לא בדיוק
אבל זה כבר סיפור אחר... אז אחרי שאמא שלה חזרה הבייתה מהביקור בסופ"ש, לפני הראיונות עבודה, והעברת הדירה של נועם, אפשר לספר את הסיפור. את הקלטת אני אחפש בהמשך השבוע.... הסיפור הוא יחסית פשוט, אבל קצת ארוך. זה התחיל עם הפה הגדול שלי (אבל אנחנו לא מאמינים באמונות טפלות ולפתוח פה לשטן). זה התחיל כשדיברתי עם אחד המדריכים על המצנח החדש שהוא קנה, למה דגם X ולא דגם Y, כשאחת הסיבות היא הפתיחות או יותר נכון הסיכוי לתקלות. זה המשיך עם העובדה שזו הייתה הצניחה האחרונה שלי בארץ (שוב, מי מאמין באמונות טפלות?) במטוס היה ויכוח על צניחה עם מד גובה או בלי, כי במקרה של תקלה צריך לדעת מה הגובה. אני טענתי (ועדיין טוען) שבמקרה של תקלה צריך לפעול, ולא לעצור לבדוק אם הגובה נמוך אז עושים א ואם יש יותר גובה אז עושים ב... המודעות לגובה במקרה שלי קשורה לגובה הפרידה. (נפרדנו ב-5000, טרק "גנב" 1000, תהליך פתיחה עוד קצת פחות מ-1000, טיפול בתקלה חייב להיות מהיר, או ניתוק.) אז יצאנו מהמטוס, מבנה של חמישיה. גובה 5 מצפצף לי באוזניים שצריך לברוח, מסמנים לכולם וכולם מתחילים טרקים. אני לכוון הים, וזיידוש לא רחוק אחרי (בהסבה לשמאל) עם המצלמה על הראש. התהליך פתיחה שלי היה רגיל. החופה שאני צונח עליה היא XAOX-27 בגודל 83 וקורה לפעמים שהבתים האמצעיים שלי סגורים. (כן כן, אמצעיים) זה כנראה קשור לסליידר, אבל אני עוד לא מצאתי שיטה טובה לקפל שתהיה פתיחה יציבה, איטית, וזה לא קורה בה. אז הבתים האמצעיים סגורים, וכמו כל חניך טוב דבר ראשון שעושים זה שני פמפומים. רק שאני עושה את זה עם הרייזרים כדי לפתוח את הבתים הסגורים ולהשאיר את הברקסים במצב בלימה לעוד כמה שניות. במקרה הזה הבתים נפתחו אבל הסליידר נשאר תקוע למעלה, והחופה התחילה עם סיבוב קל שמאלה. אם אין ברירה, משחררים ברקסים. פמפום ראשון הבהיר לי שרק ברקס ימין יורד, ואילו ברקס שמאל תקוע למעלה איפשהו, יחד עם הסליידר. שחרור הברקסים רק האיץ את הסיבוב שמאלה, ועכשיו זה היה קצת יותר מהיר. החזקתי את הברקס הימני בחצי דרך לראות אם אפשר להבין מה קורה למעלה או אולי פמפום נוסף ישחרר את הסליידר והברקס התקוע, תוך כדי ייצוב החופה קצת. לקח שתי שניות להבין שאין סיכוי כי משהו שם מחזיק חזק את הברקס והסליידר, אז עזבתי את ברקס ימין והלכתי לכוון כרית הניתוק. אחד הדברים שלא עשיתי טוב (כנראה כי זו הפעם הראשונה שלי, ואני מקוה אחרונה) היה לא להתייצב מספיק אחרי ניתוק לפני פתיחת רזרבי. בגלל הסחרור שהייתי בו כשניתקתי, את תהליך פתיחת הרזרבי ראיתי בין הרגליים שלי, באמצע סלטה, וזה ממש ממש ממש לא תקין. זיידוש, דודו וגיא עופר שהיו מסביבי (חלק מהמבנה) אומרים שהסחרור שלי היה הרבה יותר מהיר ממה שאני חושב. אחרי שראיתי את הוידאו, הסכמתי איתם. כשהייתי תחת החופה הכל היה מאוד איטי ורגוע. כשראינו את הוידאו ראינו שהתחלתי תהליך פתיחה מעל 3500, והייתי תחת רזרבי מעל 1500. את זה רואים כי זיידוש מצלם ומסתכל על המד גובה שלו. בשורה התחתונה, כנראה שהקיפול שלי היה לא תקין, ועד היום אני לא יודע מה עשיתי לא טוב. החופה הייתה יחסית חדשה אז, עם בערך 150 צניחות שלי עליה. אני עדיין משחק קצת עם הקיפולים שלי כדי למצוא שיטות יותר טובות לקיפול. באותו יום לא שיחקתי, פשוט קיפלתי רגיל, כמו שעשיתי כל שאר הקיפולים שלי (יש לי מעל 3000 קיפולים, כולל מעל 2000 של חופות שלי) המסקנות הן די פשוטות: 1. אם משקיעים בקיפול, יש פתיחה תקינה. 2. לא לשחק יותר מידי זמן עם התקלה. צריך לדעת אם זה פתיר או לא ומהר. 3. לשמור על קור רוח ולהבין מה קורה מסביב. 4. להגיד המון המון המון תודה לשלומי
שאלות?
