לכבוש את ההר
New member
ארוכה הדרך לחירות!
אז ועכשיו בהלוויות קוראים ל``נקמה``, בעצרות הימין הקיצוני צועקים: מלחמה! מלחמה! מלחמה! בבתי האבלים מבקשים מראש הממשלה: תן לנו ``דם``, בכנסת מוקיעים את אוסלו כמעשה ``בגידה``. אין חדש תחת השמש: היו דברים מעולם, לפני שלושה דורות, בלב אירופה ממשלת גרמניה הוקעה כמי שחתמה על הסכמי שלום שהם כניעה, לדעתם של מתלהמי הימין של אותה תקופה, התלהמות שנמשכה עד לכניעת הרייך השלישי ימחש``ו. מי שיחפש בארכיונים ימצא הקבלה מדהימה מהימים השחורים ההם, למצבנו היום: 1. ``אנו תובעים שהפושעים של נובמבר 1918 יתנו את הדין על מעשיהם`` ובהמשך ``חוזי השלום כפתו את ארצנו בידיה וברגליה. אנו נקים בתי-דין ממלכתיים, שיוסמכו לגזור את דינם של האחראים לאסונות שפקדו את עמנו`` - אצלנו מדובר בהסכמי אוסלו ואותה דרישה של הימין הקיצוני. 2. ``עוצמתה של אומה מקורה בראש ובראשונה בכוח הרצון ולא בכוח הנשק, ולפני שמנצחים את האויב החיצוני יש לסלק את האויבים מבית`` - מזכיר לכם משהו? 3. ``עלינו לשחרר את בני עמנו מן האמונה הבזויה באפשרויות הטמונות מחוץ לגבולות הכוח שלנו, כגון האמונה בפיוס, בהבנה, בשלום...נשמיד את הרעיונות הללו, כי רק צדק אחד יש בעולם - כוחנו שלנו``. - הימין הקיצוני רק יכול לקנא בניסוח. 4. ``על תמצית מהותה של הריפובליקה של נובמבר אפשר ללמוד על-פי נסיעות המיניסטרים הלוך ושוב לחו``ל ועל-פי צעדיה - התרפסות בפני האויב, הפקרת כבודנו הלאומי, פחדנות פציפיסטית, השלמה עם מעשי נבלה, ונכונות להסכים לכל דבר עד שלא נותר עוד כלום`` - איזה תיחכום לעומת הימין הקיצוני העלוב שלנו. 5. ``הדרישה לחזור אל הגבולות שקדמו למלחמה היא שטות פוליטית, שממדיה ותוצאותיה משווים לה אופי של פשע``. - בימין הגרמני לא השתמשו במילה בוגדים (בינתיים) ``פשע`` היה עדיף. (הציטוטים הנ``ל מתוך מאגרי העיתונות הישראלית) יש לנו מזל, הימים ההם חרוטים עמוק בתודעה היהודית וגם אם רק מיעוט מתוכנו מגלה שפיות, הרי די במיעוט זה ובכוחו הרב, כדי למנוע מאיתנו לצעוד באותו מסלול אשר הביא אסונות על כל עמי אירופה ובמיוחד על העם היהודי. מסלול אשר, בסופו של דבר, הביא גם על העם הגרמני אסון כבד. השמאל הישראלי, קורבן האלימות המילולית של הימין הקיצוני, אינו צריך להיבהל מהמצב.במשך שני דורות שלמים (ועוד קודם לכן) אנו נלחמים על זכותנו להיות מקובלים במשפחת העמים ולא כמו הימין הקיצוני ששואף ל``עם לבדד ישכון`` (המילה קיצוני באה כדי להסביר שלא מדובר בכל הימין הישראלי, למרות שלפעמים, רובם נגררים אחרי המיעוט המאוס). המבוכה העכשווית בתוך השמאל, תצמיח מתוכה תפישת דרך חדשה, כדי ליטול את היוזמה - כמו תמיד, אשר תוביל את עם ישראל לשכון לבטח בארצו. הדרך החדשה תהיה יותר קשה לימין הקיצוני מהדרך אותה הוביל, עד היום, השמאל הישראלי. עד היום השמאל הישראלי ניצח את הימין בנוקאוט! מי זוכר שבגין קנה בית בימית, זמן קצר לפני ששלח את שרון להרוס אותה? מי זוכר את אלו שאמרו: חזרנו לשרם א-שייך, לתמיד? מי זוכר את חלום ארצישראלהשלמה? מי זוכר את אלו שאמרו: אין עם פלסטיני? מי זוכר את אלו שאמרו: אסור לדבר עם אש``ף? מי זוכר את אלו שאמרו: לא תקום מדינה פלסטינית? לא טעינו, בבסיס הבעיה שבינינו לבין הערבים ובמיוחד זו שבינינו לבין הפלסטינים, השמאל צדק ואם היו בין השורות, כמה שעדיין האמינו שאפשר יהיה להשיג הישגים טריטוריאלים ואף להגן ולשמור על חלק מההתנחבלויות בריבונות ישראלית, הרי שמאורעות תשעת החודשים האחרונים תגרומנה לכך שהם יתפקחו במהרה. אף אדם שפוי לא יבחר בדרכם של קיצוני הימין כדרך להוביל בה את עם ישראל, למדנו די והותר מן ההיסטוריה. הביטחון, השלום, השלווה והמנוחה שלנו חשובים מאוד, אך לא נוכל להשיגם על-ידי דיכוי עם אחר. ארוכה הדרך לחירות ועוד יותר ארוכה היא לשלום, אך אין מנוס מלצעוד בה!
