ארחות לוחמים

Zeev Foux

New member
ההיררכיה - מלכודת

ההירכיה - מלכודת, שהמורים לא מתייחסים אליה נכון והתלמידים לא רואים אותה. שתי נקודות למחשבה - 1. אתה מכיר את לואו דה-שיו, זו דוגמה לבית ספר שבו יש פירמידה של ידע ולא היררכיה של "שיטה" או "אנשים" (היררכיה פירושו שלטון כלפי מטה וציות כלפי מעלה). 2. וואנג שיאנג ג´אי היה מקציב לכל תלמיד 10 שנים ללמוד את כל שביכולתו. אחרי 10 שנים הוא היה משלח את התלמיד, שיעזוב את בית הספר ויחפש משענת אחרת. החיים בתוך בית ספר יכולים להיות כל כך קלים!!!! אומרים לך מה לעשות, עונים לך על התשובות, אתה יודע למי אתה רוצה להידמות, דרכך, כך נראה, סלולה ובטוחה. אך כאן טמונה המלכודת, ולכן יש להיחלץ מההיררכיה (לעתים יש אפילו לגרש רת הגוזל מהקן, כפי שוואנג שיאנג ג´אי עשה), בלי קשר לדרגות הידע.
 
ואני הבנתי (ואולי שגיתי) שלואו ...

מתכוון להציג את ביה"ס שלו כיישות עצמאית, שלא להגיד "מיני שיטה" המשלבת שינג-אי ובה-גואה. אם הבנתי נכון, לואו מכוון כי תלמידים מתקדמים שירצו להיות מוכרים כמדריכים, יאלצו ללמוד X חומר הן ב"שינג-אי" והן ב"בה-גואה" (כמו "חו-טיין" בסיסי, "חמשת הפאזות", "טיין-גאן" וכד´). לא נשמע לי כ"תוכנית כבקשתך" ומריח מארומה קלה של היררכיה מסויימת (חניכים, מדריכים וכו´). האמת: נשמע לי כמו הדבר הנכון, אך זו דעה אישית. התזים את השמועה ?
 

Zeev Foux

New member
דיון אישי מידי לפורום זה? אולי, אך

השאלה נשאלה והתשובה תגיע - לאוא מציג את בית הספר שלו כישות עצמאית - בתוך כלל הישויות המהוות את ה אי-טזונג. בטאיוואן בלבד ישנם 5 בתי ספר שונים המלמדים את שיטתו של מר ג´ן ג´ון פנג והקרויים אי טזונג על שמו. מה לעשות, אי טזונג אכך משלב בה גווה ושינג אי... אני לא מכיר משהו שאתה קורא לו "מדרכים מוכרים" אצל לואו. יש לו "מדריך" בסן פרנסיסקו שמעולם לא היה בטאיוואן, ומכיר את לואו רק מהסמינרים השנתיים, לעומת אחד התלמידים הוותיקים ביותר (ואולי אף המוכשר ביותר) שאינו מדריך ואף אינו מגיע לשיעורים באופן סדיר. אני גם לא מכיר את מה שהזכרת לעיל, בקשר לתכנית הלימוד. מה שכן, אני יודע שהוא ממליץ ללמוד גם שינג אי וגם קצת טאי צ´י (ואכן מלמד) לתלמידי הבה גווה שלו. כל צעד "היררכי" שלואו עשה (אפילו קריאת בית הספר שלו בשם מסויים - לבידול מהאחרים) נעשה בגלל שהתלמידים ביקשו וכפו זאת עליו.
 
תודה על התשובה. אני מתנצל על ...

הפומביות. לא חשבתי כי קיימת רגישות והלא אתה יודע עד כמה קרוב ביה"ס "אי דצונג" לליבי. זאב: אינני מוצא הבדל בין תלמד המזמין על עצמו מבנה היררכי ע"י כך שהוא חובר לביה"ס "למוד היררכיה" או שהוא מזמין את מוריהו "לבנות" עבורו היררכיה... הנקודה בה אני אוחז היא כי ללא מבנה חברתי והיררכי (ולו ברמה סמלית), לא יוכל אירגון (ובכלל-זה בית-ספר לאומנויות לחימה) להתקיים לאחר תקופת חיו של המייסד. י זמינו על עצמםכ
 

