אשמה (טריגר!)

[הקרן של האור]

אבל...

אם זה בהסכמה זה עדיין נחשב לתקיפה או הטרדה מינית? אוף. אם אני לא מאשימה אותו, אלא אותי זה אומר שאני מאשימה גם את אחייניות שלי. אוף.

 

[ליאללל]

בדיוק

גם אם זה בהסכמה זה נחשב לעבירה על החוק ויושבים על זה בכלא. ותחשבי על דבר כזה מישהו שנשוי לך היה מתחיל עם אחותך הקטנה שממש ילדה היית מאשימה אותה? לא, הוא ורק הוא אשם.

 

[יום.]

אשמת הקורבן

איזה מן ביטוי טיפשי הרי אם הקורבן אשם, הוא כבר לא קורבן. את יודעת מה, גם אם את "ניצלת" אותו בשביל להרגיש.. מה שלא רצית להרגיש... הוא נהג בדרך פסולה... הוא זה שהיב צריך להפסיק את ההתנהגות הזו אבל במקום זה הוא בחר לנצל אותך, ואת המצב בו את היית נמצאת.. הסכמה לכאורה או שלא לכאורה יכולה לנבוע מאלף ואחת סיבות אבל יש רק סיבה אחת אמתית, והיא רצון אמיתי לשתף פעולה, ולהיות חלק פעיל במעשה. לא כי "חשבתי שאני רוצה" לא כי " הוא רוצה אז פ'סדר.." אלא בגלל "שאני רוצה!" כל דבר אחר הוא פסול.

 

[ס י ו ו נ ו ש]

../images/Emo24.gif.....

אני לא קראתי את ההודעות שלך מפני שזה טיגר , אך קראתי את התגובות. אני רק יכולה להגיד לך שאת לא אשמה , זה לא קרה ביגללך ואת היית הקורבן וכמו שיום אמרה אם הקורבן אשם הוא כבר לא קורבן.

 

[הקרן של האור]

נצל"ש. הוצאת קיטור....

יש בי חור בפנים שלא מצליח להתמלא אפילו לא ממה שאני לא אוכלת ורע לי ואיכסה לי ונפלתי במקלחת אז גם כואב לי היד והרגל ואוף.

 

[t o w i n]

שאלה ל"קרן של האור"

מה ברחת למשהו אחר? העלית כאן סוגיה שנראה לי שכולם מתמודדים איתה. במי האשמה. נראה לי שגם את מאשימה את עצמך? איך את מתמודדת עם זה? דיברת עם מישהו? נעזרת בגורם מקצועי? סליחה על השאלות - אבל בימים האחרונים מאז שאני פה (בפורום) אף אחד לא מעז לדבר על זה. וזה דבר שהכי מקשה עלי. אם לא היתי מרגישה אשמה, אולי הייתי פונה לעזרה. אשמח אם תוכלי לענ ות לי, אבל את לא חייבת (כואבת לך הרגל)

 

[הקרן של האור]

אהממממ...

דבר ראשון, אני לא חושבת שיש כאן נושא שלא מעזים לדבר עליו. אולי יש נושא שפחות עולה בימים האחרונים, אבל אני מאד רוצה לחשוב שאין נושא שאסור לדבר עליו. יש רגעים שאני מאשימה את עצמי (ואפילו מאד). יש רגעים שאני יודעת (ואפילו מרגישה) שאני לא אשמה. יש אירועים ספציפיים שאני מאשימה את עצמי לגביהם, יש אירועים ספציפיים שאני יודעת שאני לא אשמה. זה מורכב מדי... איך אני מתמודדת? אני כותבת בעיקר. המון. ואני בטיפול פסיכולוגי. (עברתי המון המון המון טיפולים, כך שהטיפול הזה שונה. אני נפתחת בערבון מוגבל, מקבלת מה שאומרים לי בערבון מוגבל. אני לא ממהרת לתת אמון.) כתבת שאם לא היית מרגישה אשמה אולי היית פונה לעזרה. דבר ראשון, זה טבעי להרגיש אשמה. זה לא סותר את זה שטיפול יכול מאד מאד לעזור להתמודד עם הפגיעה. דבר שני, טיפול יכול לעזור להתמודד עם רגשות האשמה. ודבר שלישי, נניח, רק נניח, שאת אשמה. עדיין זאת חוויה שצריך לעבוד עליה, לטפל בה. (דרך אגב, אני ממש ממש ממש לא אומרת שאת אשמה...)

