ארסן באורז
- פותח הנושא ו אולי
- פורסם בתאריך
מודה שלא היתה לי סבלנות לקרוא הכול
לא יודעת מי זה גיל יוסף שחר, לא יודעת עד כמה להתרגש מהידיעה הזו.
מה שכן תפס אותי, זו האמירה:
"300 גרם אורז מבושל זה בערך 2 כוסות אורז - מנה סבירה ומומצעת. צמחונים שלא אוכלים מנה בשרית או מנה עיקרית אחרת בארוחה, לא פעם אוכלים גם יותר מזה בארוחה)"
סליחההההה? אצלי מנה אורז בארוחה זה שתיים או שלוש כפות. ואצלכם?
לא יודעת מי זה גיל יוסף שחר, לא יודעת עד כמה להתרגש מהידיעה הזו.
מה שכן תפס אותי, זו האמירה:
"300 גרם אורז מבושל זה בערך 2 כוסות אורז - מנה סבירה ומומצעת. צמחונים שלא אוכלים מנה בשרית או מנה עיקרית אחרת בארוחה, לא פעם אוכלים גם יותר מזה בארוחה)"
סליחההההה? אצלי מנה אורז בארוחה זה שתיים או שלוש כפות. ואצלכם?
אני פשוט ממלא את הצלחת
שלום תמר,
כפי שכתבתי, אני מסכים ש-300 גרם אורז מבושל הם מנה (מנת תוספת) סבירה.
אני אינני סופר כפות או כוסות, אלא פשוט מעמיס וממלא את הצלחת.
אם האורז הוא תוספת, אז שתי כוסות (300 גרם) הן בהחלט כמות סבירה.
אם האורז הוא המנה העיקרית, אז צלחת מלאה במג'דרה (למשל) היא יותר משתי כוסות (ולפעמים אקח עוד מעבר לצלחת אחת), כך שזה יגיע לכ-400-500 גרם.
בברכה,
אורי.
שלום תמר,
כפי שכתבתי, אני מסכים ש-300 גרם אורז מבושל הם מנה (מנת תוספת) סבירה.
אני אינני סופר כפות או כוסות, אלא פשוט מעמיס וממלא את הצלחת.
אם האורז הוא תוספת, אז שתי כוסות (300 גרם) הן בהחלט כמות סבירה.
אם האורז הוא המנה העיקרית, אז צלחת מלאה במג'דרה (למשל) היא יותר משתי כוסות (ולפעמים אקח עוד מעבר לצלחת אחת), כך שזה יגיע לכ-400-500 גרם.
בברכה,
אורי.
זה נושא שנמצא בדיון בחו"ל כבר כמה שנים לפחות
מצרפת כאן קישור לשאלות ותשובות של מנהל המזון והתרופות בארה"ב בנושא זה
אמנם התשובה "יש לגוון במזון" וכו' וכו' נשמעת פוליטיקלי קורקט, אבל בפועל - אכן, מי שלא מתבסס על אורז כעל מזונו העיקרי, כנראה לא צפוי להנזק.
 
http://www.fda.gov/food/foodborneillnesscontaminants/metals/ucm319948.htm
 
חומרים רעילים יש כמעט בכל סוג של מזון בימינו, למרבה הצער. גם גידולים אורגניים מגודלים לעיתים על אדמה שיתכן שרוססה בעבר ואי אפשר לדעת מה הם סופגים [ברור שזה עדיף על פני ריסוס ודאי, ועדיין]. גם אם אוכלים הכי בריא שאפשר, הגוף סופג רעלים מן הסביבה [למשל, חומרי הדברה שנמצאים בכל בניין ציבורי ובמחקר שנערך בנושא איתרו אותם בשתן של נשים הרות. אין לי כרגע אפשרות לקשר למחקר שהראה את זה]
בכל סביבת מגורים עירונית, אנו סופגים חלקיקים מזהמים מן האויר.
ברבות מסביבות המגורים הכפריות, אנו סופגים חומרי הדברה מן השטחים החקלאיים שמסביב.
 
