ארוחת יום שבת

אילנינה

New member
שם כדורי הברזל המאוד מומלצים :

aktiferrin-f 30 cap. אגב, הם במיוחד לאנשים שסובלים מבעיות במעי אשר מונעים מהברזל להיספג. בהצלחה, אילנית.
 

daniela21

New member
הם כדורים בצבע חום?

אם כן - קיבלתי אותם בצבא כשרופאת משפחה אחת ארה לי שהם הכי פחות בעייתיים מבחינת תופעות הלוואי ויש בהם גם חומצה פולית. אני לא יודעת איך הם השפיעו עלי אז, כי עוד לא אובחנתי עם צליאק וכל יום היו לי כאבי בטן.
 

ZINGER777

New member
כן...

זה אלו... גמאני לקחתי אותם ואחרי הגילוי של הצליאק הלכתי לדיאטנית והיא אמרה לי שזה לא שווה כלום בגלל שאין שם הרבה ברזל ובגלל זה מכבי שירותי בריאות קונה אותם...
 

CATS7

New member
למרות שאין לי צליאק...

אני מבינה אותך מאד אין כמוני מפונקת באוכל (מבחינת טעם) ולמרות כך מצאתי את עצמי לא אחת מוזמנת למקומות שהסתפקתי בדיאט ספרייט כשהמזמינים יודעים ואומרים לי שביררו ויהיה לי מה לאכול. למדתי : 1. אף פעם לא לצאת רעבה (מקסימום ננשנש משהו קל אם יהיה). 2. לא להישאר הרבה זמן - אם אני לא מספיק חשובה בעיניהם אז גם הם לא מספיק חשובים בשבילי. 3. אם יש דרך ארוכה - לקחת משהו בתיק לאכול ולשתות - נכון שתמיד צוחקים עלי אבל לא אכפת לי. זה לימדתי גם את הילדים. היום כשיש לי צליאקון שלומד במרחק 2 אוטובוסים בכיוון אחד מהבית וחוץ מבמבה אין מה להשיג בדרך כלל בדרך הביתה, תמיד הלוקר מלא בלחמית ושאר דברים שמותר.
 

נועית7

New member
לכל מי שטוען שלא מתחשבים בו- סיפור:

האמת דניאלה, שזה לא מכוון כתגובה אלייך אלא סתם באותו נושא, ככה שאל תקחי את הסיפור שלי כתוכחה כלפייך...
בשישי בערב הלכנו כל המשפחה לבת מצווה של בת דוד. האירוע כלל למעלה מ-100 ונערך אצל הדודים בבית. אלו דודים שבעבר הייינו מאוד קרובים אליהם (גם חצי שנה לאחר גילוי הצליאק ככה שהם בהחלט מודעים לבעיה), וכבר כמעט שנה אנחנו די מסוכסכים ונפגשים רק באירועים גדולים. בתחילת האירוע אני וגמל הקרח ביררנו מאיפה האוכל, והסתבר שהרוב זה קייטרינג ממאפיה כלשהי מהוד השרון. היה פסטות, תפו"א, סלטים, תירס, ובשר. אני התכוונתי להמר כי לא היה נראה לי שמישהו שם יודע אם זה נ"ג או לא, אבל כמובן שהלכתי להלשין לאמא (זה כיף שהיא נלחצת...
(סתם אמא... בצחוק)). אמא מיד קמה והלכה לברר. 2 דקות אחרי שהיא חזרה באו 2 נציגים (דוד ודודה) כל אחד בנפרד לדווח שהם דיברו עם המאפייה והכל נ"ג כמובן חוץ מהפסטות. מיד אח"כ גם הכינו לנו פסטה נ"ג שהיתה בבית (מהתקופה שעוד התארחנו שם הרבה) וחיממו לנו בכלים נפרדים רטבים. עכשיו שתבינו, שכל זה - כולל בישול הפסטה- נעשה בעיצומה של הבת מצווה, ואין לי ספק שזה רק בגלל שאמא שלי כנראה הבהירה להם שכדאי מאוד שיבררו מה נ"ג ומה לא, אם הם רוצים לא להסתבך איתה. שוב- מדובר בקרובים שבעקבות משבר כבר ממש לא קרובים! והמסקנה.... הכל אסרטיביות. הציפיות שתבהירו למארחים פשוט יגשימו את עצמן. לאמא שלי היה ברור שהיא לא תשב בבת מצווה אצל משפחתה ולבנות שלה לא יהיה מה לאכול. אז לכל מי שמתלונן (דניאלה לא מכוון אלייך כי סיפרת מקרה יוצא דופן) העניין בידיים שלכם, ומה שתשדרו זה מה שיהיה!
 