אז ועכשיו בהלוויות קוראים ל``נקמה``, בעצרות הימין הקיצוני צועקים: מלחמה! מלחמה! מלחמה! בבתי האבלים מבקשים מראש הממשלה: תן לנו ``דם``, בכנסת מוקיעים את אוסלו כמעשה ``בגידה``. אין חדש תחת השמש: היו דברים מעולם, לפני שלושה דורות, בלב אירופה ממשלת גרמניה הוקעה כמי שחתמה על הסכמי שלום שהם כניעה, לדעתם של מתלהמי הימין של אותה תקופה, התלהמות שנמשכה עד לכניעת הרייך השלישי ימחש``ו. מי שיחפש בארכיונים ימצא הקבלה מדהימה מהימים השחורים ההם, למצבנו היום: 1. ``אנו תובעים שהפושעים של נובמבר 1918 יתנו את הדין על מעשיהם`` ובהמשך ``חוזי השלום כפתו את ארצנו בידיה וברגליה. אנו נקים בתי-דין ממלכתיים, שיוסמכו לגזור את דינם של האחראים לאסונות שפקדו את עמנו`` - אצלנו מדובר בהסכמי אוסלו ואותה דרישה של הימין הקיצוני. 2. ``עוצמתה של אומה מקורה בראש ובראשונה בכוח הרצון ולא בכוח הנשק, ולפני שמנצחים את האויב החיצוני יש לסלק את האויבים מבית`` - מזכיר לכם משהו? 3. ``עלינו לשחרר את בני עמנו מן האמונה הבזויה באפשרויות הטמונות מחוץ לגבולות הכוח שלנו, כגון האמונה בפיוס, בהבנה, בשלום...נשמיד את הרעיונות הללו, כי רק צדק אחד יש בעולם - כוחנו שלנו``. - הימין הקיצוני רק יכול לקנא בניסוח. 4. ``על תמצית מהותה של הריפובליקה של נובמבר אפשר ללמוד על-פי נסיעות המיניסטרים הלוך ושוב לחו``ל ועל-פי צעדיה - התרפסות בפני האויב, הפקרת כבודנו הלאומי, פחדנות פציפיסטית, השלמה עם מעשי נבלה, ונכונות להסכים לכל דבר עד שלא נותר עוד כלום`` - איזה תיחכום לעומת הימין הקיצוני העלוב שלנו. 5. ``הדרישה לחזור אל הגבולות שקדמו למלחמה היא שטות פוליטית, שממדיה ותוצאותיה משווים לה אופי של פשע``. - בימין הגרמני לא השתמשו במילה בוגדים (בינתיים) ``פשע`` היה עדיף. (הציטוטים הנ``ל מתוך מאגרי העיתונות הישראלית) יש לנו מזל, הימים ההם חרוטים עמוק בתודעה היהודית וגם אם רק מיעוט מתוכנו מגלה שפיות, הרי די במיעוט זה ובכוחו הרב, כדי למנוע מאיתנו לצעוד באותו מסלול אשר הביא אסונות על כל עמי אירופה ובמיוחד על העם היהודי. מסלול אשר, בסופו של דבר, הביא גם על העם הגרמני אסון כבד. השמאל הישראלי, קורבן האלימות המילולית של הימין הקיצוני, אינו צריך להיבהל מהמצב.במשך שני דורות שלמים (ועוד קודם לכן) אנו נלחמים על זכותנו להיות מקובלים במשפחת העמים ולא כמו הימין הקיצוני ששואף ל``עם לבדד ישכון`` (המילה קיצוני באה כדי להסביר שלא מדובר בכל הימין הישראלי, למרות שלפעמים, רובם נגררים אחרי המיעוט המאוס). המבוכה העכשווית בתוך השמאל, תצמיח מתוכה תפישת דרך חדשה, כדי ליטול את היוזמה - כמו תמיד, אשר תוביל את עם ישראל לשכון לבטח בארצו. הדרך החדשה תהיה יותר קשה לימין הקיצוני מהדרך אותה הוביל, עד היום, השמאל הישראלי. עד היום השמאל הישראלי ניצח את הימין בנוקאוט! מי זוכר שבגין קנה בית בימית, זמן קצר לפני ששלח את שרון להרוס אותה? מי זוכר את אלו שאמרו: חזרנו לשרם א-שייך, לתמיד? מי זוכר את חלום ארצישראלהשלמה? מי זוכר את אלו שאמרו: אין עם פלסטיני? מי זוכר את אלו שאמרו: אסור לדבר עם אש``ף? מי זוכר את אלו שאמרו: לא תקום מדינה פלסטינית? לא טעינו, בבסיס הבעיה שבינינו לבין הערבים ובמיוחד זו שבינינו לבין הפלסטינים, השמאל צדק ואם היו בין השורות, כמה שעדיין האמינו שאפשר יהיה להשיג הישגים טריטוריאלים ואף להגן ולשמור על חלק מההתנחבלויות בריבונות ישראלית, הרי שמאורעות תשעת החודשים האחרונים תגרומנה לכך שהם יתפקחו במהרה. אף אדם שפוי לא יבחר בדרכם של קיצוני הימין כדרך להוביל בה את עם ישראל, למדנו די והותר מן ההיסטוריה. הביטחון, השלום, השלווה והמנוחה שלנו חשובים מאוד, אך לא נוכל להשיגם על-ידי דיכוי עם אחר. ארוכה הדרך לחירות ועוד יותר ארוכה היא לשלום, אך אין מנוס מלצעוד בה!
