../images/Emo182.gif מה זו אשמה ../images/Emo35.gif
אשמה = רגשות של אשמה וחרטה, שייכים לתחושות אשר בני-האדם עושים כמיטב יכולתם להימנע מהם בחיים, ובכך טמון לקח חשוב. עבורי אלו הם רגשות כואבים, אך הם גם ממלאים תפקיד בעל ערך, אשר מתבהר לי כאשר אני מבינה את המסר.
המסר - אשמה מבשרת לי כי הפרתי את אחת מאמות המידה החשובות ביותר שלי, וכי עליי לעשות משהו, מיד, על מנת להבטיח כי לא אפר שוב אמת מידה זו בעתיד. אשמה היא תנופה עבור אנשים רבים לצורך שינוי התנהגותם. אולם אנשים מסוימים מנסים להתמודד עם אשמתם באמצעות הכחשה והדחקה. לרוע המזל, אסטרטגיה זו אינה פועלת אלא לעתים נדירות. האשמה אינה נעלמת! היא רק שבה בצורה חזקה יותר. הקיצוניות השניה, היא, להיכנע לאשמה ולהשתכשך בה, זהו מצב שבו אנו מתחילים פשוט לקבל את הכאב, וחווים חוסר ישע נרכש. זו לא מטרתה של האשמה. היא נועדה להניע אותנו לפעולה וליצירת שינוי. אנשים רבים אינם מבינים זאת, ולעתים קרובות הם כה מלאי חרטה בנוגע למשהו שעשו בעבר, עד כי הם מניחים לעצמם לחוש נחותים למשך שארית חייהם! אין זה המסר הטמון באשמה. האשמה נועדה להבטיח כי אמנע בעתיד מהתנהגויות מסוימות, מתוך בטחון כי יובילו לאשמה. או, אם כבר הפרתי את אמות המידה שלי, באה האשמה לעורר בי די כאב, על מנת לגרום לי להתחייב מחדש לאמת מידה גבוהה יותר. אולם לאחר שאתייחס להתנהגות הישנה שעוררה בי אשמה, ואהיה כנה ומתמידה, אמשיך הלאה.
הפתרון
1. להכיר בכך שאכן הפרתי את אחת מאמות המידה החשובות ביותר שלי. 2. להתחייב באופן מוחלט, כדי לוודא כי התנהגות זו לא תתרחש עוד לעולם בעתיד. 3. בעודני מתחייבת, ללא צל של ספק, כי לעולם לא אניח להתנהגות זו להתרחש שוב, יש לי זכות להרפות מן האשמה. האשמה מילאה את מטרתה, להניע להקפיד על אמות מידה גבוהות יותר בעתיד. עליי לנצל אותה, לא להשתכשך בה
4. אנשים מסוימים מצליחים להכניע את עצמם מבחינה מנטלית ורגשית, מפני שהם נכשלים ללא הרף באמות מידה שהם מציבים לעצמם ככמעט בכל תחומי החיים. כתוצאה מכך הם חווים תחושה של כשלון. 5. התשובה לכשלון היא להוריד את אמות המידה, להנמיך או לשנות אותן, כדי לא להגיע להתנגשות ביניהן לבין ההתנהגות במציאות. כשלון מעיד על חוסר הרמוניה פנימית בתוכנו. חוסר התאמה בין ההתנהגות והמעשים, לבין אמות המידה האמונות. כשלון תחושה זו של חוסר ערך, מתרחשת בכל פעם שאנו חשים כי איננו מסוגלים לעשות משהו, שאנו אמורים להיות מסוגלים לעשות. האתגר, הוא כמובן בזה, שלעתים קרובות יש לנו כלל בלתי הוגן לחלוטין על מנת לקבוע האם נכשלנו. כשאנחנו נתקלים בחוסר הגינות כלפינו מצד אדם אחר, במציאות החיצונית, זהו שיקוף של חוסר הגינות שלנו כלפי עצמנו. זה צריך להדליק אצלנו אור אדום
מסמן ומאותת לנו שיש משהו שבו אנחנו לא הוגנים כלפי עצמנו.
המסר של תחושת הכשלון: כרגע אין לי את רמת המיומנות הדרושה לצורך המטלה הניצבת בפניי. תחושת הכשלון מבשרת לי כי אני זקוקה לעוד מידע, הבנה, אסטרטגיות, כלים או בטחון.
הפתרון
1. פשוט לשאול את עצמנו, "האם זהו באמת רגש שעליי לחוש במצב הזה? האם באמת נכשלתי, או שעליי לשנות את האופן שבו אני תופס את המצב?" האם כדי להרגיש שהצלחתי, אני זקוקה לגרום למייקל ג'קסון להחוויר ליד ביצועי הריקוד שלי? במקרה הזה, כמובן שרגש הכשלון אינו מוצדק. אם הרגש מוצדק, המסר של תחושת הכשלון הוא, כי עלינו לגלות דרך לבצע את הדבר בצורה מוצלחת יותר מאשר ביצעתי זאת קודם. 2. בכל פעם שאתה חווה תחושה של כשלון, עודד את עצמך להשתפר, ואמור לעצמך שאינך מושלם, וקורה שאינך מצליח מיד בהתחלה. 3. מצאו מודל לחיקוי, אדם שהוא יעיל בתחום שבו אתם חווים תחושה של כשלון. כשיש לנו יותר מדי דברים להתמודד איתם, או כשאנו מתחילים לחוש כי בעיות הן קבועות או כוללות, זה אומר שיש לנו עומס יתר או שיתוק.
המסר של עומס יתר או שיתוק עליי להעריך מחדש מה חשוב לי ביותר במצב מסוים. הסיבה לעומס היתר היא, כי אני מנסה להתמודד עם דברים רבים מדי בבת-אחת. מנסה לשנות הכל בן-לילה. תחושת עומס היתר או השיתוק, משבשת ופוגעת בחייהם של אנשים רבים, יותר מאשר כל תחושה אחרת.
הפתרון
1. להחליט מה מבין כל הדברים הוא הדבר החשוב ביותר להתמקד בו כעת. 2. הערכתנו העצמית קשורה לעתים קרובות לסביבה. כאשר אנו יוצרים בתוך מוחנו סביבה המציבה בפנינו תביעות עזות רבות מדי, בו זמנית, אנו חשים משותקים. אך יש בנו גם הכוח לשנות זאת באמצעות התמקדות בגורמים, שבהם אנו יכולים לשלוט, והתמודדות עמם, צעד אחר צעד.
של שיהיה לכם/לנו הכי טוב בעולם
אשמה = רגשות של אשמה וחרטה, שייכים לתחושות אשר בני-האדם עושים כמיטב יכולתם להימנע מהם בחיים, ובכך טמון לקח חשוב. עבורי אלו הם רגשות כואבים, אך הם גם ממלאים תפקיד בעל ערך, אשר מתבהר לי כאשר אני מבינה את המסר.
