ארכיטיפים

[d y s]

ארכיטיפים

http://www.tapuz.co.il/blog/net/UserBlog.aspx?foldername=16011971&skip=1

 

[Yin]

נדמה לי שבכל אחד

קיימים כל הארכיטיפים, רק שיש אחד דומיננטי.

בבוא העת, גם הלוחם יכול לשאת ולתת כסוחר, או כמעט כמוהו. יש דרכים ללמד אותו והן קשורות לבחירת זהות.

 

[d y s]

אולי ואולי לא ייתכן ו...

לוחם יוכל לשאת ולתת אך האם אפשר ללמד סוחר להיות לוחם?

האם אדם שהוויתו הוא רווח וצמיחה נומינאלית יוכל להבין שהכל והלא כלום אחד הם וההוויה אינה רווח כלל וגם לא הפסד וכי צמיחה אינה תלוית כיוון?

 

[Yin]

שאלה קשה

וגם אם התשובה היא כן, עדיין התהליך יהיה לא פשוט.

התשובה היא כן משום שגם לסוחר יש שאריות של ארכיטיפ הלוחם, אני לא מדבר על הוויה שזו משהו אחר, ואם השאריות הללו ניתן לעבוד.
אני לא יודע עד לאיזו רמה ניתן להגיע? אך זה לא עניין בינארי אלא היכן אני ברצף.

 

[ינוקא1]

השאלה היא

כמה האדם "מקובע".

כולנו מתקבעים במהלך חיינו על ידי ה"אגו" שלנו שכולל את כל מחשבותינו ותפיסותינו לגבי עצמינו , הדימוי העצמי שלנו , מה שחושבים עלינו אחרים וכו' וכו'.
כל אלו מקבעים אותנו באותו "ארכיטיפ" , באופי מסוים , בהרגלים מסוימים.

ככל שאנחנו צעירים יותר "רמת הקיבוע" נמוכה יותר ויש יותר גמישות , ככל שמתבגרים הגמישות נעלמת והקיבוע מתחזק עוד ועוד.

אני מאמין שכן יש דרך להחזיר את הגלגל אחור לפחות חלקית , ויש דרך לשחרר את הקיבוע ולהחזיר את הגמישות.

אחת המטרות המרכזיות בהבנה שלי של הצ'י גונג (או של הטאואיזם בכלל) היא בדיוק מטרה זו. לימוד היכולת להשתנות.

[כמו כן השפיע עלי רבות בנושא הזה הספר "מעבר המכשפים" מאת טאישה אבלאר].

 

[Yin]

אני מניח שאתה יודע

שכל הקשור לקסטנדה ותלמידותיו הוא שיקרי.

 

[ינוקא1]

יש לי הרבה התלבטויות בנושא הזה.

מצד אחד יש את הסרט הבא שחושף כמה מהשקרים שהיו שם.

http://video.google.com/videoplay?docid=8575648331106173390#

מצד שני - כאשר קראתי את ספרה של אבלאר , מצאתי אותו מלא וגדוש במידע שהועיל לי.
כמו כן מידע שאימתתי אחר כך על ידי התנסויות שלי.
זה אחד הספררים הבודדים שקראתי פעמים רבות , וכל פעם מצאתי בו משהו חדש (אגב , לספריו של קסטנדה עצמו נמשכתי הרבה פחות).

כאשר "תקשרתי" עם הנשמה שלי בנושא הזה , התשובה שקיבלתי היתה שהיה אצל קסטנדה וחבורתו משהו אמיתי אך "הכסף השחית אותו" , ולא הצלחתי לקבל פירוט מעבר לכך.

בכל אופן -
אין לי מושג בדיוק מה קרה שם , אבל כשאני מוצא מידע שמועיל לי אני לוקח אותו - פחות אכפת לי מהיכן הוא.
אני לא מקבל כל דבר כ"תורה מסיני" , אבל אני כן לוקח אותו ככיוונים להתנסויות חדשות ו"מחקר".

ועוד משהו : אין ספק שגם אם כל ה"תורה הרוחנית" של קסטנדה היא המצאה שלו , המדובר בתורה רוחנית שלימה ומדהימה ברמה כזאת שזה אפילו יפתיע אותי יותר מאשר אם הוא קיבל את זה ממישהו.

(אולי יעניין אותך -
ראיון עם ויקטור סאנצ'ז , אחד הממשיכים של קסטנדה.

http://www.enlightenment.com/media/interviews/sanchez.html#anchor2162788 )

 

[Yin]

שיטה שמבוססת על שקר או הטעיה היא שיטה פסולה

ללא קשר למה היא אומרת.