Zeev Foux

New member
יובל - אין רגישות

פשוט לא בטוח שזה מעניין את כולם מסכים איתך לגבי ההירכיה - אין הבדל גדול בין היררכיה שנכפיתה על ישי המורה, לבין היררכיה שנכפתה על ידי התלמיד - גם מבחינת המורה וגם מבחינת התלמיד. על כל פנים, אני, ולמיטב הבנתי המוגבלת גם לואו, לא בעד היררכיה. חוצמזה, לשם מה לבית ספר להתקיים "אחרי המייסד"? אם המורים טובים, צריך לבוא ללמוד אצלם בגלל מה שהם, לא בגלל מי שהיה מייסד. אם המורים ממשיכים גרועים, אז פשוט בית הספר ייסגר. ונקנח בליקוק אתה חושב שאני ממליץ לכל מי שאני מכיר ללמוד אצלכם סכינאות ולחימת סכינים בגלל איזה פרופסור פיליפיני? אפילו בגלל ברם פראנק? ממש לא! אני פשוט חושב שאתה וגיא מייצגים את מיטב הידע הקשור לסכין שיש בארץ, ושהידע הזה ייחודי ומועיל לכולם. ממש בלי קשר לשושלת שלך, או אפילו לעברך אצל מורים שונים בארץ.
 
המשך בית הספר אחרי מות המורה

זאב, אתה כותב: "חוצמזה, לשם מה לבית ספר להתקיים "אחרי המייסד"? אם המורים טובים, צריך לבוא ללמוד אצלם בגלל מה שהם, לא בגלל מי שהיה מייסד. אם המורים ממשיכים גרועים, אז פשוט בית הספר ייסגר. " אם אחרי מות המורה בית הספר מתפרק, וכל מורה הולך לדרכו, הם כבר לא מלמדים ביחד, ואינם נעזרים אחד בשני ללמד את תלמידיהם (לפחות לא בתוך אותו ארגון). תלמיד אינו יכול ללמוד מ-א´ ביום ראשון, מ-ב´ ביום שני ומ-ג´ ביום שלישי, כי כל אחד מהם מלמד במקום אחר וגובה תשלום בנפרד. תלמיד לא יכול לדעת מי מהמורים נחשב ל"טוב" ע"י המורה שלו, כי אין מי שיעיד על המורה חוץ ממנו עצמו. ארגון המשותף למספר מדריכים, חזק יותר מארגונים רבים של מורים בודדים: יותר קל לו לארגן ימי-אימונים מרוכזים (גשקו), יותר קל לו להביא מדריכים מחו"ל, יותר קל לו לעמוד על שלו מול ארגונים כמו וינגייט... לא שלמורה בודד כל הנ"ל בלתי-אפשרי - אבל גם "אחרי מות" יש יתרונות לגודל, לא רק למדריכים אלא גם לתלמידים. אתה כתבת בזמנו מאמר על המבנה ההיררכי של בתי-ספר לאמנויות לחימה בסין, ותיארת איך הם, למעשה, "משפחה"; לדעתי האישית, כשמשפחה מתפקדת היטב, ההיררכיה בה לא "אנכית", מלמעלה למטה, אלא יש בה גם הרבה זרימה "אופקית", כשאחים עוזרים לבני-דודים, גדולים לקטנים וכו´. במשפחה "טובה", ההיררכיה תהיה עניינית ולא קבועה מלמעלה. כמובן שזו משפחה אידיאלית, אבל הרי יש לשאוף לקיים את האידיאל...
 
כל מילה מלמיליאן !

זאת ועוד: אני סבור כי גדולתו של ראש בית-ספר ו/או שיטה, היא יכולתו לאסוף ולחנך מדריכים בכירים, שלאחר לכתו, יקיימו מעין "מועצת מנהלים עם יו"ר מתחלף" או יקבלו את מרותו של אחד מהם אשר יהיה "המלך החדש". זו צוואה הראוייה לכל מייסד.
 

Zeev Foux

New member
וזה כמובן, לא מדוייק....

האם אתה שומר על קשר עם בני דודים שיש לכם סב משותף, 4 דורות לאחור? חמש דורות? אני בספק. זה טבע האדם... על כל פנים שיתוף פעולה יכול להיות גם לאחר מות המייסד. אפשר להעזר אחד בשני גם לא באותו ארגון (קוראים לזה לפרגן), וארגון משותף אינו המשך בית הספר. אתה מדבר על התארגנות ואני מדבר על היררכיה. כמורה, חבר באירגון או מחוץ לו, אני יכול להמליץ על מי שאני רוצה, ותמיד התלמיד צריך לדעת לברר ממקורות אחרים. רוצה דוגמא - בבקשה, תסתכל על המציאות בתחום בתי ספר של צ´ן מן צ´ינג או בתי ספר של סגנון וו. יש שם זרימת ידע חפשית לכל הכיוונים. חוצמזה אני מסכים איתך לחלוטין שבמשפחה זרימת הידע היא לכל הכיוונים, ואני מקווה שזה אכן כך בכל בתי הספר.
 