כל בחירה שאנו בוחרים היא למעשה ניהול סיכונים. כולל תזונה. באורז יש ארסן, בשקדים ציאניד, בעיר זיהום אויר, ואני יכולה להמשיך עוד -
מי שמגוון ותזונתו נשענת על מגוון מקורות ולא רק על מקור עיקרי אחד [נניח, בעיקר אורז או בעיקר סויה או בעיקר חיטה וכד'], מאפשר לגוף להתמודד בהצלחה עם אותן כמויות מזעריות של רעלים שקיימים במזון, באויר ובסביבה. כך לפחות אני רואה זאת.
 
גם אני כמו מי שענתה לפני לא אוכלת כמויות כאלו של אורז בארוחה, וגם ילדי לא. כוס אורז זה המון בשבילי. בדרך כלל שלוש-ארבע כפות מג'דרה יספיקו לי [כמובן לא כמזון יחיד, יש בארוחה עוד דברים]. כשאני מכינה מג'דרה משתי כוסות אורז וכוס עדשים, זה מספיק לששה-שבעה אנשים לארוחה ועוד נשאר.
מצרפת כאן קישור לשאלות ותשובות של מנהל המזון והתרופות בארה"ב בנושא זה
אמנם התשובה "יש לגוון במזון" וכו' וכו' נשמעת פוליטיקלי קורקט, אבל בפועל - אכן, מי שלא מתבסס על אורז כעל מזונו העיקרי, כנראה לא צפוי להנזק.
 
http://www.fda.gov/food/foodborneillnesscontaminants/metals/ucm319948.htm
 
חומרים רעילים יש כמעט בכל סוג של מזון בימינו, למרבה הצער. גם גידולים אורגניים מגודלים לעיתים על אדמה שיתכן שרוססה בעבר ואי אפשר לדעת מה הם סופגים [ברור שזה עדיף על פני ריסוס ודאי, ועדיין]. גם אם אוכלים הכי בריא שאפשר, הגוף סופג רעלים מן הסביבה [למשל, חומרי הדברה שנמצאים בכל בניין ציבורי ובמחקר שנערך בנושא איתרו אותם בשתן של נשים הרות. אין לי כרגע אפשרות לקשר למחקר שהראה את זה]
בכל סביבת מגורים עירונית, אנו סופגים חלקיקים מזהמים מן האויר.
ברבות מסביבות המגורים הכפריות, אנו סופגים חומרי הדברה מן השטחים החקלאיים שמסביב.
 
כל בחירה שאנו בוחרים היא למעשה ניהול סיכונים. כולל תזונה. באורז יש ארסן, בשקדים ציאניד, בעיר זיהום אויר, ואני יכולה להמשיך עוד -
מי שמגוון ותזונתו נשענת על מגוון מקורות ולא רק על מקור עיקרי אחד [נניח, בעיקר אורז או בעיקר סויה או בעיקר חיטה וכד'], מאפשר לגוף להתמודד בהצלחה עם אותן כמויות מזעריות של רעלים שקיימים במזון, באויר ובסביבה. כך לפחות אני רואה זאת.
 
גם אני כמו מי שענתה לפני לא אוכלת כמויות כאלו של אורז בארוחה, וגם ילדי לא. כוס אורז זה המון בשבילי. בדרך כלל שלוש-ארבע כפות מג'דרה יספיקו לי [כמובן לא כמזון יחיד, יש בארוחה עוד דברים]. כשאני מכינה מג'דרה משתי כוסות אורז וכוס עדשים, זה מספיק לששה-שבעה אנשים לארוחה ועוד נשאר.
ומוסיפה עוד משהו: קריאה ביקורתית
בכל מקום שיש מחקר שמגלה מידע חדש, אני מנסה להצליב את המידע עם מחקרים אחרים שעוסקים באותו נושא.
בכל מקום שבו עיתונות פופולרית מפרסמת כתבה מעוררת היסטריית המונים, אני הולכת לבדוק מה עומד מאחורי הקלעים.
לפעמים זה מצליח, לפעמים לא. אבל אני לא מאמינה אוטומטית לכל מה שכתוב בYNET או באתר כזה או אחר, גם אם הוא אמין בדרך כלל, ועוד יותר אם אינו אמין.
 
