שירוש
לאחרונה אני למדה מחדש(דברים שידעתי) שלכל דבר יש גם היבט רוחני אבל לא תמיד אנחנו רואים אותו (מעצם היותו רוחני) או מזהים את ההיבט הרוחני שלו.(לא יכולים,לא צריכים,לא רוצים וכו') והנה תוך קריאת התשובה שלך - אני מוצאת את עצמי שואלת ביני לבין עצמי, האומנם? האומנם למיגרנות אין היבט רוחני? ותוך כדי - אני גם משיבה לעצמי, בטח שיש, מגרנה זה סוג של "תקיעה" "חסימה" לא רק פיזית או רגשית כנראה גם רוחנית... חחחחחחה אני מחוייכת כולי ואז מגיעה למשפט האחרון שאת כותבת יתכן שעוד לא הגיע הזמן לשחרר..... מדהיםםםםםםם, מה שקרה עכשיו כאן ביני לביני, ביני לבינך, אולי גם בינך לביני. טוב נחזור למגרנות - את עושה פעילות ספורטיבית? אני מעיזה בחוצפתי לשאול.... בטח שכן. אז מה בכל זאת? אין לי תשובה בשבילך, יש לי חברה קרובה קרובה שמאז שאני זוכרת אותה היא סובלת ממגרנות. אבל, יש לי תחושה שמסג' אמיתי,מקצועי ואמין, פעם בשבוע באופן קבוע יעשה את העבודה. בתקופה שעשית רפלקסולוגיה לא היתה הקלה? או שלא התמדת? חוזרת רגע למה שכתבתי בתחילת ההודעה שלי שלכל דבר יש היבט רוחני. רוצה לשתף במשהו לכאורה סתמי ופשוט ומצחיק (אולי יגידו מטופש) שקרה לי הבוקר. לאחר ההליכה היומית, ישבתי להתייבש מהזיעה,מתחת עץ קבוע במקום קבוע - ישבתי עם עצמי והבטתי על הבית ממול.בית אבן ישן וסגור - רואה אותו כל יום כבר חודש וחצי. פתאום נופלות עיני על קיר האבן של הבית ועיני רואות 4 משולשי ברזל גדולים תקועים בקיר הבית, על המשולשים האלו ישבו יונים, אני מביטה ואומרת לעצמי - ואווווווו, כל יום אני מביטה על הבית הזה, רק היום אני רואה - את המוטות האלו ואת היונים. רק היום שמתי לב שיש שם מוטות ברזל וזאת למרות שכל יום במשך חודש וחצי הבטתי על הבית..... דבר מאד סתמי,פשוט וטפשי לכאורה - אבל אני הוסמתי מכך ששוב נוכחתי לדעת שאנחנו תמיד מסתכלים כי יש לנו עיניים, אבל זה וד לא הופך אותנו לרואים. היום לראשונה ראיתי את המוטות ואת היונים למרות שאני מביטה על הבית הזה כל יום.... והנה ההיבט הרוחני שקרה לי היום.לפעמים הוא מתחבא מתחת לאף ובדבר שטותי לגמרי.... ושירה, אני לא קוראת לעצמי אדם רוחני, אני חייה כאן בעולם הזה, בגשמי, במעשי, יש לי טחול ויש לי לבלב,אבל יש היבטים רוחניים לכל דבר כנראה, אלא שאנחנו לא תמיד רואים ולא תמיד משתמשים בהיבט הזה ובידע הזה. סליחה שנסחפתי ...