תגובות, אחד-אחד...

ליובל נחמקין: את יכולתו של צבר ארם בוינג-צ´ון אני מניח שאתה מכיר. כל מה שיטרח ללמד, שווה ללמוד - וגם לראות איך הוא מלמד. דרור גלעדי מלמד ארניס. שכחתי לשאול אותו איפה למד, אצל מי וכמה זמן. יתכן שיש אחרים (חלק מהשמות אני לא מכיר אישית). לציונית אמיתית: מצטער, לא יודע (קרטה זה לא הצד החזק שלי). למיתר נדיר: אני מסכים עם תגובתו של קוזושי ומוסיף רק דבר אחד: יש לא מעט אנשים שמחפשים - סליחה על הביטוי המנופח - "תוכן רוחני" לחיים שלהם, ומוצאים אותו - לפחות חלקית - באמנות הלחימה. לפי מיטב הבנתי, מתוך התרשמותי במשך סדנא אחת ומשיחה עם חלק מהמדריכים אחרי הסדנא, ועם המורה שלי, האנשים שמארגנים את הסדנא הזאת חושבים שהיהדות מפתחת את היכולת הנפשית, ה-שוב סליחה-"רוחנית", באותה מידה שאמנות לחימה מפתחת את היכולת הפיזית. במובן זה (ושוב, הכל לפי הבנתי ויתכן שאני טועה), היהדות היא המשך הגיוני לאמנות הלחימה. לקוזושי: ח"ח
ל-no more lies: אל תבוא. לכולם: הייתי בסדנא כזאת ונשארתי חילוני. הייתי עד לשיחה בין צבר לבחור שהתענין בנינג´יצו, ושאל איפה הכי כדאי ללמוד ביפן; צבר נתן לו שמות ומקומות, בלי שום חשש והסתייגות (הוא המליץ על טנמורה, אם זה אומר למישהו משהו). העברתי 4 ימים של כיף עם אמני לחימה ברמה שקשה לי לתאר במלים (הדגמת אייאידו של צבר, שקשה לי לשכוח עד היום; הדגמת קנג´וצו של שמעון ישראל; המורה שלי, ניר מלחי, הדגים קאטה של פא-קואה עם מקל ארוך; והיו עוד...). עם כל מי שהיה שם אפשר היה לדבר על כל תחום שבעולם. עברתי אימונים בשיטות שונות, מטאי-צ´י דרך אייקיג´וג´יצו ועד להישרדות ומואי-טאי. למדתי הרבה על השיטה שלי דרך הסתכלות על שיטות אחרות. התקדמתי בזכות זאת בשיטה שלי. דיברתי עם אנשים שבמהלך חיי הרגיל לא היה שום סיכוי שאחליף אתם מילה. גיליתי שיש דוסים שיודעים להרביץ, הרבה יותר טוב ממני - וגם יודעים לדבר, לחשוב ולהסביר את עצמם בשקט, בלי להלחיץ ובלי לדרוש ממך כלום מעבר לכבוד הדדי. בסוף הסדנא לא חזרתי בתשובה, אבל ההבנה שלי על "מה זה אמנות לחימה?", ויותר חשוב "למה אני מתאמן?", קפצה בכמה שלבים. וחוץ מזה, נהניתי.
 
רק למען הסר ספק: אין לי שום קשר עם

אירגון הסדנא. קיבלתי בדואר מכתב הקשור לאמנויות לחימה, והעברתי את תכנו לאנשים שעשויים להתענין (אתם).
 
אמנויות לחימה והחזרה בתשובה :