 

[good bye blue sky]

הקרן של האור

אולי בגלל שאת לא משתפת פעולה בטיפול , לא הצלחת להתגבר על רגשות האשם שלך. אם תספרי על עצמך יותר ותקשיבי לפחות לפני שאת שוללת את מה שאומרים לך שם ותנסי לעבוד ביחד עם המטפלת שלך , על הדרך להחלמה שלך , את תצאי מזה.

 

[הקרן של האור]

אהממממ...

סליחה, אבל להגיד שבגלל שאני לא משתפת פעולה עם הטיפול אני לא מצליחה להתגבר על רגשות האשם שלי, זה קצת מוגזם. אם אני לוקחת בערבון מוגבל את הטיפול זה אומר שאני לא משתפת פעולה? זה אומר שאני לא מספרת על עצמי יותר? (יותר ממה?) זה אומר שאני לא מקשיבה למה שאומרים לי? זה אומר שאני ישר קוטלת בלי לבדוק את זה? זה אומר שאני לא עובדת ביחד עם המטפלת? לא. זה בסך הכל אומר שבגלל שעברתי כל מיני סוגי טיפולים אני לא לוקחת כל דבר כמובן מאליו. אני חושבת על מה שאני אומרת, חושבת על מה שאומרים לי. אני לא תמיד מסכימה עם מה שאומרים לי. לפעמים לא מסכימים איתי.

 

[t o w i n]

הקרן של האור-היה עוזר לי אם היית...

תודה על הכנות... נכנסתי לפורום רק לפני יומיים ובינתיים ראיתי רק (ממש לא רק) תמיכה ואני לא מזלזלת, בכלל לא. אבל הייתי רוצה עזרה בלהתמודד עם השאלות שיש לי ושמישהו ינסה לענות לי בכנות ולא ע"י תמיכה (או אולי תוך כדי) אבל לא לחפות על מה שאני מרגישה, ואני בטוחה שלא רק אני. אפשר לשאול שאלה אישית? אני מבינה שלפעמים את מרגישה אשמה... איך את מתמודדת עם זה? חייבים טיפול פסיכולוגי או אפשר גם לבד/דרך הפורום???את לא חייבת לענות... תודה!

 

[t o w i n]

את לא הורסת פה אשליה מתוקה?

נו, אז מה האמת? קורבנות או לא? מישהו יכול להגיד? אז למה שנחשוף משהו, אנחנו לא מספיק מאשימות את עצמנו, בלי שמישהו אחר עלול, בלי מילים, לעשות לנו?אם אנחנו בעצמנו מתלבטים איפה האשמה? מי באמת אשם?

 

[juliet26]

מה זאת אומרת?

אז מי בסוף אשם? רק הוא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מי עוד יכול להיות אשם??????????? אתן בטוח לא אשמות, לא רציתן להיפגע, מעולם לא ביקשתן שיאנסו או שיפגעו בכם... ואם משהו ניצל תמימות שלכן או מצב נפשי מעט מעורער הוא עוד יותר אשם מאשם........ יקירותיי, כל אחת עוברת את השלב הזה בו היא מאשימה את עצמה אבל תמיד צריך לדעת שאם הכל היה בסדר לא הייתן מרגישות ככה......... תעדכנו.

 

[t o w i n]

נראה לי שמוכרים לנו אשליה...

אולי כך יותר נוח לשכנע אותנו שאנחנו בסדר. כל אחת יודעת מה קרה באמת. למה לא להגיד שגם אנחנו אשמות??? נראה לי שזה, החוסר התמודדות שלנו...

 

[ליאללל]

אל תעשי הכללות

כל אחת בפני עצמה. אף אחד לא אמר לי לכאן או לכאן וגם אם כן זה בא בתור עצה/עדוד/תמיכה. החוסר התמודדות שלנו? מוכרים לנו אשליות? נשמע כמו איזה קונספירציה.. מי בדיוק מוכר לנו מה? אני ורק אני יודעת מה קרה אכן נכון אני גם יודעת ממה שכותבים על גבי הפורום וממה שהיא כתבה לדעתי היא לא אשמה. וממה שאני יודעת על עצמי אני לא אשמה. אם את מרגישה אשמה, יש לך את הסיבות שלך.. שאני מקווה שתפתרי אותן, כי מהאשמה עצמית כלום לא צומח נשארים תקועים במקום, בהתמודדות יש לאן להתקדם.