 

[סיסטמתי]

אתית, אולי. פרקטית זו טכניקה מקובלת...

מחקרית, אומרים לך שבודקים משהו אחד ובודקים משהו שני.
וגם יש מבחנים פסיכולוגיים שמבוססים לחלוטין על כך.
אני בדעה שאפשר לשקר אם אתה מצליח לשכנע את עצמך שזה מועיל

 

[d y s]

בהחלט

 

[ינוקא1]

אני לא יודע

עד כמה זה מבוסס על שקר , או שיש שם בסיס אמיתי והשקר בא מאוחר יותר.
(אני נוטה לאפשרות השניה).

בכל אופן אני בגישה של לבדוק מה עובד ומה מועיל.
מצאתי בספר שהזכרתי טכניקות מועילות והבנות שפתחו לי את העיניים בהרבה נושאים.
זה מספיק לי.

הרבה פחות אכפת לי "מה היה" באמת (למרות שזה מסקרן אותי).

 

[d y s]

ינוקא חביב מבחן הוא

המציאות ולא מציאות מדומה.

אני מציע להתעמק באימרה הבאה-

"אמת טריוויאלית זו אמת שהיפוכה שקר,אמת עמוקה זו אמת שהיפוכה אמיתי לא פחות"-תומס מאן.

מילים גם מילותי שלי יכולות להיות רק אמת טריוויאלית .

אתה מדבר על עובד ומועיל אבל האם עמדת פעם במבחן מציאותי?

ריפאת מישהו באמת מוכחת?

יצרת משהו?

דע את עצמך!-סוקרטס(כן אני זוכר שאתה מעדיףאת אפלטון-אתה מאמין בדואליות,נסה להתמודד עם "אתיקה" של שפינוזה)

 

[ינוקא1]

עמדתי

כמה פעמים במבחן מציאותי.

בגלל שזו מציאות ולא מעבדה , אז אינני יכול להוכיח "הרמטית" שדווקא אני "ריפאתי" ורק בגללי נמנע הצורך בניתוח , למשל.
אבל כן עמדתי במבחן המציאות ברמה סבירה , יותר מפעם אחת.

אולי אני כבר סוג של "משוגע" , כי אני חי "חיים כפולים" - יש את העולם של בני האדם הרגילים שאני חי בו , ויש את העולם של ה"אנרגיות" למינהן שאני חוקר וחוקר עם כל מיני "חושים" אבל לא יכול לשתף בו אף אחד (כמעט). ומבחינתי העולם השני אמיתי כמו הראשון.

רק במשך השנים יתברר האם יש בזה משהו או שהכל פנטזיות.

האימרה של תומס מאן נחמדה -
רק אם יורשה לי לשאול : איזה "אמת עמוקה" לפי האמרה אתה מכיר שגם היפוכה אמת ?

 

[ינוקא1]

קבל ביטול על הסוף - כבר אמרת.

 

[d y s]

אבן למשל היא אמת עמוקה

גם מים גם אש.

חיים זה אמת עמוקה כך גם המוות.

אהבה היא אמת עמוקה כך גם הפחד.

לקרוא לאבן בשם וכך גם למים ולאש זו אמת טריוויאלית.

לדבר על החיים ולנסות להגדירם ולנתחם זו אמת טריוויאלית על אחת כמה וכמה לגבי המוות.

לאפיין אהבה ופחד רציונאלית ואינטלקטואלית זו אמת טריוויאלית.

וכל מה שהוא אמת טריוויאלית הוא באותה מידה שקר טריוואיאלי וזו היחסיות.

אלברט איינשטיין אמר אגב בערוב ימיו שלא הכל יחסי אני נוטה להסכים

 

[ינוקא1]

החכמתני.

 

[בייבי יי]

נמחקו כמה הודעות

 

[העוג]

אמת ושקר ואמת שמבוססת על שקר

לטענת לא מעט אנשים, [אני עוד מחפש סימוכין], ברשומות שנשארו אחרי פסטר ובאלו שנשארו אחרי מנדל, רואים שהם שיפצו את הסטטיסטיקה לטובתם. [תוצאות סטטיסטיות חשובות מאד לניסויים כשל פסטר, אבל אצל מנדל הכל מבוסס על סטטיסטיקה].
מי שטען את הטענה הזו, טען שזו גם ההוכחה לגאוניות של כל אחד מהשניים מפני שהם ידאו מה לשפץ ולמה להגיע.
[וגם שבימינו אלה הממסד המדעי היה פוסל אותם קטגורית].
המבחן הסופי של טענותיהם, הוא כמובן כמו שדיס הגדיר בסוף - מבחן התוצאה.
אולי אנחנו פוסלים אותך מתוך מרובעות ונכשלים להכיר בגאוניות שלך, אני בכ"א די שמרן ומרובע, אבל גם מחכה לראות הוכחה לכך שהשיטה שלך עובדת.
לך לעבוד על זה.