היהדות קסומה בעיני. באמת! הדתיים, אפס (ב-פ´ דגושה), פחות והחוזרים בתשובה: עוד פחות (ויסולח, או לא, על ההכללה). ישנה אנרגייה האופפת את ציבור - אלו שעברו ל"צד המואר של הפורס", המשדרת לך: "עשה כמונו. אתה שוטה בעולם של שוטים. אני הייתי שם, אני יודע". אני לא מתכוון להתחיל דיבייט תיאולוגי או תיאוסופי (אלא אם מישהוא יחממם אותי כאןולא שזה קשה מדי...). הפואנטה של ההקדמה שלי היא כי החוזר התשובה הקלאסי, אמון על שחרור "תינוקות שנישבו" ויש להכיר במנטאליות זו כדי להתייחס אליה. אם החוזר בתשובה לא נטש את "אהבות החול" שלו כמו אמנויות לחימה, בריא כי הוא יחפש קשרים לוגיים ורגשיים, לשוזרן באמונתו החדשה / המחוזקת. אנשים השלמים עם עצמם (כמו דוד כפרי, אני חושב) יכולים להפיק מאירוע שכגון את התועלות הנראות להם ולהפריד מוץ מתבן. אני אישית, לא מוצא איתגור מקצועי / אינטלקטואלי בפורום שכגון. לא בגלל שאין שם אמני לחימה טובים ממני: וואדי שיש !!! פשוט חוששני כי ה"אנרגיות" שם לא תתאמנה לי. אשר למורה כזה או אחר שדוחף / לא דוחף את תלמידיו לחזור בתשובה: "שפוט אדם לפי לא רק לפי מה שהוא עושה ואומר, אלא גם לפי מה שהוא לא עושה ולא אומר"... זו דעתי. אם המורה שלי מכריח אותי להפריש מעשרות בנוסף לסכומים לא מבוטלים של כסף שאני משלם לו עבור דמי לימוד חודשיים, אז אני מוצא כאן בעיונת... אם הוא כזה פלוראליסט, שיפריש בעצמו, מבלי לשדרג את התשלום שלי. וכמובן: אם טעיתי לגבי עובדה כל שהיא: אז סליחה מיד ובדיעבד.
 
"אמניות לחימה ויהדות"

לפני כ-20 שנים ביקש ממני מורי קאנצ´ו אוקוימה ספר תנ"ך בתרגום יפני. כששאלתיו לשם מה הספר? ענה לי שיש בתנ"ך המון מידע שחסר בברית החדשה. מאז ועד היום בכל פעם שהוא מגיע לביקור בארץ אני נאלץ להציג לשאלותיו פירושים מהרמב"ם,קסוטו,רש"י,ושאר מפרשי התנ"ך. ידידי! מורי קאנצ´ו אוקוימה הינו יפני בן דת השינטו,אם הוא מצא הקבלה בין אומניות הלחימה לבין המידע שבתנך, לדעתי בואו ניבדוק זאת גם אנו. בנוסף לכך אני כיהודי מסורתי התפעלתי תמיד מעומקם של דברי הפלוסופים היפנים, סינים ועוד גויים טובים אחרים.אך ידעתי לאמץ בנוסף את הפילוסופים שלנו ואת דיבריהם ולשלבם באומניות הלחימה "כדרך חיים"
 

GorenY

New member
דת ואמנויות לחימה../images/Emo5.gif

לדעתי אין לקשור שום קשר בין לימוד אמנויות לחימה לדת. בודו אמור להיות פלטפורמה חינוכית לכל אדם באשר הוא, בלי הבדלי גזע, דת או מין. מעבר לכך בהשקפת העולם הפרטית שלי אמונותי הם ענייני הפרטיים, ובודאי לא עניין למורה לטאי צ´י שלי. באתי ללמוד את דרכו המקצועית ולא את אמונותיו הדתיות. אגב לגבי הדוגמא של המורה שלך, שים לב כי דת השינטו מצטיינת בכך שהיא לא מקיימת ממסד דתי לציבור, והתיחדות של הפרט עם אלוהיו הם עניינו הפרטי אפילו תפילותיו הם במילים בזמן ובמקום שהוא בוחר. אין לי שום בעיה עם אמונותיו של אדם, אך יש בהחלט טעם מר בפה מכנסים "מקצועיים" שבאים לדוג נפשות ולהעבירם ל"חוף מבטחים" של הדת! אם תרצה לעשות כנס מקצועי בנושאי אמנויות לחימה , תבורך, אבל כשמתברר שכל המרצים ללא יוצא מן הכלל חרדים, דתיים וחוזרים בתשובה וכל ה"רוח" שלהם מבוסס על אמירות דתיות יהודיות זה הופך להיות עוד כנס מאיר עיניים של מומחים להחזרה בתשובה. בתנאים אלה אני מאבד את האמונה במקצועיות ורואה לנגד עיני את שגרירי, כבוד הרב אמנון יצחק, שמבלי לפגוע בכבוד הרב, אין לי ממש עניין בהגיגיו ובלימוד דרכיו הנפתולות של המחזירים בתשובה, תחת שם הכיסוי "אומני לחימה". מהסיבות המתוארות, איני יכול להמליץ על כך לידידי!
 
למעלה