 

[t o w i n]

מצערת, לא התכוונתי בהכללות

ליאל, לא התכוונתי לעשות הכללות. נכון, אני מתמודדת עם אשמה, אבל עניתי לקרן האור שלי שדיברה על הרגשת האשמה שלה והיה נראה לי שיש לי עם מי לדבר...חשבתי שככה זה הולך... מצטערת, עדיין נראה לי שעושים הכללות בנוגע לחוסר אשמה והרגשת הקורבן הבלעדי, אבל כנראה שפורום זה מקום של תמיכה ולא מקום של תמיכה אישית במה שבאמת מציק. כנראה טעיתי, שוב סליחה.

 

[ליאללל]

שוב

את מכלילה ושופטת את הפורום הזה כשאת פה רק כמה ימים ובכלל לא מכירה את המקום והאנשים. אף אחד לא עושה הכללות, כל אחד מדבר מההרגשה שלו וכל אחד מביע את הדיעה שלו. רק שהדיעה שלך עשתה הכללה ועדיין עושה שיש הרגשת קורבן בלעדי ושיש מצב שכולן אשמות, שבפורום אף אחד לא מעז לדבר על זה (ראי להלן שרשור מלא) להגיד שעצם זה שאנחנו לא מאשימות את עצמנו זה חוסר התמודדות? הבנתי שאת מרגישה אשמה, אבל לשכנע את הקרן של האור שהיא אשמה? או אחרות אשמות? לי אישית זה עושה רע לקרוא את זה ואני לא יכולה לשתוק כשאני קוראת דבר כזה. הפורום הזה הוא אכן פורום תמיכה, תמיכה הדדית, ותמיכה אישית. אני לא רואה בהאשמות ובלעזור להרגיש יותר רע דרך של תמיכה. ועל זה אני מגיבה. כמו שכתבתי מהאשמה עצמית כלום לא צומח, נתקעים במקום בהתמודדות ופתיחת דרכי המחשבה לכיוון טוב יותר אפשר להמשיך הלאה.

 

[t o w i n]

סליחה שוב.. יוצאת מהפורום. תודה!

ושוב סליחה... כנראה שזה מה שאני יודעת (או לא יודעת לעשות) אני נפגעת מהר, בוכה מהר... מאוד מודה על יומיים של תמיכה, מכולם... כנראה שאני לא מתאימה לפורום. מצטערת אם פגעתי שמישהו ובמיוחד בך, הקרן של האור, סליחה שלא הבנתי אותך... אמשיך לצפות, כי זה נותן לי כוח. שוב מצטערת אם גרמתי נזק... היו שלום!

 

[t o w i n]

הקרן של האור - סליחה מכל הלב.

לא התכוונתי לפגוע, כנראה שלא הבנתי אותך וחשבתי שגם את, כמוני, מאשימה את עצמך... ממש מצטערת אם גרמתי נזק... מקווה שלא... ומקווה שבמקרה שכן,תדעי לקבל עזרה ותמיכה. מצטערת על הנזקים שגרמתי בהיותי כאן. סליחה.

 

[הקרן של האור]

אין לך על מה להצטער.

את הבנתי אותי נכון. אני כן מאשימה את עצמי (לפעמים) במה שהיה. לפחות בחלק מתוך מה שהיה. לא עשית נזק ולא פגעת. ממש לא.

 

[t o w i n]

תעזרי לי...

אני לא יודעת מה לעשות... הלילה האחרון היה סיוט... סיוטים, הזעות,נדודי שינה, סיוט של לילה... אני לא בטוחה שאני מתאימה לפורום... כנראה אני אומרת דברים שאסור להגיד. פוגעת באנשים... בא לי למות... פעם ראשונה שהמילה הזאת יוצאת לי מהפה... אבל ממש... למי אני אמורה לפנות, חשבתי שהפורום יעזור לי, אבל כנראה שאני לא מתאימה, קיבלתי על הראש על מה שכתבתי. וכרגע, זה ממש לא מה שאני צריכה. אני מ מ ש לא רוצה/מוכנה לפנות לגורם מקצועי, ויש לי כל כך הרבה שאלות, תהיות (חלק מהן באמת קשות) מה עושים??? HELP!