למי שמתעניין באופן שבו ניתן לדווח באופן מוטה על תוצאות מחקרים, אני מצרפת כאן קישור בעניין האורז בכלל והארסן בפרט [מכון דוידסון-שייך למכון וייצמן].
 
http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/אורז-השקר-הלבן
 
 
בכל מקום שיש מחקר שמגלה מידע חדש, אני מנסה להצליב את המידע עם מחקרים אחרים שעוסקים באותו נושא.
בכל מקום שבו עיתונות פופולרית מפרסמת כתבה מעוררת היסטריית המונים, אני הולכת לבדוק מה עומד מאחורי הקלעים.
לפעמים זה מצליח, לפעמים לא. אבל אני לא מאמינה אוטומטית לכל מה שכתוב בYNET או באתר כזה או אחר, גם אם הוא אמין בדרך כלל, ועוד יותר אם אינו אמין.
 
למי שמתעניין באופן שבו ניתן לדווח באופן מוטה על תוצאות מחקרים, אני מצרפת כאן קישור בעניין האורז בכלל והארסן בפרט [מכון דוידסון-שייך למכון וייצמן].
 
http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/אורז-השקר-הלבן
 
 
הכתבה והתחקיר מעוררים דאגה
שלום לך,
אינני מבין מה הקשר לקריאה ביקורתית.
הן הכתבה ב"עושות חשבון" בערוץ 10 מיום 28/2/2016, והן התחקיר של ד"ר גיל יוסף שחר, מצביעים על כך שבאורז הנמכר בישראל ושנבדק במעבדות מצויים ריכוזי ארסן מעבר לרף המירבי הקבוע בתקן האירופאי.
אצלי זה מעורר דאגה.
אני שותה חלב אורז על בסיס יומי, ואוכל אורז מלא בכמויות נכבדות.
אם מצאת כשלים בכתבה או בתחקיר באופן שמסיר כל חשש - אשמח מאד עם תצביעי על כך.
בברכה,
אורי.
שלום לך,
אינני מבין מה הקשר לקריאה ביקורתית.
הן הכתבה ב"עושות חשבון" בערוץ 10 מיום 28/2/2016, והן התחקיר של ד"ר גיל יוסף שחר, מצביעים על כך שבאורז הנמכר בישראל ושנבדק במעבדות מצויים ריכוזי ארסן מעבר לרף המירבי הקבוע בתקן האירופאי.
אצלי זה מעורר דאגה.
אני שותה חלב אורז על בסיס יומי, ואוכל אורז מלא בכמויות נכבדות.
אם מצאת כשלים בכתבה או בתחקיר באופן שמסיר כל חשש - אשמח מאד עם תצביעי על כך.
בברכה,
אורי.
מסיר כל חשש - ודאי שלא
על הכשלים במחקר העיד עורך המחקר עצמו - נבדקו זנים ספציפיים שנמכרים בארץ.
יתכן מאד שחלב האורז שאתה שותה מיובא, ומיוצר מזנים אחרים שלא נבדקו, או שנבדקו ונמצאו בטוחים יותר.
 
באופן כללי, גם כאן תקפה ההמלצה הכללית, הן של התזונה "הקונבנציונלית" והן של התזונה הצמחונית והטבעונית - לגוון ולא להסתמך על מזון יחיד כמזון עיקרי.
 
באופן אישי, אני לא מחזיקה מכתבות מעוררות היסטריית המונים. המסקנה של הFDA היתה שרמות הארסן באורז אינן מסוכנות כל עוד התזונה אינה מבוססת בעיקר עליו.
אני גם לא מחזיקה ממחקר יחיד - כי קשה להסיק ממנו מסקנות: הדבר הבסיסי, למשל, שאני הייתי רוצה לדעת, זה האם מדובר בארסן אורגני או בארסן לא-אורגני. בפשטות, עם האורגני גופנו יודע להתמודד מצוין [=לא מסוכן] ואילו עם הלא-אורגני, לא. [ואין הכוונה כאן ל"אורגני" במובן החקלאות האורגנית, אלא לאורגני כמשמעו בשפת הכימיה - תרכובות אורגניות הן תרכובות שיש בהן פחמן, ותרכובות לא-אורגניות, לא].
עוד דבר שהייתי רוצה לראות במחקר זה לא רק השוואת רמות, אלא בדיקה יסודית של נזקי ארסן לטווח ארוך בקרב אוכלוסיות מחקר שונות - נקרא לזה "ניסוי" ו"בקרה" - כאשר קבוצה אחת כן מתבססת על האורז כמזון עיקרי, וקבוצה אחרת לא. לא ראיתי מחקר כזה [וחיפשתי].
 