 

[ינוקא1]

לגבי השורה האחרונה :

ה"גאונות" שלי (במרכאות כפולות ומכופלות) היא פשוט לשחק , והרבה.

אני חושב שכמעט כל החוקרים הדגולים (כולל מנדל שהזכרת , כולל גלילאו , כולל ניוטון וכו' וכו') היו אנשים שפשוט מאוד שיחקו עם כל מיני דברים שלא ענינו את האדם הממוצע , ועשו את זה בשביל הכיף שלהם.
ה"גאונות" וההכרה בהם באו על הדרך , אבל הם לא עשו את מה שעשו בשביל זה.
הם עשו את מה שעשו בגלל שזה היה המשחק והכיף שלהם.

אם תסתכל על ילד משחק אתה תראה אותו בונה משהו עם הלגו , ואז מפרק אותו ובונה משהו אחר ולא עושה מזה עניין.

באמת שהמחשבה על "כישלון" או "הצלחה" בקטע הזה של ה"לחימה" לא מענינת אותי יותר מידי.
גם אם "אכשל" , אני פשוט אפרק\ אשפר את מה שבניתי ואמשיך לשחק. ואם ימאס לי , אז אעבור למשחק אחר.

אני לא מתכווין להוכיח כלום לאף אחד , רק לעצמי.

 

[העוג]

טועה בריבוע ועלול להטעות בשלישית

דווקא כל אחד מהנ"ל עסק בתחום שעניין אנשים רבים מחוגו בתקופתו.
אף אחד מהם לא פעל בואקום, כל אחד מהם נבנה על סמך ידע שפרסמו אחרים [ניוטון בערך הודה בזה במשפט שהכחיש את זה או הכחיש במשפט שהודה, בכ"א הקלאסיקה על כתפי הענקים וכו..], מנדל יוצא דופן במידת מה מפני שהוא לקח את תפקיד הבוטנאי או הגנן של המנזר הרבה הלאה מעבר לדרישות התפקיד - לפחות לפי הגרסה המקובלת שאותה אני מכיר, פסטר, ניוטון ועוד.. היו מדענים על כל המשתמע מכך- חברות באגודות הנכונות, לימודים מסודרים בקריטריונים של תקופתם, עבודה שיטתית, מדוייקת, סיזיפית אפילו ולגמרי לא משחק.
פסטר לא 'שיחק' בחיי אנשים, ניוטון לא שיחק גם אליבה דהחברה המלכותית, ואם גלילאו היה נראה כמשחק הוא לא היה נשפט, האינקויזיציה היתה מתעלמת ממנו. לגבי מנדל היו לעבודתו היבטים מעשיים לחיי המנזר ולכלכלתו כבר בטווח המיידי. הגדולה שלו היא שהוא ניסח מהדבר המאד מציאותי וקטן של טיפוח זני אפונים למאכל האחים, חוקים שבטווח הקרוב סייעו לו בגידול נכון יותר של הצמחים שהוא רצה, ובטווח הרחוק תיארו דבר שעוד הרבה זמן לאחריו לא היה לגמרי מובן אבל תורשה בלי קשר, תמיד העסיקה את האדם.
הילד:
מתי התבוננת פעם בילד שבונה בריכוז בלגו וכשמשהו לא מסתדר לו או כשהבניין קורס הוא מגיב בכעס, בתיסכול, בעצב?
נראה לי שאפילו הילד המשחק בלגו יותר רציני ממך.
אם הכל היה רק כתיבה בפורום... ניחה.
אם אתה מתיימר לרפא אנשים בשביל המשחק שלך, אתה עוד יותר מגלומן ממה שחשבתי. אם אתה משחק בגורלות שלהם בלי לשאוף להצלחה ובלי לפחד מהכשלון, אני מפחד ממך.
ואיך בדיוק אתה מתכוון להרכיב מחדש את אותם אנשים שתפרק תוך כדי 'משחק'?