחוסר רגישות שלו, שהובילה אותי למצבים שפגעו בי.
היה לנו משבר גדול ביחסים לפני כשנתיים, נפרדנו למשך חודשיים והוא נורא רצה והתעקש שנחזור,
הלכנו לטיפול זוגי ומיני והצלחנו לשקם את האמון פחות או יותר ולבנות את הקשר מחדש.
עד עכשיו יש לנו פערים מאוד גדולים ובעיות קבועות.
אני מאוד רגישה ופגיעה, באופן כללי אני כזו וגם בגלל הפגיעות שעברתי.
הוא סוג של דף נקי, אני הקשר הראשון הרציני שלו, ולא מזדהה ולא מבין בכלל בכלל את הרגישויות שלי.
אפשר להגיד שהוא די אטום ואגואיסט, רק שלא מכוונה רעה או חוסר אכפתיות כי הוא כן מנסה לעבוד על זה וכבר יצא מעצמו המון.
זה בעיקר משפיע על הסקס.
אני יכולה פתאום לקבל טריגר ולהתנתק, זה מאוד מכביד על הקשר.
הוא יכול לעשות משהו מאוד חסר רגישות בלי לשים לב, (כמו למשל לבקש ממני לעשות משהו במיטה, אני אגיד שאני לא מספיק מוכנה, ואז לבקש מייד שוב בכל זאת) וקשה לי לזכור שזה הוא, ולא מכוונה רעה.
הוא לא מבין מה הביג דיל שהוא מבקש ממני שוב, כי אני יכולה להגיד שוב לא ולא יקרה כלום.
אני בעצמי מרגישה שזה בעייתי לא רק בגלל הרגישות יתר שלי, אלא שלהפעיל סוג של לחץ בסקס זה לא בסדר גם אם לחברה שלך אין רקע של פגיעות כלשהן.
בעיקר קשה לי שהוא לא מבין כמה אבסורדי המצב. ולדבר על זה מכביד ומעיק עליו וכאילו גדול עליו.
בהתחלה של הטיפול ובמשך השנה הראשונה הוא היה הכי מכיל ומדהים וכנראה כבר אין לו אקסטרה אנרגיות לזה וזה מכביד עליו.
הוא לא רוצה להפרד, נוח לו בקשר לדעתי למרות הבעיות.
וכשאנחנו מצליחים לשכב בלי טריגרים או חוסר רגישות, הכל מדהים.
אני בת 32, בקשר רציני ומחייב כמעט ארבע שנים.
אנחנו גרים ביחד (אחרי חצי שנה לקשר עברנו לגור ביחד), ומאוד אוהבים.
מבחינתי זה הקשר הראשון הבריא יחסית, הייתי בהרבה קשרים פוגעניים.
גם מהקשר הזה נפגעתי מאוד מאוד בהתחלה, לא מכוונה רעה של בן הזוג, אלא מחוסר רגישות שלו, שהובילה אותי למצבים שפגעו בי.
היה לנו משבר גדול ביחסים לפני כשנתיים, נפרדנו למשך חודשיים והוא נורא רצה והתעקש שנחזור,
הלכנו לטיפול זוגי ומיני והצלחנו לשקם את האמון פחות או יותר ולבנות את הקשר מחדש.
עד עכשיו יש לנו פערים מאוד גדולים ובעיות קבועות.
אני מאוד רגישה ופגיעה, באופן כללי אני כזו וגם בגלל הפגיעות שעברתי.
הוא סוג של דף נקי, אני הקשר הראשון הרציני שלו, ולא מזדהה ולא מבין בכלל בכלל את הרגישויות שלי.
אפשר להגיד שהוא די אטום ואגואיסט, רק שלא מכוונה רעה או חוסר אכפתיות כי הוא כן מנסה לעבוד על זה וכבר יצא מעצמו המון.
זה בעיקר משפיע על הסקס.
אני יכולה פתאום לקבל טריגר ולהתנתק, זה מאוד מכביד על הקשר.
הוא יכול לעשות משהו מאוד חסר רגישות בלי לשים לב, (כמו למשל לבקש ממני לעשות משהו במיטה, אני אגיד שאני לא מספיק מוכנה, ואז לבקש מייד שוב בכל זאת) וקשה לי לזכור שזה הוא, ולא מכוונה רעה.
הוא לא מבין מה הביג דיל שהוא מבקש ממני שוב, כי אני יכולה להגיד שוב לא ולא יקרה כלום.
אני בעצמי מרגישה שזה בעייתי לא רק בגלל הרגישות יתר שלי, אלא שלהפעיל סוג של לחץ בסקס זה לא בסדר גם אם לחברה שלך אין רקע של פגיעות כלשהן.
בעיקר קשה לי שהוא לא מבין כמה אבסורדי המצב. ולדבר על זה מכביד ומעיק עליו וכאילו גדול עליו.
בהתחלה של הטיפול ובמשך השנה הראשונה הוא היה הכי מכיל ומדהים וכנראה כבר אין לו אקסטרה אנרגיות לזה וזה מכביד עליו.
הוא לא רוצה להפרד, נוח לו בקשר לדעתי למרות הבעיות.
וכשאנחנו מצליחים לשכב בלי טריגרים או חוסר רגישות, הכל מדהים.