CATS7

New member
לא בדיוק נכון

אני למשל נתקלתי בהרבה תגובות ש"זה מה יש" ו"את סתם מפונקת" ו"מנסה להיות יוצאת דופן" - זה היחה בעיקר בתקופה שלא היו הרבה צמחונים מוצהרים בארץ - "מספיק עם הדיאטה" - בטח תגידו את זה לגב שלי...ועוד הערות כאלה גם ממשפחה קרובה מאד ואני מדברת גם אחרי גיל 40. לא צריכים מחלה בשביל להתנזר ממזון מסויים. למה אי אפשר לכבד אדם בשל טעמו. נתנו לי הרגשה שאני עושה דווקא ולא נותנת דוגמא נכונה לילדים בשעה שזה מה שהם עשו. בשל כך אוהבים להתארח אצלי. אני תמיד בונה את הארוחות לפי טעמם של האורחים ואין מצב שיצא מישהו רעבו/או לא מרוצה.
 
את נאיבית

יש אנשים שפשוט לא מסוגלים להתחשב. אני סיפרתי על מה שהיה לי עם הבת דודה שיזמה את האירוע בספגטים - כשאמרתי לה שאני לא באה היא צרחה עלי ונזפה בי שאני עושה בעיות ושאני לא רוצה לשמח את סבתא ועוד כל מיני דברים מגעילים שגרמו לי להרגיש רע. אני לא שידרתי שום דבר שממנו היה אפשר להבין שלא חשוב לי שיהיה לי מה לאכול אלא ההפך, הבהרתי לה כמה וכמה פעמים שזה לא לעניין והיא אחרי הצרחות החליטה שאפשר למצוא לי מה לאכול שם וכאמור התקשרה למסעדה ועשתה לעצמה פאדיחות, וגם אחרי זה לא הסכימה לבחור מסעדה אחרת מאותן סיבות שאמרה מקודם. אני בטוחה שעל אותו משקל דניאלה לא שידרה לדודה שלה שום דבר שמביע שהיא מסכימה עם זה שהיא לא תכין לה אוכל ושאלון לא יצר את המצב של היאסו (ודווקא זכור לי שהוא הציע לקרובים שלו שיביא להם אבקות מרק וקמחים מיוחדים) וכנ"ל לכל מי שסיפר כאן. זה שבך קרובים רחוקים התחשבו זה יפה מאוד, אבל זה לא מעיד שום דבר רע על אנשים שלא מתחשבים בהם.
 

נועית7

New member
דווקא אלון תואם את גישתי במעשיו

אם מישהו יגיד לי או שאני אדע שהוא לא מתכוון להתחשב בי באוכל, אני פשוט לא אגיע. למה שלך תהיה הרגשה רעה מעניין הבת דודה? היית צריכה להפקיע מידיה את ענייין הארגון ולהבהיר לה שהיא סוציומטית ושאסור לה לארגן אירועים משפחתיים. מה ז"א לא הסכימה לבחור מסעדה אחרת? מי בכלל שואל אותה. אסור להתנהל בכפפות של משי לדעתי. ולראיה- עובדה שלי מעולם לא קרה שהגעתי לאירוע ולא התחשבו, ואני ממש לא חושבת שזה בגלל שדווקא למשפחה ולחברים שלי יש הכי מודעות או הכי הרבה טוב לב.
 
