אצלי באמת התנפצה אשלייה
משני הצדדים. ראשית אגיד (למרות שאני חושבת שכבר כתבתי את זה פה אבל בכל זאת) שיש הבדל די גדול בין ההתנהלות שלי באינטרנט לאיך שאני מתנהגת בחיי ביום-יום. באינטרנט, ובייחוד בבלוג אני מרשה לעצמי לכתוב הכל, לשפוך את כל מה שיש לי אל הנייר הוירטואלי. יש לי גם כישרון כתיבה, בניגוד לביטוי בע"פ, בכתיבה אני מתנסחת מאוד בבהירות ולא אחת אני מקבלת מחמאות על כך. לעומת זאת במציאות שמחוץ לאינטרנט אני מאוד סגורה וביישנית והרבה פחות מתקשרת. לאחרונה היה איזשהו קשר וירטואלי בעיקר עם מישהו שהכיר אותי דרך הבלוג שלי. מהבלוג הצטיירה לו איזו דמות חברותית ותקשורתית במיוחד, הוא ממש התאהב בבלוג שלי ואולי גם בדמות שהוא יצר בדמיון שלו שהוא ייחס אותה אליי.. למרות שאין שום קשר בין הדמות שהוא יצר בדמיון שלו אליי. מוזר איך גם כשאני כותבת בצורה הכי כנה ואמיתית מבחינתי, אנשים רואים בי מישהי אחרת לגמרי ממי שאני. בכל אופן הקשר עבר מהבלוג למסנג'ר ומשם לפגישה. אני חושבת שכאן התנפצה לו האשליה. פתאום הוא ראה את האישה האמיתית שמאחורי הכינוי ומאחורי הבלוג. והיא לא כל כך הסתדרה לו עם הדמות שהוא דמיין. איך שלא יהיה, מאז אותה פגישה הקשר הלך ודעך. העניין הוא גם שעוד לפני שנפגשנו, כשדיברנו במסנג'ר אמרתי לו שאני לא מחפשת קשר זוגי אלא רק ידידות והוא מצידו אמר לי שגם הוא מעוניין רק בידידות. עכשיו אני יודעת שהוא שיקר לי. כי אם הוא לא מצפה לקשר רומנטי ויש לנו הרבה במשותף (מה שהבנתי מתוך השיחות שלי איתו) אז מה הבעיה להמשיך את הקשר, כידידים? זה מוזר איך כל הסיפור הזה מעסיק אותי ביממה האחרונה. הרי באמת לא נמשכתי אליו, לא פיתחתי כלפיו רגשות רומנטיים אז למה שיהיה אכפת לי כל כך? אולי כי אני דווקא כן רציתי קשר של ידידות. לא קשר רומנטי אבל ידידות בהחלט כן. ורק אתמול הבנתי שהוא שיקר לי ושהוא לא מעוניין בידידות. מבחינתו או קשר זוגי רומנטי או כלום. אולי גם אני פיתחתי אשליות כלפיו שהתנפצו.. וכשאשליה מתפוצצת זה כואב. כנראה שבגיל שלי אין דבר כזה ידידות בין גבר לאישה. או זוגיות או כלום. או שאם אני רוצה ידידות עם גבר אני צריכה לחפש אותה בקרב גברים הומואים או א-מיניים.
