ארר....

שיריה

New member
ארר....

בא לי לבכות.... בדרך לפה חשבתי על כמעט כל הקללות שבעולם לכתוב לך. עם המון עוגמת נפש הבנתי שזה לא שווה את זה. אתה לא תצליח ללכלך אותי. אבל למה? אני לא מנסה אפילו לחשוב כי אני יודעת שלעולם לא אבין. אתה איש כזה וזהו. איש רכושני בצורה קיצונית. אז זה קרה. ממש לא נעים. מספיק גם ככה הובכתי בצורה בילתי רגילה. אבל היית מחייב להקצין את זה יותר ? היית חייב להתנהג כאילו אני לא ישלם לך על הצ'ק הזה שחזר ? היית חייב לעשות רצח אופי ולעדכן את כל השאר ? זה לא נעים כשצ'ק חוזר . זה עוד יותר לא נעים כשזה לא קרה במקרה, באמת לא היה כיסוי. זה הכי לא נעים כמעדכנים אנשים בקשר לזה. כשמתייחסים אליך בחשדנות. אני לא גנבת. לא חשבתי לשניה לא לסדר את זה. זה לקח לי קצת זמן... אוף! הכי נורא, זה שאני יודעת שאני אשמה! אני תמיד אשמה. למה אני אף פעם לא מטפלת בזמן בדברים? אוף איתי. יהיה לזה פעם סוף ? או ששהיסטוריה לעולם חוזרת ? אנשים רחפנים לומדים יום אחד להיות מאורגנים ?....
 

ה מוזה

New member
../images/Emo9.gif רחפנים ...לומדים?

אז יש לי בשורות טובות הם לא ..הם פשוט מבטיחים לעצמם כל פעם מחדש שבפעם הבאה ילמדו , ככה גם בפעם הבאה ..והבאה ..והבאה הבשורה הבאמת טובה , שאחרי הרבה מאוד פעמים ..הם לומדים
לא להבטיח קחי הכל בפרופורציות .. חזרת הביתה בשלום ( במדינה שלנו זו פריבילגיה) זה הכי חשוב כסך בא כסף הולך צק בא צק חוזר העיקר הבריאות
 
שיריה מותק...

לפני כמה דקות חזרתי מהסופר, ושמעי מה קרה... בעוד אני מגיעה למדף הגבינות והמעדנים, באופן טבעי למדי אני שולפת שקית ניילון, פותחת אותה, ומתחילה להכניס לתוכה מוצרי גבינה... הראש שלי עדיין עסוק במחשבות על הא ודא, ואינני שמה לב לכך שבשקית יש חור למטה.. אני מכניסה לשקית ומכניסה, ולרגע שמה לב, או לפחות מדמיינת לי, שבאמת השקיות של הסופר נעשו להן גדולות, כי אני מצליחה להכניס די הרבה. אני מרימה את השקית כדי לשים בעגלה, ורק באותו רגע אני שמה לב שהשקית לגמרי ריקה...
ילד קטן וחמוד, שעמד לידי התגלגל לו מצחוק, וזאת לאחר שהביט בי כחמש דקות כדי לראות עד לאן אגיע עם הריחוף שלי.. ואני לא הבנתי למה הסתכל עלי...
ריחוףףףףףףףףףף......
 
למעלה