לכן, בהעדר מחקרים נוספים, המסקנות האישיות שלי הן:
א. אין מספיק מידע
ב. המידע שיש אינו מצביע על סכנה משמעותית למי שהאורז אינו מזונו העיקרי
ג. לא הוכח נזק גם אצל מי שאורז כן מהווה את מזונו העיקרי
ד. ישנן דרכים להפחית את נוכחות הרעלן [שטיפה לפני האכילה ובישול במים עודפים] ומי שחושש, יכול לנקוט בדרכים אלו.
 
להסיר כל חשש אי אפשר.
על הכשלים במחקר העיד עורך המחקר עצמו - נבדקו זנים ספציפיים שנמכרים בארץ.
יתכן מאד שחלב האורז שאתה שותה מיובא, ומיוצר מזנים אחרים שלא נבדקו, או שנבדקו ונמצאו בטוחים יותר.
 
באופן כללי, גם כאן תקפה ההמלצה הכללית, הן של התזונה "הקונבנציונלית" והן של התזונה הצמחונית והטבעונית - לגוון ולא להסתמך על מזון יחיד כמזון עיקרי.
 
באופן אישי, אני לא מחזיקה מכתבות מעוררות היסטריית המונים. המסקנה של הFDA היתה שרמות הארסן באורז אינן מסוכנות כל עוד התזונה אינה מבוססת בעיקר עליו.
אני גם לא מחזיקה ממחקר יחיד - כי קשה להסיק ממנו מסקנות: הדבר הבסיסי, למשל, שאני הייתי רוצה לדעת, זה האם מדובר בארסן אורגני או בארסן לא-אורגני. בפשטות, עם האורגני גופנו יודע להתמודד מצוין [=לא מסוכן] ואילו עם הלא-אורגני, לא. [ואין הכוונה כאן ל"אורגני" במובן החקלאות האורגנית, אלא לאורגני כמשמעו בשפת הכימיה - תרכובות אורגניות הן תרכובות שיש בהן פחמן, ותרכובות לא-אורגניות, לא].
עוד דבר שהייתי רוצה לראות במחקר זה לא רק השוואת רמות, אלא בדיקה יסודית של נזקי ארסן לטווח ארוך בקרב אוכלוסיות מחקר שונות - נקרא לזה "ניסוי" ו"בקרה" - כאשר קבוצה אחת כן מתבססת על האורז כמזון עיקרי, וקבוצה אחרת לא. לא ראיתי מחקר כזה [וחיפשתי].
 
לכן, בהעדר מחקרים נוספים, המסקנות האישיות שלי הן:
א. אין מספיק מידע
ב. המידע שיש אינו מצביע על סכנה משמעותית למי שהאורז אינו מזונו העיקרי
ג. לא הוכח נזק גם אצל מי שאורז כן מהווה את מזונו העיקרי
ד. ישנן דרכים להפחית את נוכחות הרעלן [שטיפה לפני האכילה ובישול במים עודפים] ומי שחושש, יכול לנקוט בדרכים אלו.
 
להסיר כל חשש אי אפשר.
גם לגבי קריאה ביקורתית של מחקרים , גם לגבי חשיבות גיוון במזון וגם לגבי חסר נתונים רבים שיוכלו לעזור בהחלטה מושכלת.
באופן עקרוני לא אוהבת כתבות של ״ כל האוכל שלכם מורעל״ או ״המים שאתם שותים מזוהמים״ שגורמות להיסטריה פניקה והפחדה כי הן לא מציעות שום אלטרנטיבה לצרכן שהיא ריאלית. כמובן שבדיקה של הענין היא תמיד מבורכת אך צריך לעשות זאת בצורה נכונה וגם שגורם מקצועי ידע מה להציע לציבור .
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.