בואי אני אספר לך על בת דודה שלי

והיות שאני מכירה אותה ואת לא (את גם לא מכירה לא אותי ולא את החברים האחרים בפורום ובטח שלא את הקרובים שלהם), אני חושבת שאני יודעת קצת יותר טוב ממך במה נעוצה הבעיה: הבחורה הזאת לא יודעת מה זה להתחשב באחרים, אחותי רוב הזמן בדיאטה ובכל זאת היא בכל הזדמנות מביאה לה ממתקים, וזה למרות שהיא מודעת לכך שאחותי היא טיפוס בעייתי והיא לא כמוני, היא לא תגיד לא למשהו שאסור לה לאכול, היא תאכל את הממתקים ותהרוס את הדיאטה וזה בדיוק מה שנקרא "לשים מכשול בפני עיוור". זה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים היא גם לא מתחשבת במצב כלכלי של אנשים: כל הזמן היא מנסה לארגן מפגשים במסעדה ותמיד התעצבנה כשקיבלה תגובות כמו "אני סטודנטית מובטלת" או "אני חיילת" (לא רק ממני, כל בני הדודים ובנות הדוד שמעו את זה ממנה בשלב זה או אחר). יש עוד המון דוגמאות שאני יכולה להביא אבל זה לא רלוונטי - מדובר בבחורה חסרת התחשבות ואת יכולה לטעון עד מחר שאני אשמה ושאני משדרת כל מיני דברים אבל בתור מי שנמצאת בסיטואציות האלו אני יודעת יותר טוב ממך מה הולך. ולגבי זה שלטענתך "מי שואל אותה", אני כבר פירטתי כאן על הויכוח שהיה לי איתה כשבסוף התייאשתי כי כמה כבר אפשר לשמוע צרחות והאשמות, אני לא אוהבת לריב ופשוט נמאס לי ונכנעתי, מה גם שהיא השתמשה במניפולציות ושקרים שגיליתי אותם רק לאחר האירוע (היא טענה שזו סבתא שהתעקשה על המסעדה מה שהתגלה כשקר מוחלט). אז כן, למדתי מזה שיותר לא נותנים לה לארגן שום דבר (לא שזה משנה כי אני לא מדברת איתה עכשיו), אבל זה ממש לא לעניין איך שאת מאשימה לפחות אותי, ואני לא יודעת את מי עוד. אז את התברכת בקרובים מתחשבים אפילו שהם רחוקים יחסית, לצערנו לא כל האנשים בעולם מתחשבים כולל בקרובי המשפחה שלהם, יש אנשים שגם לא מתחשבים בהורים שלהם ובבני הזוג שלהם, לא כולם טובים וטהורי לב.
 
אני חושבת שפספת את הנקודה

אחותי לא אמרה שהבת דודה הזאת היתה בסדר, פשוט שהעניין זה לא להרשות לה לעשות מה שהיא רוצה. אם פעם אחת היית מבריזה בהפגנתיות ממפגש משפחתי [בלי קשר לסבתא, אני בטוחה שאם היו מסבירים לה לא היה לה אכפת] היא היתה מבינה.. יש אנשים מגעילים בעולם, וזה כנראה לא רק נגדך עם הצליאק אלא נגד כל העולם. חייבים לדעת להתמודד עם אנשים כאלה כי אחרת פשוט ידרכו עלינו וסתם נשאר אומללים. זה נכון לכל מקרה, אבל אצלנו עוד יותר בגלל הצליאק. פשוט חייבים להיות אסרטיביים ולומר עד כאן.
 

daniela21

New member
זה מה שאעשה בפעם הבאה

לצערי מהסבתא לא יכולתי לחזור הביתה לבד, היא גרה במרחק של חצי שעה נסיעה ואם הייתי קמה ועוזבת, לא היה לאחותי ואבא שלי דרך לחזור הביתה.. אבל החל מהפעמים הבאות אני אנקוט אחת מ-3 הגישות (עוד לא החלטתי איזו לאיזה אירוע): 1. אביא את האוכל מהבית, הכל כולל הכל, כך שגם אם יעלבו שאפילו סלט הבאתי איתי, יביו שזה בגלל שאני כבר הפסקתי לסמוך עליהם. 2. לא אגיע בכלל. זה מה שעשיתי בשבועות בשנה שעברה, לא ממש הזיז למישהו, אבל זה היה בגלל שהדודה אירחה. אם אני לא אבוא לסבתא, היא כבר תתקשר לשאול מדוע ואני אסביר לה שקשה לי לבלות 8 שעות מחוץ לבית בלי לאכול כמו שצריך. 3. אבוא ואם אראה שאין לי מה לאכול - אקום ואלך. מצידי אפילו לשלם מונית באופן חד פעמי, שיבינו שאני לא אשאר רגע אחד לצפות בכולם אוכלים בלי להרגיש שגם אני (עדיין ולפעמים לצערי) חלק מהמשפחה שלהם.
 
דרך מספר 3 - טובה מאוד לדעתי

משום שיש בה מידה מספיק בולתטת של הפגנתיות ומחאה. תאמיני לי - מספיקה פעם אחת או כמה בודדות כדי לחנך אותם ככה.
 
את מציגה את זה בצורה שונה לחלוטין

ועם הגישה שלך אני נוטה להסכים. אחותך טענה וזו לא הפעם הראשונה שהאשם הוא במי שלא מתחשבים בו כי הוא משדר משהו - את זה היא כתבה, ומשהו ברוח זו היא גם כתבה מייד אחרי שסיפרתי על מה שהיה באותו אירוע. בואי נעזוב אותי - היא טוענת שדניאלה משדרת משהו לדודה שלה שלכן לא התחשבה בה (ולפי מה שדניאלה סיפרה לאחר מכן, היא גם לא מחשבת בבת שלה עצמה), היא טוענת שאלון משדר משהו ולכן נדרש אפקט היאסו? אני חושבת שבלי להכיר את חברי הפורום ואת קרובי משפחתם וחבריהם אף אחד לא יכול לטעון דבר כזה ולהציג בתור "הוכחה" לדברים אלו את העובדה שקרובים שלכן מתחשבים בכן זה פשוט... כמו שאת אמרת יש אנשים שלא מתחשבים, לכן יש קרובים שהם כן, לא לכולם יש. אגב, אם הייתי מבריזה מהיומולדת של סבתא היה לה מאוד אכפת (את לא מכירה את סבתא שלי) ועד עכשיו היא מאוד מאוד כועסת על בת דודה שלי בגלל השקרים והמניפולציות שלה שבגללן הייתי אומללה באותו ערב. אני התכוונתי להבריז כפי שכבר כתבתי גם בשרשור הזה, וחטפתי מבת דודה שלי כאלו צרחות שכבר נמאס לי (כולל צרחות למה אני לא מעריכה את זה שהיא מתחשבת ועושה דברים בשבילי - קרי להתקשר למסעדה ולעשות לעצמה פאדיחות בכך שהיא שואלת על פסטה נ"ג, משהו שהודעתי לה שאין סיכוי שיהיה). אז עם כל הכבוד ויש כבוד - כשאחותך חוזרת פעם אחר פעם על הטענות שמי שלא מתחשבים בו האשם במצב זה לא לעניין.
 

נועית7

New member
למה להכניס לי מילים לפה?

ראשית בפירוש רשמתי לדניאלה שמה שכתבתי לא מכוון אליה, אז את מתבקשת לא להחליט במקומי. דבר שני לא "האשמתי" אף אחד כולל אותך. סה"כ אמרתי שהכל (טוב, כמעט הכל) בידיים שלנו, וכמובן את יכולה לקחת את זה לאן שאת רוצה. אמנם אי אפשר להגיד שאני מכירה אישית את חברי הפורום, אבל מהתכתבות של יותר משנה במגוון נושאים אפשר לצייר תמונה של בן אדם והאופי שלו. ולגופו של עניין- למה את נעלבת מהצרחות של בת דודה שלך? אם היא כזו גם לאחותך ולשאר האנשים, לא ברור מה פתאום הסכמתם שהיא תארגן, לשיטתי היית צריכה באמצע הויכוח להרים טלפון לסבתא שלך ופשוט לעדכן אותה שהולכים למקום אחר כי אין לך מה לאכול בספגטים. ועובדה שבאמת סבתא שלך הצטערה לאחר מעשה כשגילתה את האמת. ואם את מסכימה עם דברי גמל הקרח אז אחלה, כי בדיוק לזה התכוונתי.
 

נועית7

New member
ולגבי הקרובים ה'מתחשבים' שלי-

מה שניסיתי להראות זה שהם לא התכוונו להתחשב בכלל, ואמא שלי לא השאירה להם שום ברירה.
 
למעלה